האם מותר להעביר ציצית מבגד לבגד?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כב עמוד א רב אמר: אין מתירין ציצית מבגד לבגד, ושמואל אמר: מתירין מבגד לבגד. ... אמר אביי: כל מילי(דברים) דמר(אדם) עביד(עושה) כרב, לבר(חוץ) מהני(מאלה) תלת(שלוש) דעביד(שעושה) כשמואל: מדליקין מנר לנר (לעניין נרות חנוכה), ומתירין מבגד לבגד,
ולזה שיאמר אבל רב אמר כך? יש מושג אצל "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם": "יש לו על מי שיסמוך"
"יש אומרים שלא יקרא ההגדה לאור הנרת שמא יטה את הנרת ויש כח ביד חכמים לעקור מצות התורה של והגדת לבנך בשב ואל תעשה ויש מתירים והמיקל יש לו על מי שיסמוך ובזמנינו שיש לנו אור החשמל אין לחוש כלל לגזרת שמא יטה [ילקוט יוסף שבת א' עמ' שכדץ הליכו''ע ח''ג עמ' מח]
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
ועוד קטנה לעניין "יש לו על מי שיסמוך", הנה ויכוח בין יוסי הגלילי לעקיבא וכל העיר של יוסי הגלילי הולכים אחריו למרות ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" חשבו אחרת!
עוף בחלב בגמרא?
תלמוד בבלי מסכת חולין דף קטז עמוד א מתני' דלא כי האי תנא, דתניא, רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה, שנאמר, +דברים י"ד+ כי עם קדוש אתה ונאמר להלן +שמות כ"ב+ ואנשי קדש תהיון לי, מה להלן - אסור באכילה ומותר בהנאה, אף כאן - אסור באכילה ומותר בהנאה. רבי עקיבא אומר חיה ועוף וכו'. הני(אלו), הא(הרי,הלוא,אבל,זאת) אפקינהו(הוציא אותם) לכדשמואל! קסבר(חשב) רבי עקיבא איסור חל על איסור, חלב ומתה - לא צריכי(צריך) קרא(ציווי), שליל - גדי מעליא(מעולה,משובח) הוא, אייתרו(נותרו=היו מיותרים) להו(להם) כולהו(כולם), פרט לחיה ועוף ולבהמה טמאה.
רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר לא תאכלו. מאי(מה) איכא(יש) בין רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא! איכא(יש) בינייהו(בניהם) חיה, רבי יוסי הגלילי סבר(חשב): חיה דאורייתא(מהתורה), ור' עקיבא סבר(חשב): חיה דרבנן(מחכמים); איבעית(אם תרצה) אימא(אמור): עוף איכא(יש) בינייהו(בניהם), ר' עקיבא סבר: חיה ועוף אינן מן התורה - הא(הרי,הלוא,אבל,זאת) מדרבנן(מחכמים) אסירי(אסורים), ור' יוסי הגלילי סבר: עוף אפילו מדרבנן(מחכמים) נמי(גם) לא אסיר(אסור); תניא נמי הכי(אף שנויה כך): במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים, לעשות פחמין לעשות ברזל. במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב. לוי איקלע(היזדמן) לבי(לבית) יוסף רישבא(צייד עופות), אייתו(הביאו) לקמיה(לפניו) רישא(תחילה,ראשונה) דטיוסא(טווס) בחלבא(בחלב), ולא אמר להו(להם) ולא מידי(משהו, כלום), כי(כש) אתא(בא) לקמיה(לפני) דרבי, אמר ליה(לו): אמאי(למה,מדוע) לא תשמתינהו(תנדה אותם)? אמר ליה(לו): אתריה(מקומו) דרבי(של רבי) יהודה בן בתירא הוא, ואמינא(ואומר), דרש להו(להם) כרבי יוסי הגלילי דאמר(שאמר) יצא עוף שאין לו חלב אם.
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קל עמוד א תנו רבנן: במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת. במקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב. לוי איקלע לבי יוסף רישבא, קריבו ליה רישא דטוותא בחלבא, לא אכל. כי אתא לקמיה דרבי אמר ליה: אמאי לא תשמתינהו? - אמר ליה: אתריה דרבי יהודה בן בתירה הוה(היה), ואמינא: דילמא(שמא,אולי) דרש להו כרבי יוסי הגלילי. דתנן רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר +דברים יד+ לא תאכלו כל נבלה ונאמר +דברים יד+ לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה - אסור לבשל בחלב, עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב? - תלמוד לומר בחלב אמו - יצא עוף שאין לו חלב אם.
אמר רבי יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כרבי אליעזר, והיו מתים בזמנן. ולא עוד אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל על המילה, ועל אותה העיר לא גזרה.
