רבנים ללא ציצית?
תוספות מסכת שבת דף כה עמוד ב כדמוכח בסיפא דהך ברייתא והשתא ניחא דרב קטינא שלא היה לו ציצית כלל וכן תלמידיו של רבי יהודה לא היה להם כלל ציצית דסברי כב"ש(כבית שמאי) ואומר ר"ת(רב תם) דאין לעשות טליתות של פשתן ולעשות בו ציצית אפילו מינו דכב"ש(דכבית שמאי) קיימא לן דפטרי והמברך מברך ברכה לבטלה.
חידושי הריטב"א מסכת שבת דף כה עמוד ב פירש ר"י (רב יהודה) ז"ל. בסדינין המצוייצין. פי'רש מצוייצין לגמרי בלבן ותכלת. והיו תלמידיו מחבין ממנו כנפי כסותן. יש שפירשו שלא היה בהן ציציות כלל ואפי'לו של לבן מטעמא דמפרש בסמוך, ויש שפירשו שלא היה בהן תכלת אבל חוטי לבן היו בהם. אמר להם בני לא כך שניתי לכם סדין בציצית ב"ש(בית שמאי) פוטרים וב"ה(ובית הלל) מחייבים והלכה כדברי ב"ה.
האם לא קיבלו בית שמאי ובית הלל את אותה "מסורת" "תושב"ע" מדויקת, המחייבת את שניהם לגבי ציצית? הרי אחד פוטר ואחד מחייב?
האם "רב קטינא" ו"תלמידיו של רבי יהודה" היו עמי ארצות?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מז עמוד ב תנו רבנן: איזהו עם הארץ? בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו, מה פירוש אין לו ציצית בבגדו? יכול להיות יהודי ללא ציצית, והוא יהיה סך הכול עם-הארץ=בור?
איך מסתדרת הגמרא הבאה?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.