תפילין בימין או שמאל?
דברים יא (יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:(יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:(כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:(כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ: הרי אם "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לקחו את פשט הכתוב, במילה "וּקְשַׁרְתֶּם", מדוע אינם מתייחסים ל"וְשַׂמְתֶּם... עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם"? בהנחה שאמרו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" ש"עַל לְבַבְכֶם" = מול הלב? כתר יונתן דברים יא (יח) ותשׂימו את דברי אלה על לִבכם ועל נפשכם ותִקשׁרו אותם כאשר הם כתובים על תפִלה לאות על רום ידכם השׂמאלית ויהיו לתפִלין כנגד קדקדכם בין עיניכם: אם כך: מדוע ההלכה לגבי איטר יד ימינו(שמאלי), שיניח תפילין על יד ימין שלו?
שולחן ערוך אורח חיים סימן כז סעיף ו * (כא) ט ואיטר (כב) יד ימינו, אם עושה (כג) כל מלאכתו בשמאלו, * (כד) מניח בשמאלו שהוא ימין של [יא] כל אדם. ואם (כה) שולט בשתי ידיו, מניח בשמאל כל אדם. ואם כותב בימינו, ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו, או כותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין, י"א(יש אומרים) שיניח תפילין ביד (כו) שתש כח, דבעינן יד כהה, * וי"א י <ז> שהיד שכותב בה היא (כז) חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה. (הגה: * (כח) והכי נהוג). הרי מדוע שיניח האיטר(השמאלי) תפילין על ידו הימנית? האם ליבו של איטר יד ימינו נמצא בצד ימין? אם כך: מה יהיה על הציווי "עַל לְבַבְכֶם"? מה עניין "יש אומרים" ביד שתש כוחו, אם ציווי תורה הוא "עַל לְבַבְכֶם"? איך יסתדר הפס' הבא? קהלת י (ב) לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ: האם בדורו של שלמה, והקודמים לו, האמינו שהלב בצד ימין? אם כך: האם הם הניחו תפילין בצד ימין ולא בשמאל?
איך מסתדרים הפירושים עם הגמרות הבאות? תלמוד בבלי מסכת שבת דף סג עמוד א אין מקרא יוצא מידי פשוטו. תלמוד בבלי מסכת יבמות דף יא עמוד ב אין מקרא יוצא מידי פשוטו, תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כד עמוד א דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, הרי אם אין "מקרא יוצא מידי פשוטו", ו"וּקְשַׁרְתֶּם" כפשוטו? הרי שגם את "עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם" צריך לבצע כפשוטו?
רש"י בראשית לז (יז) נסעו מזה - הסיעו עצמן מן האחוה: נלכה דתינה - לבקש לך נכלי דתות שימיתוך בהם. ולפי פשוטו שם מקום הוא, ואין מקרא יוצא מדי פשוטו: רש"י שמות יב (ב) החדש הזה - הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים, שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי: ואם גם רש"י מקבל את הקביעה שאין מקרא יוצא מידי פשוטו מדוע פירש רש"י שמות יג על ידך - יד שמאל, לפיכך ידכה מלא בפרשה שניה (פסוק טז) לדרוש בה, יד שהיא כהה: הרי היה צריך לפרש על לבבכם ממש כפשוטו?
רשב"ם בראשית לז (ב) אלה תולדות יעקב - ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין על ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל. והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא, ולפי שאמרו חכמים אל תרבו בניכם בהגיון, וגם אמרו העוסק במקרא מדה ואינה מדה העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו, ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמ' במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינ' כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר(בן רבי) מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים: אם היה זמן לרש"י הוא היה משנה את פירושיו?