יואב הכהן, שמשון גייר נשיו?

שמשון גייר נשיו?

האם גייר שמשון את הנשים שהלך איתן?

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה (י) אל יעלה על דעתך ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל ידידיה, נשאו נשים נוכרייות, בגיותן - אלא סוד הדבר, כך הוא, שהמצוה הנכונה כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר, בודקין אחריו - שמא בגלל ממון שייטול, או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד, בא להיכנס לדת; ואם איש הוא, בודקין אחריו שמא עיניו נתן באישה יהודית, ואם אישה היא, שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל: האם הרמב"ם קרא תנ"ך? הרי איך יסביר את הפס' הבאים?

שופטים יד (א) וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים:(ב) וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה: האם שמשון, שופט ישראל, אינו יודע הלכה? הרי איך ה"אִשָּׁה" "מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים"? הרי הלכה: תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מח עמוד ב רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה (י) גוי שנתגייר ועבד שנשתחרר, הרי הוא כקטן שנולד, וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא גוי או כשהוא עבד, אינן שאר בשר; ואם נתגייר הוא והן, אינו חייב על אחת מהן משום ערווה כלל: שופט ישראל שהיה כביכול ממעבירי "המסורת" אינו יודע הלכה? ובהנחה ששמשון אינו יודע הלכה, הרי כותב הסיפור אינו שמשון, אם כך: איך כותב הסיפור אינו יודע הלכה? וגרוע מכך הגמרא הבאה: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הרי אם התנ"ך ניתן בסיני מהאלוהים למשה, האם אלוהים אינו יודע הלכה?

שופטים יד (ג) וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי: מדוע שמשון אינו אומר לאביו גיירתי אותה? ואם היא גיורת מדוע צריך לבקש אותה מההורים? הרי הלכה "וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא גוי או כשהוא עבד, אינן שאר בשר"? ואיך מסתדר לבקש מההורים, עם פירוש רש"י בבראשית כ פרשת וירא (יב) וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה: רש"י אחותי בת אבי היא - ובת אב מותרת לבן נח שאין אבות לעוע"א(לעובדי עבודת אלילים). מה פירוש אין אבות לעובדי עבודת אלילים(עבודה זרה)? אם אין להם אבות, לגויים, ממי שמשון ואביו הולכים לבקש? או שאולי שופט ישראל שאמור להיות ממעבירי "המסורת" אינו יודע את מה שידעו כל ה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", שנולדו אלפי שנים אחריו? וכל זאת למרות שהוא כביכול "מסר" להם את "ה"מסורת"?

שופטים יד (ד) וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהֹוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל: מדוע בדרך הזו מבקש אלוהים תואנה מפלשתים? האם אלוהים לא מצא דרך אחרת? אלא רק ע"י לקיחת אישה גויה מפלשתים? האלוהים גורם לשמשון שופט ישראל להתאהב בגויה, כאשר האלוהים בעצם אסר נישואין לגויות? האם אלוהים פספס הלכה, הרי "גר כקטן שנולד" "וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא גוי או כשהוא עבד, אינן שאר בשר"?

שופטים טו (א) וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּפְקֹד שִׁמְשׁוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא נְתָנוֹ אָבִיהָ לָבוֹא:(ב) וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה תְּהִי נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ: הרי לא שמשון כתב את הסיפור, אם כך: איך כותב התנ"ך מפספס הלכה? מדוע קורא "אָבִיהָ" לאבי "הגיורת" אשת שמשון? האם כותב התנ"ך פספס את רש"י, הרי "אין אבות לעובדי אלילים", אם כך: מדוע הוא נקרא "אָבִיהָ" לאחר שנישאה כבר, והיא כבר אשת שמשון ו"התגיירה" כביכול? ואיך זה ש"הגיורת" נשארת בבית הוריה? ואיך זה בית הוריה? הרי "התגיירה"? תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מח עמוד ב רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה (י) גוי שנתגייר ועבד שנשתחרר, הרי הוא כקטן שנולד, וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא גוי או כשהוא עבד, אינן שאר בשר; ואם נתגייר הוא והן, אינו חייב על אחת מהן משום ערווה כלל: שמשון שופט ישראל, וכותב הסיפור התנ"כי, אינם יודעים הלכה? מדוע לבקש את ידה מהוריה? האם רק הוריו של שמשון אינם מבינים שגייר שמשון את בנות פלשתים? הרי מה השאלה של הוריו בפס' הבאים?

שופטים פרק יד (א) וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים:(ב) וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה:(ג) וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי:(ד) וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהֹוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל: או, סליחה, הרי אינם הוריה? הרי כל שאר בשר אינו שאר בשר לאחר גיור? ומדוע הגיורת נשארת בבית הוריה שאינם הוריה? ואיך מציע אביה את אחותה הרי אינה אחותה לאחר שהתגיירה? ומדוע מנוח אביו של שמשון אינו אומר לשמשון בפשטות שאסור לשאת גויה? הרי בטח אמרו לשמשון שאסור לו להסתפר ואסור לו לשתות ולאכול ענבים, רק שאסור לשאת גויות לא אמרו לו?

שופטים יד (י) וַיֵּרֶד אָבִיהוּ אֶל הָאִשָּׁה וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה כִּי כֵּן יַעֲשֹוּ הַבַּחוּרִים:(יא) וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים וַיִּהְיוּ אִתּוֹ:(יב) וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים:(יג) וְאִם לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וַיֹּאמְרוּ לוֹ חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה:(יד) וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים:(טו) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ הֲלֹא:(טז) וַתֵּבְךְּ אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן עָלָיו וַתֹּאמֶר רַק שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי הַחִידָה חַדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה וַיֹּאמֶר לָהּ הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי וְלָךְ אַגִּיד:(יז) וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּגֶּד לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ וַתַּגֵּד הַחִידָה לִבְנֵי עַמָּהּ:(יח) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי: תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מח עמוד ב רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה יא עכו"ם שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא עכו"ם או כשהוא עבד אינן שאר בשר הרי לא פלשתים כתבו את הסיפור הזה בתנ"ך, אם כך: האם כותב התנ"ך או שמשון פספסו את הגמרא ואת ההלכה בהרמב"ם? הרי נאמר על הפלשתים שהם "בְנֵי עַמָּהּ" ו"בֵּית אָבִיךְ" של האישה שגייר שמשון, איך זה מסתדר עם "וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא עכו"ם... אינן שאר בשר"?

שופטים טז (א) וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ: האם גם את הזונה גייר שמשון?

רד"ק על שופטים יג ואל תשתי יין ושכר ויש לתמוה היאך מי שצוה עליו הבורא ית' להיות קדושתו מן הבטן איך נטמא בבנות הפלשתים והנראה בזה כי הנשים אשר לקח בתמנה ובעזה ובנחל שורק גייר אותן והשיבן לדת ישראל כי חלילה משופט ישראל ומושיעם להתחתן בפלשתים ועובר על לאו דלא תתחתן בם אשר חמור מאד ומביא את האדם לידי כפירה בבורא ית' מה פירוש "והנראה בזה"? האם הרד"ק מנחש? הרד"ק אינו יודע ללא צל של ספק שגייר שמשון את נשיו? האם יש לרד"ק ספק ששמשון גייר אותן? והאם מותר ללכת לזונה גויה? האם את הזונה לא גייר שמשון? והרי אם גייר את הזונה אסור לעשות איתה זנות שהרי בדברים כג (יח) לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל: ואם "התגיירה"? הרי שהיא בת ישראל, ואסור לעשות איתה זנות, וכתוב שהלך שמשון ל"זוֹנָה"? ואיך מסתדר ששמשון שופט ישראל, עושה זרע לבטלה עם זונה גויה?

שופטים טז (ד) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה: רלב"ג אחר כן ספר שאהב אשה בנחל שורק מבנות פלשתים ושמה דלילה וידמה שגיירה תחלה כמו שארז"ל: מה פירוש "וידמה"? האם הרלב"ג מנחש? אין לו "מסורת" שגייר שמשון את דלילה? האם לרלב"ג יש ספק שגייר שמשון את דלילה? הרי ברור ששמשון גייר אותה, או לא?

שיער ארוך?

לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" גידול שיער הוא לא דבר טוב, אם כך: נשאלת השאלה מדוע רק לאחר שגולח שיער ראשו של שמשון "יְהֹוָה סָר מֵעָלָיו"? ולא כאשר הלך לזונה גויה? או כאשר רצה לקחת נשים גויות? או כאשר הרג אנשים והרג את האריה שזו טומאת מתים? או כאשר ישב שמשון עם הפלשתים בשבעת ימי המשתה שעשה לרעיו ושתו שם, הרי לא שתו תרכיזי אשכוליות ותפוזים, בטח שתו יין, ולשמשון הנזיר אסורה שתיית יין וענבים לחים ויבשים,

ומדוע מספר שמשון שגילוח שיער ראשו זה הדבר החשוב ביותר כדי לעשותו, אדם רגיל? הרי נזיר אסור ביין, ואסור בטומאת מתים, ואת זאת לא ציין שמשון, ומדוע מצווה אלוהים על נזיר לעשות משהו שאינו מקובל עליו(על האלוהים) כביכול?

שופטים טז (יז) וַיַּגֶּד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם:(יח) וַתֵּרֶא דְּלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר עֲלוּ הַפַּעַם כִּי הִגִּיד <לָהּ> לִי אֶת כָּל לִבּוֹ וְעָלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעֲלוּ הַכֶּסֶף בְּיָדָם:(יט) וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו:(כ) וַתֹּאמֶר פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיִּקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם וְאִנָּעֵר וְהוּא לֹא יָדַע כִּי יְהֹוָה סָר מֵעָלָיו:(כא) וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית <האסירים> הָאֲסוּרִים:(כב) וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח: מדוע חשוב לכותב התנ"ך לבזבז שורה יקרה בספר הספרים, ולומר שהשיער שוב צמח לשמשון, הרי זה דבר טריוויאלי שהשיער יגדל חזרה?

מעניין שעד שלא גולח ראשו של שמשון לא מצא אלוהים סיבה לעזוב את שמשון, לא הליכת שמשון עם גויות ואפילו עם זונות גויות, לא טומאת נבלה, באריה ובלחי החמור, לא טומאת מתים בהרג של הפלשתים, מה על המשתה שעשה שמשון לגויים, וישב איתם ובטח לא שתה תרכיזים ופטל, בכל אלה לא מצא האלוהים פסול, ובדבר היחיד ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" רואים כמעשה גויים, ודבר שאינו טוב ומעשה פסול, גידול שיער, שם בגילוח השיער מצא האלוהים את הפסול בשמשון? או ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אינם יודעים מה הם מדברים, או שהאלוהים לא מתואם איתם, הרי הסיבה "יְהֹוָה סָר מֵעָלָיו" היא רק כאשר גולח שיער ראשו של שמשון!

האם הריקאנטי קיבל "מסורת", "תורה" "שבע"פ" אחרת? הרי איך מסתדר פירושו של הריקאנטי במדבר ו (ב - ג) איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר וגו' מיין ושכר יזיר וגו' [ו, ב - ג]. מצות הנזיר דומות לכהנים, כי הוא נכנס בגדר החסד, ועל כן נקרא קדוש. בכהנים כתיב [ויקרא י, יט] יין ושכר אל תשת, וכן בנזיר. וסוד ענבים לחים ויבשים [פסוק ג], הלחים רומזים למדת הדין הקשה, שנאמר [דברים לב, יד] ודם ענב תשתה חמר, והיבשים למדת הדין רפה היבשה לפעמים משפע העליון. בכהנים כתיב [ויקרא כא, יא] ועל כל נפשות מת לא יבא, ובנזיר כתיב [פסוק ו] על נפש מת לא יבא, בכהן כתיב [יחזקאל מד, כ] וראשם לא יגלחו, ובנזיר [פסוק ה] תער לא יעבור על ראשו. והנה הוא מעין דוגמה של מעלה, ועל כן כתיב [פסוק ה] קדוש יהיה.

וטעם תער לא יעבור על ראשו [פסוק ה], הוא הפך והעבירו תער על כל בשרם [להלן ח, ז], כי הנזיר כחותיו הם ממדת החסד ושערותיו רומזים לצינורות עליונות ולכחות אלהיות הנאצלות ממדת החסד, ולפיכך אסור להשחיתן. הלא תראה כי בהשחתתן חוזרין וצומחין, רמז שהשם יתעלה מאציל אצילותו ונותן מהודו ואינו חסר. והבן כי שמשון בהתגלחו אבד כחו בעבור היותו נזיר [עי' שופטים טז], כי יי' יתעלה סר מעליו שנפסקו ממנו צינורות השכינה שמשם ניזונין עליונים ותחתונים. אמנם בלוים באה המצוה בהפך כדי לכלות הקוצים מן הכרם, כי צריך לבער כחות הטומאה שלא ישלטו.

ספר הזוהר [ח"ג קכז ע"ב] קדש יהיה גדל פרע שער ראשו, משום הא דכתיב [דניאל ז, ט] ושער רישיה כעמר נקי, דבהאי דמי לגוונא דלעילא, אמר רב יהודה בר רב בשערי ממש אישתמודע דאיהו קדישא דכתיב [שיר השירים ה, יא] קווצותיו תלתלים, תני ר' שמעון אלמלא ידעין בני נשא מאי קא אמרי בהאי שערא והני מילי אשתמודעו למריהון כמה דאיהו רזא דרזין בחכמתא עילאה, זהו שנאמר [איכה ד, ז] זכו נזיריה משלג צחו מחלב. ומן הטעם הזה אין לגוים נזירות, כי הוא הפך מדתם, אף כי הגוים נודרים נדרים ונדבות כישראל.

שופטים טז (כח) וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים: מדוע מבקש שמשון נקמה על אחת משתי עיניו, ולא נקמה על שתיהן?

הכל ניתן בסיני? ממשה שקיבל מאלוהים? האם פספס שמשון שופט ישראל? שופטים טו (כ) וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה: שופט עשרים שנה, פספס את כל הגמרות עליו, הרי כולם ניתנו בסיני ממשה אשר קיבל מאלוהים, ב"מסורת" מאחד לשני, הרי שמשון אמור להיות אחד ממעבירי ה"מסורת" "תושב"ע, או שאולי לא?

פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: הרי אם פספס שמשון שופט ישראל, איך כל ה"חכמים" הבאים אחריו באלפי שנים לא פספסו כלום? איך מסתדרת הגמרא הבאה עם פספוסו של שמשון? תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: הרי הדור הולך ופוחת, או שלא?