מהו מקור השם תפילין? מסתבר שמקור השם תפילין בא מארמית, לפי התרגום של אונקלוס, ותרגום יונתן, ביחזקאל כד (טו) וַיְהִי דְבַר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר:(טז) בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ:(יז) הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל: רש"י האנק - התמקמק בשתיקה שוא"ש דמוני"ץ בלע"ז. פארך - תפילין כל אלה מצות אבלים ואתה חילוף אבל אסור בתפילין וסנדל וחייב בעטיפת הראש ומברין אותו סעודה ראשונה משל אחרים:    

פירושי סידור התפילה לרוקח [מב] שמע ישראל עמוד רפז לטוטפות נקרא בלשון ארמי תפילין. והיו לטוטפות בגימ' תפילי"ם ג' יותר כנגד ב' תפילין יד וראש. ולמה צוה תפילין על הלב ובין העינים,

הרי המילה תפילין אינה מופיעה בשום מקום בתנ"ך, ומופיעה רק בתרגום אונקלוס, ובתרגום יונתן, מדוע היינו צריכים לקחת מילה ארמית ולהשתמש בה, כאשר רש"י מפרש שפארך = תפילין? ובשמות יג (טז) ובדברים יא (יח) כתובה המילה "טוֹטָפֹת", והמתרגמים לארמית אומרים "טוֹטָפֹת"=תפילין, מדוע להשתמש במילה ארמית, כאשר יש מילה עברית "פְּאֵרְךָ"? איך קראו לתפילין לפני שאונקלוס הגר תרגם את התנ"ך לארמית? איך קראו אברהם יצחק ויעקב לתפילין, הרי הם "קיימו" תרי"ג מצוות לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", ואיך קראו משה ואהרון, דוד ושלמה, לתפילין? האם יכול להיות שאת שם התפילין בעברית שכחו אבותינו ה"חכמים", אבל הלכות העבירו באלפים ובע"פ? ובהנחה שלפני כן קראו לתפילין בשם עברי "פְּאֵרְךָ" או "אוֹת" או "טוֹטָפֹת"? אם כך: איך מסתדר שינוי השם מעברית לארמית עם הפירוש הבא? דברים יא (יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:(יט) וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:(כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: רש"י לדבר בם - משעה שהבן יודע לדבר למדהו תורה צוה לנו משה שיהא זה למוד דבורו מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו משיח עמו בלה"ק(בלשון הקודש) ומלמדו תורה ואם לא עשה כן הרי הוא כאילו קוברו שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו':  הרי אם הציווי הוא ללמד לשון הקודש, אם כך: איך תרגום אונקלוס נכנס לפרשנות התנ"ך? האם ארמית זה לשון קודש? איך מסתדר שינוי השם לתפילין עם ההלכה הבאה? רמב"ם סדר תפילות (מא) ברכה אמצעית של מוסף ראש חודש שחל להיות בשבת: אתה יצרת עולמך מקדם, כילית מלאכתך ביום השביעי; ובחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות, מה עניין בחר בנו מכל הלשונות, אם לא חשוב באיזה שפה מדברים, קוראים, כותבים? הרי היה מספיק "בחרת בנו מכל העמים" ולא חשוב הלשון? הרי אם רצה אותנו מכל הלשונות, איך התחלנו להתפלל או לקרוא לדברים בארמית? אחרי זה לבוא לתפילה ולומר לאלוהים שהוא בחר בנו מכל הלשונות, האם זו בדיחה? הרי אם הבחירה בנו מכל הלשונות, רצה לומר בחר בלשון העברית, ולא בארמית או כל שפה אחרת? אם כך: מדוע כל הארמית, והקדיש, והתרגום לארמית? ומדוע צריך שבעים לשון אם בחר בנו מכל הלשונות?  ומה רוצה לומר רב הונא בשם בר קפרא בשמות רבה (שנאן) פרשה א ד"ה א, כח וירא א, כח וירא איש מצרי (/שמות/ ב'). אמר רב הונא בשם בר קפרא: בשביל ד' דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם ושלא שינו את לשונם ושלא גלו סודם ושלא הפקירו נשותיהן. האם רב הונא רוצה בעצם לטעון שאם עם-ישראל ישנה לשנו לא יגאל? מעניין שבין בית ראשון לשני היו שבעים שנה שרצה לומר נגאלו לאחר שבעים שנה, ואנו כבר כאלפיים שנה לא נגאלים האם לא צריכים היינו לחפש היכן מתחילות הבעיות? ואחת מהן היא בעיית השפה שאנו מדברים? מדוע לקרוא בארמית תפילין? מדוע חלק מהתפילה בארמית? מדוע לקרוא לכנסת ישראל סנהדרין ביוונית? מאין הגיע המשחק של הפיכת אותיות למספרים? ומכאן להסיק משמעויות אחרות, גימטרייה הרי זו לא מילה בעברית? ואין צורך להוסיף, כי אני מקווה שהעיקרון הובן,  

שמות יג (ד) הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב:(ה) וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:(ו) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָֹה:(ז) מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:(ח) וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָֹה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:(ט) וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָֹה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם: איך עושים זכרון בין העיניים? ואיך תהיה התורה בפה?

אונקלוס (ט) ויהי לך לאת על ידך ולדכרן בין עינך בדיל דתהי אוריתא דיי בפומך ארי ביד תקיפא אפקך יי ממצרים: מדוע אונקלוס כאן אינו מפרש את זיכרון בין עינך = תפילין? בפס' (טז) הוא מפרש בין עיניך = תפילין. האם תפילין היא מילה ארמית?

יונתן (ט) וִיהֵי לָךְ נִיסָא הָדֵין חֲקִיק וּמְפָרַשׁ עַל תְּפִילַת יְדָא בְּגוּבְהָא דִשְׂמָאלָךְ וּלְדוּכְרָן חֲקִיק וּמְפָרַשׁ עַל תְּפִלַּת רֵישָׁא קְבִיעָא כָּל קָבֵיל עֵינָךְ בְּגוּבְהָא לְרֵישָׁךְ מִן בִּגְלַל דְּתִיהֲוֵי אוֹרַיְיתָא דַיְיָ בְּפוּמָךְ אֲרוּם בְּחֵיל יְדָא תַקִיפְתָּא הַנְפָקָךְ יְיָ מִמִּצְרָיִם: הרי גם כאן הוא צריך לקרוא לזה תפילין?

כתר יונתן (ט) והיה לך הנס הזה חקוק ומפורש על תפילת יד בגובה של שׂמאלך ולזיכרון חקוק ומפורש על תפילת ראש קבוע כנגד עיניך בגובה לראשך מן בעבור שתהיה תורה של יי בפיך כי בכח יד חזקה הוציאך יי מִמִצרים:

שמות יג (י) וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:

כתר יונתן ושמרת את החוקה הזאת של תפילין לזמן שראוי לה בימי המעשׂה ולא בשבתות ובמועדים וביום ולא בלילה:

אונקלוס  ותטר ית קימא הדין בזמניה מזמן לזמן:

שמות יג (יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָֹה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:(יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהוָֹה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָֹה:(יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:(יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָֹה מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:(טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהוָֹה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהֹוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:(טז) וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם:

אונקלוס (טז) ויהי לאת על ידך ולתפלין בין עינך ארי בתקוף יד אפקנא יי ממצרים:

יונתן (טז) וִיהֵי לְאַת חֲקִיק וּמְפָרֵשׁ עַל יַד שְׂמָאלָךְ וְלִתְפִילִין בֵּין רִיסֵי עֵינָךְ אֲרוּם בִּתְקוֹף גְּבוּרַת יְדָא הַנְפָקָנָא יְיָ מִמִּצְרָיִם: התפילין זה החלק רק שעל הראש? איך נקרא החלק שעל היד? ומה פירוש בין ריסי העיניים?

דברים ו (ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:  

אונקלוס ותקטרינון לאת על ידך ויהון לתפלין בין עינך:

יונתן  וְתִקְטוּרִינוּן לְאָתִין כְּתִיבִין עַל יְדָךְ דִּשְׂמָאלָא וִיהֲווֹן לִתְפִילִין עַל מוֹקְדָךְ כֻּלּוֹ קָבֵיל עַל עֵינָךְ:

כתר יונתן ותִקשׁרם לאותות כתובים על ידך של שׂמאל ויהיו לתפילין על קדקדך כולו כנגד על עיניך:

דברים יא (יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:

אונקלוס ותשוון ית פתגמי אלין על לבכון ועל נפשכון ותקטרון יתהון לאת על ידכון ויהון לתפלין בין עיניכון:

יונתן  וּתְשַׁוּוּן יַת פִּתְגָמַי אִלֵין עַל לִבְּכוֹן וְעַל נַפְשְׁכוֹן וְתִקְטוֹרוּן יַתְהוֹן כַּד הִנּוּן כְּתִיבִין עַל תְּפִילָא לְאָת עַל רוּם יֶדְכוֹן שְׂמָאלִיתָא וִיהוֹן לִתְפִילִין קֳבֵיל מוֹקְדֵיכוֹן בֵּין עֵינֵיכוֹן:

כתר יונתן ותשׂימו את דברי אלה על לִבכם ועל נפשכם ותִקשׁרו אותם כאשר הם כתובים על תפִלה לאות על רום ידכם השׂמאלית ויהיו לתפִלין כנגד קדקדכם בין עיניכם:

דברים כב (ה) לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה:

יונתן לָא יִהְיֶה גּוּלְיַין דְּצִיצִית וּתְפִילִין דְּהִינוּן תִּקּוּנֵי גְבַר עַל אִיתָּא וְלָא יְסַפֵּר גְּבַר בֵּי שֵׁיחַיַא וְעִרְיְיתֵיהּ וּבֵי אַנְפּוֹי לְאִיתְחֲמָאָה הֵיךְ נְשָׁא אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן הוּא כָּל דְּעָבִיד אִלֵּין:

כתר יונתן לא יהיה מלבוש של ציצית ותפילין שהם תיקוני איש על אִשׁה ולא יגלח איש בית שחי וערוותו ובית פניו להראות כמו אִשׁה כי מתועב לפני יי אלהיכם הוא כל שׁעושׂה אלו:

אונקלוס לא יהי תקון זין דגבר על אתא ולא יתקן גבר בתקוני אתא ארי מרחק קדם יי אלהך כל עביד אלין:

דברים כח (י) וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ:

יונתן וְיֶחֱמוּן כָּל עַמְמֵי אַרְעָא אֲרוּם שְׁמָא דַיְיָ חָקִיק בִּזְמַן דִתְּפִילִין עֲלָךְ וִידַחֲלוּן מִנָךְ:

כתר יונתן  ויראו כל גויי הארץ כי שמו של יי חקוק בזמן שׁתפִילין עליך וייראו מִמך: אם כך: האם צריך ללכת עם תפילין כל הזמן?

אונקלוס ויחזון כל עממי ארעא ארי שמא דיי אתקרי עלך וידחלון מנך: מדוע אונקלוס אינו מבין שהכוונה לתפילין, כמו הכתר יונתן? הרי אונקלוס אומר שם אלוהים נקרא עליך, ולא תפילין?

פירושי סידור התפילה לרוקח [מב] שמע ישראל עמוד רפז וקשרתם לאות על ידיך וקשרתם שתהא קשירה תמה, שאם ניתקה הרצועה של התפילין אין יכול לקשור הרצועה או לתופרה יחד, שאין זה קשירה של קיימא, כי (ה)צריכה הרצועה להיות שלימה כדאיתא במנחות בפרק הקומץ רבה. לאות כאדם שנותן אות על זרועו לזכור מצות המלך, כן צוה המלך הגדול לעם קרובו לקשור, וטוטפות אחד ביד לאחר שתקשר בגובה היד תשים בגובה הראש בבין העינים, לכך נאמר והיו לטוטפות, והיו לאחר גמר מעשה. לטוטפות נקרא בלשון ארמי תפילין. והיו לטוטפות בגימ' תפילי"ם ג' יותר כנגד ב' תפילין יד וראש. ולמה צוה תפילין על הלב ובין העינים, זכר לארון שבאמצע כמו הלב וכרובים וביניהם הקול, כבין העינים התפילין [ובין העיניים] פרצוף אדם, זהו כי שם ה' נקרא עליך. וכל האדם אשר על ראשו תפילין יחשוב כאילו שכינה על ראשו, שהרי כמו שכת' בתפילין כי שם ה' נקרא עליך, כדכתיב אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו, לכך תפילין בראש כי הוא בראש מרומים ישכון.

                                      מי הם? אונקלוס? ויונתן בן עוזיאל?

תולדותיו של אונקלוס יש מטילים ספק אם אונקלוס ועקילס הם אותו אדם. תנא בדור השלישי. גר צדק. בן אחותו של אדריאנוס (תנחומא משפטים ג'). בבבלי (גיטין נ"ו ע"ב) מובא שהיה בן אחותו של טיטוס הרשע (וגיר' הגר"א: בן אחותו של אדריאנוס). רבותיו היו רבי אליעזר ורבי יהושע: "תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר"א ור' יהושע" (מגילה ג' ע"א). וכן היה תלמידו של רבי עקיבא: "תירגם עקילס הגר לפני ר"ע" (ירו', קידושין פ"א ה"א). חברו של רבן גמליאל (תוספתא מקואות פ"ו). בתרגומו יש שאונקלוס מוסיף מלים על הפסוק. פרש"י (קידושין מ"ט ע"א): "ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו". כזה צדיק, וכל כך הרבה דעות מי הוא היה? למה? אין היסטוריה מדויקת שלו? אבל תורה הוא תרגם ולא נשכח כלום? ואיך מסתדר פרוש רש"י ששכחו מה שניתן בסיני והגר אונקלוס חזר וייסד זאת? גר? גוי לשעבר? יווני או רומי הוא יודע מה היה בסיני ואלה שהיו בסיני מהעם העברי שכחו? אוי לנו ששוטים "חכמינו"

תולדותיו של יונתן בן עוזיאל תנא בדור הראשון. הגדול שבתלמידי הלל (סוכה כ"ח ע"א). "אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף" (פרש"י שם: "שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו") וכשתרגם הנביאים "יצתה בת קול ואמרה לו דייך" (מגילה ג' ע"א) שמאי (חברו של הלל) בא ליונתן בן עוזיאל "במקלו ובתרמילו" לברר ענין, וא"ל שמאי: "אם אתה יכול וכו'", אמר (שמאי) "הטיח עלי בן עוזיאל" (ב"ב קל"ג ע"ב).