בְנֵי דָוִד כּהֲנִים?

מלכים ב ח (טו) וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל-עַמּוֹ:(טז) וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה עַל-הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד מַזְכִּיר:(יז) וְצָדוֹק בֶּן-אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן- אֶבְיָתָר כּהֲנִים וּשְׂרָיָה סוֹפֵר:(יח) וּבְנָיָהוּ בֶּן-יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִד כּהֲנִים הָיוּ: 

רש"י כהנים היו. תרגם יונתן, רברבין הוו:

מצודת דוד כהנים היו. רצה לומר, היו ראשים ושרים, ובדברי הימים (שם פסוק יז) נאמר, ובני דוד הראשונים ליד המלך. או יאמר ובניהו וגו' והכרתי והפלתי ובני דוד, כולם היו שרי המלך, וסרים למשמעתו לכל אשר יצום, ולא היה להם הנהגות מיוחדות, כמו לאלו הנזכרים לפניהם: כוהנים=שרי המלך? צדוק ואחימלך גם היו שרים? למי התכוון מצודת דוד כשאמר "וסרים למשמעתו לכל אשר יצום"? לאמנון שאנס את תמר אחותו, או אולי לאבשלום שרצח את אמנון, ומרד בדוד אביו? או שאולי לאדוניה שממליך את עצמו לפני מות אביו?

מצודת  ציון (יח) כהנים. רוצה לומר ראשים ושרים: מדוע נכתב כוהנים, ולא ראשים, שרים?

רד"ק (יז) כהנים. שרי כהונה כי הוא מנה צדוק להיות כהן גדול מבני אלעזר ומשנהו אחימלך בן אביתר מבני איתמר אעפ"י שהיה אביתר עדיין חי כי ראינו כי שלמה גרשו מהיות כהן נראה כי במצות דוד עשה כי כאשר סדר דוד ראשי האבות סדר צדוק ואחימלך כמו שכתוב בדברי הימים והיה נקרא אחימלך ואבימלך כי שני השמות קרובים:  ושריה סופר. ובד"ה שושא ושני שמות היו לו:  פסוק יח ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי. ת"י ובניהו בן יהוידע ממנא על קשתיא ועל קלעיא ובניהו היה ממונה על הקשתי' ועל הקלעים, וי"ו והכרתי כמו על או כמו עם וכן ויוסף היה במצרים און ועצר' וכן אומר בד"ה על הכרתי ויש מפרשים כרתי ופלתי שתי משפחות היו מישראל שהיו סרים אל משמעת המלך ורואים פניו תמיד ובניהו היה בראשם ורז"ל פירשוהו אלו אורים ותומים: ובני דוד כהנים היו - כתרגומו ובני דוד רברבין הוו כלומר גדולים היו וממונים על כלם ובדברי הימים אומר הראשונים ליד המלך ובדברי רבותינו ז"ל תלמידי חכמים היו ולמה קראם כהנים מה כהן גדול נוטל חלק בראש אף תלמיד חכם נוטל חלק בראש: מדוע יש כמה גרסאות לפירוש, האם אין "מסורת" "תושב"ע" מדויקת לכוונת הכתוב? מעניין שפירוש "חכמים" = "דברי רבותינו" תואם בדיוק את טענתם של קרח ועדתו, "כל העדה כולם צדיקים, אנו רוצים להיות כוהנים, מדוע מינית את אחיך?" איך תלמיד חכם מקביל לכהן, מאין לומדים זאת?

לפי רד"ק כוהנים זה מושג מתהפך, פעם כוהנים זה שרי כהונה, ופעם כוהנים הם שרים גדולים ללא כהונה? בהתייחס לדברי "רבותינו" ש"תלמידי חכמים היו" איך מתקשרים תלמידי חכמים עם בני דוד? הרי על מי מדובר? על אמנון שאנס את אחותו? או אבשלום רוצח אחיו, ומורד במלכות אביו? או אדוניה שהמליך עצמו בעוד אביו חי ללא רשות? ורצה לקחת את אשת אביו אבישג השונמית לאישה? על בקשה זו הומת במצוות שלמה? על שלמה שהיה החכם מכל אדם וגם בסוף חייו בנה מקדשי אלילים? ובגללו נחלקה מלכות ישראל לשניים?

מלכים א יא (א) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת-בַּת-פַּרְעה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדמִיּת צֵדְנִיּת חִתִּיּת:(ב) מִן-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר-יְהוָה- אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-תָבאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא-יָבאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת-לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמה לְאַהֲבָה:--- (ד) וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת-לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא-הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם-יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו:(ה) וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמה אַחֲרֵי עַשְׁתּרֶת אֱלֹהֵי צִדנִים וְאַחֲרֵי מִלְכּם שִׁקֻּץ עַמּנִים:(ו) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה כְּדָוִד אָבִיו:--- (יא) וַיּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה-זּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרעַ אֶקְרַע אֶת-הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ:     

רלב"ג ובני דוד כהנים היו. ר"ל שרים ומושלים והנה זה הענין היה סבה להרבה מהרעות שבאו לדוד כי אם לא היה הענין כן לא מרד אבשלום ולא נהרג אמנון ואדניה כמו שיראה במעט עיון ובכלל אם היה משגיח המלך במוסר בניו לא קרה להם כך: לפי רלב"ג זאת הייתה בעיתו של דוד שמינה בניו לשרים, וזו הסיבה לצרותיו? אם כך: מה יהיה על הפירוש של המצודת דוד "סרים למשמעתו"? האם כל אחד קיבל "מסורת" "תושב"ע" שונה?

איך יסביר הרלב"ג את הפסוקים הבאים?

שמות לד (כד) כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה: האם רק על גויים יכול להשתלט האלוהים? על הילדים של דוד לא? מה יהיה על הגמרא תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו. הרי מדוע גרם האלוהים לצרות של דוד, מפני שמינה את בניו לשרים? הרי אין איסור תורה למלך למנות את בניו לשרים? בהנחה שנכונים דברי הרלב"ג איך תסתדר הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: איך זה שהראשונים פספסו דברים, שדורות שלמים ש"נחותים" מהם גילו?

יהושע כב (ד) וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לַאֲחֵיכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם וְעַתָּה פְּנוּ- וּלְכוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם אֶל-אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם משֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: 

יהושע כג (א) וַיְהִי מִיָּמִים רַבִּים אַחֲרֵי אֲשֶׁר-הֵנִיחַ יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל מִכָּל-איְבֵיהֶם מִסָּבִיב וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים:  

שופטים ג (א) וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְהוָה לְנַסּוֹת בָּם אֶת-יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אֵת כָּל-מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן:

שמואל ב ז (א) וַיְהִי כִּי-יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהוָה הֵנִיחַ-לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל-איְבָיו:  

מלכים א ה (יח) וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע:  

תהלים קה (יד) לֹא-הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:  

דברי הימים א טז (כא) לֹא-הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:  

דברי הימים א כג (כה) כִּי אָמַר דָּוִיד הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹ וַיִּשְׁכּן בִּירוּשָׁלַם עַד-לְעוֹלָם:  

דברי הימים ב יד (ה) וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה כִּי-שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין-עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי-הֵנִיחַ יְהוָה לוֹ:  

האם האלוהים אינו מצליח ל"הִנִּיחַ" לאדם אם הוא ממנה את בניו לשרים? למרות שאין איסור תורה? איך מסתדרים הפס' הבאים, הרי הכול משמים, אם כך: מה הקשר למינוים שעשה דוד לבניו?

שמואל א ב (א) וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל- אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ:(ב) אֵין-קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי-אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ:(ג) אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבהָה גְבהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת:(ד) קֶשֶׁת גִּבּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ-חָיִל:(ה) שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד-עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה:(ו) יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל:(ז) יְהוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף-מְרוֹמֵם:(ח) מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל:(ט) רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי-לֹא בְכחַ יִגְבַּר-אִישׁ:(י) יְהוָה יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהוָה יָדִין אַפְסֵי- אָרֶץ וְיִתֶּן-עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ:

שמואל ב טו (לא) וְדָוִד הִגִּיד לֵאמר אֲחִיתֹפֶל בַּקּשְׁרִים עִם-אַבְשָׁלוֹם וַיּאמֶר דָּוִד סַכֶּל-נָא אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְהוָה:

שמואל ב יז (יד) וַיּאמֶר אַבְשָׁלוֹם וְכָל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל טוֹבָה עֲצַת חוּשַׁי הָאַרְכִּי מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל וַיהוָה צִוָּה לְהָפֵר אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא יְהוָה אֶל- אַבְשָׁלוֹם אֶת-הָרָעָה: ציווה את מי?

ישעיה יד (כד) נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמר אִם-לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם:  

ישעיה מד (כו) מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאמֵר לִירוּשָׁלַם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם:  

ישעיה מו (י) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא-נַעֲשׂוּ אמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל-חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה:

תהלים לג (י) יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדר וָדר:

משלי יט (כא) רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב-אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם:  

נחמיה ד (ט) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-שָׁמְעוּ אוֹיְבֵינוּ כִּי-נוֹדַע לָנוּ וַיָּפֶר הָאֱלֹהִים אֶת-עֲצָתָם וַנָּשָׁב כֻּלָּנוּ אֶל-הַחוֹמָה אִישׁ אֶל-מְלַאכְתּוֹ: 

מלכים א יא (יד) וַיָּקֶם יְהוָה שָׂטָן לִשְׁלֹמה אֵת הֲדַד הָאֲדמִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם: אלוהים הקים שטן? זה לא האלוהים שהקים את בני דוד עליו?

דברי הימים א יח

(יד) וַיִּמְלֹךְ דָּוִיד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ:

(טו) וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר:

(טז) וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲבִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וְשַׁוְשָׁא סוֹפֵר:

(יז) וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וּבְנֵי דָוִיד הָרִאשֹׁנִים לְיַד הַמֶּלֶךְ:

מה קרה לכוהנים שהיו בספר מלכים הפכו להיות ראשונים?

רש"י דברי הימים א יח ובני דוד הראשונים ליד המלך - פתרונו ובני דוד היו תמיד ראשוני' אצל המלך לעשות כל צרכו: הרי פס' אלה הם חזרה על הפס' בספר מלכים, גם אם לא במדויק באותן מילים, אם כך: מדוע רש"י לא נצמד לפירושו בספר מלכים?