רש"י נביאי אמת
דברי הימים ב יח (ג) וַיֹּאמֶר אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה הֲתֵלֵךְ עִמִּי רָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר לוֹ כָּמוֹנִי כָמוֹךָ וּכְעַמְּךָ עַמִּי וְעִמְּךָ בַּמִּלְחָמָה:(ד) וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם אֶת דְּבַר יְהֹוָה:(ה) וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִאִים אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן הָאֱלֹהִים בְּיַד הַמֶּלֶךְ:(ו) וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהֹוָה עוֹד וְנִדְרְשָׁה מֵאֹתוֹ:(ז) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרוֹשׁ אֶת יְהֹוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהוּ כִּי אֵינֶנּוּ מִתְנַבֵּא עָלַי לְטוֹבָה כִּי כָל יָמָיו לְרָעָה הוּא מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָא וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן:
רש"י דברי הימים ב יח (ה) ויקבץ מלך ישראל את הנביאים ד' מאות - וכול'ם נביאי אמת היו כי מה ששאל ממנו יהושפט קבץ לו כן מוכיח בסמוך (פ"כ) ויצא הרוח ויאמר אני אפתנו וגו' עד והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו שאומר להם לאמר לאחאב עלה ויתן האלהים ביד המלך מכלל שהיו נביאי ה' שלא היו מתנבאים אלא דבר ה' שאם היו נביאי שקר אין הפתוי נופל עליהם שלא היו מתנבאים אלא מה שהיו בודי' מלבן ועוד שאמר יהושפט שוב האין פה נבי' לה' עוד ודאי יודע אני שהם נביאי ה' אלא מקובלני מבית אבי אבא שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון א' ולשון א' והללו כולם מתנבאים עלה והצלח: בהנחה שכולם נביאי אמת, מדוע מבקש יהושפט "הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהֹוָה"? האם עוד נביא אחד תוספת לארבע מאות "נביאי אמת" ישנה את דעתו של יהושפט? או שרש"י פשוט טעה ויהושפט טוען שכל אלה נביאי שקר, בעצם והוא מחפש "נָבִיא לַיהֹוָה" אמיתי? האם זה שכתוב "הַנְּבִאִים" הופך אותם לנביאי אמת? ותוספת קטנה משלי: לעולם נביאי השקר היו רבים, ונביאי יהוה היו מועטים, מה שמביא אותנו לזמננו, אנו שיש לנו כל כך הרבה "נציגים" ו"דוברים" "בשם אלוהים", כל ארוך זקן וגדול קוקיות החובש לראשו צמיג רזרבי מזנבו/פרוותו של איזה בעל חיים אשר אינו כשר, ובנוסף לכל הצרות צמיג זה היה כובעם של הקוזאקים אשר חיסלו בְּעָם היהודי ללא רַחֵם, ואנו כעם טיפש ללא עמוד שידרה, מצאנו לעצמנו לקחת ממלבושם, וליצור אותו כ"פאר" המלבוש, המראה על "כבוד" האדם, וזאת למרות איסור: שולחן ערוך יורה דעה סימן קעח סעיף א אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים (ולא מדמין להם). (טור בשם הרמב"ם) ולא ילבש מלבוש המיוחד להם. רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה (א) אין הולכין בחוקות הגויים, ולא מידמין להן - לא במלבוש, ולא בשיער, וכיוצא בהן, שנאמר "ולא תלכו בחוקות הגוי" (ויקרא כ, כג), ונאמר "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג), ונאמר "הישמר לך פן תינקש אחריהם" (דברים יב, ל); הכול בעניין אחד הוא מזהיר - שלא יידמה להן, אלא יהיה הישראלי מובדל מהם וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר "ואבדיל אתכם מן העמים" (ויקרא כ, כו):
מצודת דוד דברי הימים ב פרק יח
(ה) הנביאים - נביאי הבעל: מדוע המצודת דוד לא הבין כרש"י שאלה "נביאי אמת"?
ויתן האלהים - בפני יהושפט אמרו בשם ה' שיחשוב שהמה נביאי ה': מדוע "נביאי אמת" של רש"י הם נביאי שקר אצל המצודת?
(ו) האין פה וכו' - ר"ל וכי כולם הרגם איזבל ולא נשאר עוד נביא לה' וארז"ל(ואמרו רבותינו ז"ל) שהשכיל יהושפט לדעת אשר לא נביאי ה' המה על כי כולם אמרו בסגנון אחד ואין כן דרך נביאי ה': האם "רבותינו ז"ל" האומרים ש"לא נביאי ה' המה" קיבלו "מסורת" שונה מרש"י? אם "השכיל יהושפט לדעת" הרי שרש"י לא השכיל לדעת? או שרש"י ידע את מה שלא ידע יהושפט מלך יהודה? איך זה יסתדר עם הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: