שאלה לדתי/חרדי: מדוע אתה מעשן? והתשובה: לאט, לאט, "בעזרת השם נפסיק"! לכן: לכל אלה שאומרים שהם לאט, לאט חוזרים בתשובה, מי הבטיח לך את יום המחר? משנה מסכת אבות פרק ב משנה (י) הם אמרו שלשה שלשה דברים רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש: תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנג עמוד (א) רבי אליעזר אומר: שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את רבי אליעזר: וכי אדם יודע איזהו יום ימות? - אמר להן: וכל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה. ילקוט שמעוני תהילים רמז תתמא וכיראתך עברתך למנות ימינו כן הודע, אמר רבי יהושע אילו היינו יודעים אימתי אנו מתים היינו עושים תשובה, א"ר אלעזר שוב יום אחד לפני מיתתך, אמרו לו תלמידיו וכי אדם יודע אימתי הוא מת אמר להם כל שכן הוא עושה תשובה היום שמא ימות למחר או ליום שלישי וכן כל ימיו, נמצא כל ימיו בתשובה הוי למנות ימינו כן הודע.

משנה מסכת אבות פרק ב משנה (ד)  אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמן בעצמך עד יום מותך ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה:

לכל המעשנים שהם "חוזרים בתשובה", או "דתיים"/"חרדים", איך מסתדר לכם עם הפס' הבאים? 

דברים פרק ו (ב) לְמַעַן תִּירָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ:

דברים פרק ח (יא) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:

את שמור את יום השבת לקדשו "כביכול" כולם מקיימים, "ללא כחל וסרק", ומה על השאר? שגם עליהם נאמר שמור? האם כל השמור האחרים אינם עם אותה משמעות של שמור? ובהם אפשר לזלזל? מה על משנה מסכת אבות פרק ב משנה א [א] רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין: משנה מסכת אבות פרק ד משנה ב [ב] בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה:

דברים פרק ד

(טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם...: יהושע פרק כג (יא) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:ּ מה היא הכוונה בשמירת הנפש? ולמי שיאמר את הנפש לא הגוף, הרי ציווי יום כיפורים הוא לענות את הנפש מדוע שם עינוי הנפש לגוף בצום? ויקרא פרק כג (כו) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:(כז) אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה:(כח) וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:(כט) כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:(ל) וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:(לא) כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם:(לב) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם:

ויקרא פרק כא (ה) לֹא <יקרחה> יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת: אם אסור לעשות שריטה בגופך, האם להזיק לו עם רעל מותר? לזה אשר יאמר שזה ציווי לכוהנים. הרי כל מצוות "חכמים" הם מצוות שעושים בבית מקדש הכוהנים? נטילת ידיים למשל. כיסוי ראש. הרי הכוהנים מצווים במגבעות? תפילה במקום קרבן? הדלקת נרות?

דברים פרשת נצבים פרק ל (טו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע:(טז) אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:(יז) וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם:(יח) הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:(יט) הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ:(כ) לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם: האם חובה לבחור בחיים? כן! וכל דבר המזיק לבריאות, אסור! הרי על הסיגריות כתוב שהעישון מזיק לבריאות! ולטיפש ה"דתי/חרדי" שיאמר ש"משרד הבריאות" כתב את זה. מה על הפס' הבאים? תהלים פרק לג (ח) יִירְאוּ מֵיְהֹוָה כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל:(ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: איכה פרק ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה:

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד (ב) ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו.  או שאולי לא תמיד זה מתקיים, או מצליח לאלוהים? ומה יהיה על? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד (ב) ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר +דברים י'+: ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה. הרי מה הקשר בין "יראת שמיים", לעישון, או ל"משרד הבריאות"? אם אין קשר בין "יראת שמיים" לעישון? הרי משמיים נכתב על הסיגריות שהן מזיקות לבריאות!

משנה מסכת אבות פרק ב [א] רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין:

משנה מסכת אבות פרק ג משנה [א] עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון מאין באת מטפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לא ד"ה בעשרה מאמרות

בעשרה מאמרות נברא העולם וכי מה צריך לבאי עולם בכך אלא ללמדך שכל העושה מצוה אחת וכל המשמר שבת אחד וכל המקיים נפש אחת [מישראל] מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא שנברא בעשרה מאמרות. וכל העובר עבירה אחת וכל המחלל שבת אחד וכל המאבד נפש אחת [מישראל] מעלה עליו הכתוב כאלו איבד עולם מלא שנברא בעשרה מאמרות.

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק ב

הלכה ב: אם התרפית במצוה אחת, סופך להתרפות במצוה אחרת כיוצא בה. אם עקרת עצמך להקל מן מצוה זו, סופך להקל ממצוה אחרת כיוצא בה. אם עברת על דברי תורה ברצונך, לסוף מעבירין אותך בין ברצונך בין שלא ברצונך, ואין לך שכר בצערך. אם נטלת שאינו שלך, אף שלך יטלוהו ממך.

שולחן ערוך יורה דעה סימן רמג סעיף (ג)  ותלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים, הרי הוא כקל שבצבור.

תלמוד בבלי מסכת חולין דף קמב עמוד א מתני'. לא יטול אדם אם על בנים אפי' לטהר את המצורע, ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה: +דברים כ"ב+ למען ייטב לך והארכת ימים, ק"ו(קל וחומר) על מצות חמורות שבתורה.   

דברים פרק ד (טו) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָֹה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: 

יהושע פרק כג (יא) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:

ואיך מסתדרים עם ההלכה הבאה של ספק דאורייתא לחומרא?

רי"ף מסכת כתובות דף ג עמוד א  וספקא דאורייתא לחומרא

רא"ש מסכת פסחים פרק ב סימן כא  ספק דאורייתא לחומרא

רא"ש מסכת כתובות פרק א סימן יח  וספיקא דאורייתא לחומרא

רשב"ם מסכת בבא בתרא דף נז עמוד ב ד"ה לחומרא - ואסורין   וכל ספק איסורא דאורייתא לחומרא.

רשב"ם מסכת בבא בתרא דף פ עמוד ב ד"ה הלכך גבי  משום דספק איסור דאורייתא לחומרא

שולחן ערוך יורה דעה סימן קיט סעיף ה

יב החשוד על איסור חמור, יג חשוד על הקל ממנו בעונש, אלא אם כן חמור בעיני בני אדם שנזהרים בו יותר מבחמור.

סעיף ז מי שהוא מפורסם באחד מעבירות שבתורה, טו חוץ מעבודת כוכבים וחלול שבת בפרהסיא, טז או שאינו מאמין בדברי רבותינו ז"ל, יז נאמן בשאר איסורים. יח ובשל אחרים נאמן, אפילו על אותו דבר, לומר מותר הוא. הגה: יט מי שהוא חשוד בדבר דלא משמע לאינשי שהוא עבירה, לא מקרי חשוד (רשב"א סימן ס"ד), מיהו לאותו דבר אינו נאמן. מי שנוהג באיזה דבר איסור מכח שסובר שדינא הוא הכי, או מכח חומרא שהחמיר על עצמו, מותר לאכול עם אחרים שנוהגין בו היתר, כ דודאי (א) לא יאכילוהו דבר שהוא נוהג בו איסור (הגהות מרדכי פ"ק דיבמות ובנימין זאב שי"ב ור' ירוחם סוף נתיב ג' בשם הרמ"ה).

דברים רבה פרשה ז (ד) לשמור ולעשות את כל מצותי אמר רבי שמעון בן חלפתא כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים עונשו חמור ממי שלא למד כל עיקר למה"ד למלך שהיה לו פרדס הכניס לתוכו שני אריסים אחד היה נוטע אילנות ומקצצן ואחד לא היה נוטע כל עיקר ולא מקצצן על מי המלך כועס לא על אותו שהיה נוטע ומקצצן כך כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים אותה עונשו חמור ממי שלא למד כל עיקר מנין שנאמר (ישעיה כו) יוחן רשע בל למד צדק אבל אם למד ולא קיים אינו נחנן הוי לשמור ולעשות את כל מצותי.

רש"י ויקרא פרק ה (יז) ולא ידע ואשם ונשא עונו - ר' יוסי הגלילי אומר הרי הכתוב ענש את מי שלא ידע, על אחת כמה וכמה שיעניש את שידע. רבי יוסי אומר אם נפשך לידע מתן שכרן של צדיקים, צא ולמד מאדם הראשון, שלא נצטוה אלא על מצות לא תעשה ועבר עליה, ראה כמה מיתות נקנסו עליו ולדורותיו.

ספר האמונות והדעות מאמר ד (ר' סעדיה גאון)

וממה שהוא נאות לצדק הבורא וחמלתו על האדם הזה, שנתן לו כח ויכולת לעשות מה שצוהו בו, ולהמנע ממה שהזהירו ממנו. וזה מבואר בשכל, ובכתוב. בשכל, שהחכם לא צוה אדם מה שאין ביכלתו, ולא מה שילאה מעשוהו. ובכתוב, כמו שאמר (מיכה ו' ג') עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי. ועוד אמר (ישעיה מ' ל"א) וקויי י"י יחליפו כח. (שם מ"א א') החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח. ואמר עוד (מיכה ב' א') באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם. וראיתי כי היכולת ראויה שתהיה קודם הפעל, עד שיתן לאדם הפעל והעזיבה על התמורה. כי אם היתה שוה עם הפעל, היה כל אחד מהם סבה לאחר, או לא יהיה אחד מהם סבה לאחר. ואלו היתה אחר הפעל, היה אדם יכול להשיב, מה שעשה קודם וזה הבל, ואשר לפניו הבל. וכבר התחייב שתהיה יכלת האדם קודם פעלו, כדי שישלם לו בה להגיע אל מצות אלהיו.

שולחן ערוך אורח חיים סימן רלא

סעיף א אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים, יישן. הגה: (ב) וכשניעור משנתו א"צ לברך אלהי נשמה (ב"י); וי"א שיקרא קודם שיישן: (ג) א ויהי נועם (תהילים צ, יז) (כל בו); ובלבד שלא יאריך בה, שאסור לישן ביום (ד) יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי, ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו, אלא להחזיק גופו לעבודת השי"ת(השם יתברך); וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה, לא יכוין להנאתו, אלא לעבודת הבורא יתברך, כדכתיב:* בכל דרכיך דעהו (משלי ג, ו) ואמרו חכמים: כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות, כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך, יהיו כולם לעבודת בוראך, או לדבר הגורם עבודתו, שאפילו היה צמא ורעב, אם אכל ושתה להנאתו אינו משובח, אז מה עניין עונג שבת יין ובשר?

(ה) אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו, לעבוד את בוראו; וכן אפילו לישב (ו) ב בסוד ישרים, ולעמוד במקום צדיקים, ולילך בעצת תמימים, אם עשה להנאת עצמו והשלים חפצו ותאותו, אינו משובח אלא א"כ עשה לשם שמים; וכן בשכיבה, א"צ לומר שבזמן שיכול לעסוק בתורה ובמצות לא יתגרה בשינה לענג עצמו, אלא אפילו בזמן שהוא יגע וצריך לישן כדי לנוח מיגיעתו, אם עשה להנאת גופו אינו משובח, אלא יתכוין לתת שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך הבריאות שלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה; וכן בתשמיש האמורה בתורה, אם עשה להשלים תאותו או להנאת גופו ה"ז(הרי זה) מגונה, ואפי'לו אם נתכוין כדי שיהיו לו בנים שישמשו אותו וימלאו מקומו אינו משובח, איך מסתדרת ההלכה הזו עם אדם השוכב עם אשתו כשהיא הרה? 

אלא (ז) יתכוין שיהיו לו בנים לעבודת בוראו או שיתכוין לקיים מצות עונה כאדם הפורע חובו; וכן בשיחה, (ח) אפי'לו לספר בדברי חכמה צריך שתהיה כונתו לעבודת הבורא או לדבר המביא לעבודתו. כללו של דבר, חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו, וכשרואה דבר שיביא לידי עבודת הבורא יתברך יעשהו, ואם לאו לא יעשהו; ומי שנוהג כן, עובד את בוראו תמיד. האם לעשן סיגריה זה בשביל "עבודת הבורא"? למעשן בחברת אנשים אחרים: בהנחה שאינך מבין את חומרת מעשיך, אם רצונך "להתאבד" טוב, אבל מי התיר לך "לקחת" אחרים איתך? הרי מישהו כתב על הסיגריות שהן מזיקות לבריאות!! ולכול השוטים שיאמרו: עזוב, מי אלה "משרד הבריאות" הגויים האלה? מה יהיה על כל הפס' הבאים? תהלים פרק לג (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר:

איכה פרק ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה: משלי פרק כא (א) פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהֹוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ:

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו.  אין אדם נוקף אצבעו, ומשרד הבריאות נקף אצבעו?

ספר החינוך מצוה תקמו ד"ה משרשי המצוה לפי שעם היות השם ברוך הוא משגיח בפרטי בני אדם ויודע כל מעשיהם וכל אשר יקרה להם טוב או רע בגזרתו ובמצותו לפי זכותן או חיובן, וכענין שאמרו זכרונם לברכה [חולין ז' ע"ב] אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, אף על פי כן צריך האדם לשמור עצמו מן המקרים הנהוגים בעולם,

ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתכח ד"ה או הנסה אלהים

אמר רבי חנינא אין אדם נוקף (רגלו) [אצבעו] מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה שנאמר מה' מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו, מן השמים השמיעך את קולו (ברמז רפ"ד):

כופר (ש, א, הורודצקי החסידות והחסידים ח"א(ברלין תרפ"ג)

אמר רבי פנחס: "כל האומר דברי תורה הם עניין לחוד, ומילי דעלמא הן עניין לחוד, נקרא כופר!" (אור הגנוז מ בובר עמ' 135) "ומילי דעלמא" מה הכוונה? האם הכתוב על קופסת הסיגריות "העישון מזיק לבריאות", הוא "מילי דעלמא"? האם לא לשלם מס הכנסה, או כל מס אחר, אינו כלול ב"מילי דעלמא"?

תהלים פרק לג (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: (יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר:

איכה פרק ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה:

משלי פרק כא (א) פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהֹוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ:

רד"ק ישעיהו פרק ג (כד) נקפה - יהיה הבשר נגוע ומכה שלא יוכלו לחגור עליו, כמו ואחרי עורי נקפו זאת, ובדברי רז"ל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה:

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב

ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו. 

הכול בידי שמים? חוץ מיראת שמים?

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לג עמוד (ב) ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר +דברים י'+: ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה.

רש"י מסכת ברכות דף לג עמוד ב בתפלה - כשהתפלל עזרא על מעל הגולה, בספר עזרא (נחמיה ט'). הכל בידי שמים - כל הבא על האדם ביד הקדוש ברוך הוא; כגון ארוך, קצר, עני, עשיר, חכם, שוטה, לבן, שחור, הכל בידי שמים הוא, אבל צדיק ורשע אינו בא על ידי שמים, את זו מסר בידו של אדם, ונתן לפניו שתי דרכים, והוא יבחר לו יראת שמים.

דברים פרק י (יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: רש"י כי אם ליראה וגו' - רבותינו דרשו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים: