בני האלוהים?
ישעיהו מא (כג) הַגִּידוּ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר וְנֵדְעָה כִּי אֱלֹהִים אַתֶּם אַף תֵּיטִיבוּ וְתָרֵעוּ וְנִשְׁתָּעָה <וְנִרְאֶ> וְנִרְאֶה יַחְדָּו:
תהלים פב (ו) אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם:
בראשית ו (ב) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ:--- (ד) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:
כתר יונתן בראשית ו (ב) ויראו בני הגדולים את בנות האדם כי יפות הן ומתאפרות ומיפות שערותיהן ומהלכות בגילוי בשר והִרהרו לזנות ויקחו להן נשים מכל שחשקו:
איוב א (ו) וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם:
רלב"ג איוב א ואולם בני האלהים הם הכחות המנהיגות המציאות במלאכות השם יתברך, בני האלוהים הם כוחות?
מצודת ציון איוב א (ו) בני האלהים - הם המלאכים הקרובים אל השכינה להיות מבני ביתה וכן ויריעו כל בני אלהים (לקמן /איוב/ לח): על ה' - סמוך לו וכן החונים עליו (במדבר ב) ואמר בלשון בני אדם: השטן - מלאך מקטרג:
מצודת דוד איוב א (ו) ויהי היום - ר"ל היום המוכן לשיבואו בו לפני המקום מלאכי מעלה מלמדי זכות וחובה והוא יום ראש השנה שהוא יום המשפט: בני האלהים - הם מלמדי הזכות: גם השטן - ללמד חוב ולקטרג על הבריות:
אצל המצודות, ציון, ודוד, "בְּנֵי הָאֱלֹהִים" = מלאכים? האם יש להם גם אמא? מדוע צריך "הָ"אֱלוֹהִים יְהֹוָה "מלמדי-זכות" ו"מלמדי-חובה"? האם "הָ"אֱלוֹהִים יְהֹוָה אינו יכול לזכור את כל בני-האדם מה הם זכויותיהם וחובותיהם? או שאולי רחמנא ליצלן "הָ"אֱלוֹהִים יְהֹוָה אינו רואה הכל? אוי לשטות שכתבו אנשים אלה שנקראים "חכמים", הרי כביכול מרצונם להלל לשבח לשם-שמים, עברו על דבר מאוד פשוט, ש"כל המוסיף גורע"!
רש"י איוב א (ו) ויהי היום - אותו יום שהיה ר"ה =ראש השנה= (שהוא יום תרועה וצוה הקב"ה לשטן להביא זכות וחובה של כל הבריות הה"ד משוט בארץ): ויבואו בני האלהים להתיצב על ה' - לריב עמו שאין להתיצב אלא על דין שנאמר (ישעיה ג) נצב לריב ה': ויבא גם השטן בתוכם - לקטרג הבריות: בני האלוהים באים לריב עם "הָ"אֱלוֹהִים? בהנחה שכוונת רש"י שכוונתם לבוא להתדיין, מה יש בכלל לבוא להתדיין עם "הָ"אֱלוֹהִים? האם יכול להיות שיש אפשרות לערער על משפט "הָ"אֱלוֹהִים יְהֹוָה, לטוב או לרע?
רש"י בראשית ו (ב) בני האלהים - בני השרים והשופטים. (דבר אחר בני האלהים הם השרים ההולכים בשליחותו של מקום, אף הם היו מתערבים בהם). כל אלהים שבמקרא לשון מרות, וזה יוכיח (שמות ד טז) ואתה תהיה לו לאלהים, (שם ז א) ראה נתתיך אלהים: האם רש"י לא קיבל "תורה" שבע"פ" מדויקת? האם רש"י עושה ניחושים, ואולי אחד מהפרושים יתאים? איך מסתדר לרש"י הפירוש הראשון עם הפירוש באיוב? הרי בני האלוהים באו לפני "הָ"אֱלוֹהִים? אם כך: האם נפל לרש"י הפירוש הראשון ונשאר רק השני? או שאולי שכח רש"י מה פירש בבראשית כאשר הגיע לאיוב? ובפירושו של הרמב"ן יקרוס גם פירושו השני של רש"י,
רמב"ן בראשית ו (ב) בני האלהים - בני השרים והשופטים, לשון רש"י, וכך הוא בבראשית רבה (כו ה). אם כן יספר הכתוב, כי הדיינין, אשר להם לעשות המשפט, בניהם עושים החמס בגלוי ואין מונע אותם: האם הרמב"ן אינו מסכים עם פירוש רש"י? או שאולי הוא כן מסכים עם רש"י? כי טובות הנה - כמו כי תראה חמור שונאך (שמות כג ה), כי יקרא קן צפור לפניך (דברים כב ו), כאשר הנה טובות יקחו אותן להם לנשים באונס. וספר הכתוב החמס, ואמר עוד "מכל אשר בחרו", להכניס הנשואות לאחרים. אבל לא הזכיר הכתוב האיסור בהם בפירוש, ולא נגזר עליהם העונש רק על החמס, לפי שהוא ענין מושכל איננו צריך לתורה: אם כך: הרי ש"בְּנֵי הָאֱלֹהִים" אינם מלאכים? כי אצל הרמב"ן מדובר על פושעים הלוקחים נשים באונס ועושים חמס? ומכאן האם קרסה לרש"י הפרשנות השנייה שלו? הרי "השרים ההולכים בשליחותו של מקום" לא עושים חמס? או שגם שליחיו של האלוהים עושים חמס?
רמב"ן בראשית ו והנכון בעיני, כי אדם ואשתו יקראו בני האלהים בעבור שהיו מעשה ידיו והוא אביהם, אין להם אב זולתו, והוא הוליד בנים רבים, ככתוב (לעיל ה ד) ויולד בנים ובנות. והיו האנשים האלה הנולדים ראשונים מאב ואם בשלמות גדולה מן הגובה והחוזק, כי נולדו בדמות אביהם, ככתוב בשת (לעיל ה ג) ויולד בדמותו כצלמו. ויתכן שהיו כל בני הקדמונים אדם שת אנוש נקראים בני האלהים, כי היו ג' האנשים האלה בדמות אלהים ואז הוחל לעבוד עבודה זרה, והוחל לבא באנשים חולשה ורפיון. וכך אמרו בבראשית רבה (כד ו) זה ספר תולדות אדם, ואין הראשונים תולדות, ומה הן אלוהות, בעון קומי אבא כהן ברדלא אדם שת אנוש, ושתק. אמר לון, עד כאן בצלם ובדמות, מכאן ואילך קינן קנטרנין: איך מסתדר להרמב"ן הפירוש שלו עם הנאמר בבראשית ו (ד) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם: הרי גם הבנות היו בנותיו של אדם כמו הבנים, אם כך: מדוע להן לא קורא כותב התורה בנות האלוהים? אלא בנות האדם? כדי לסתור את התשובה שהתכוון הרמב"ן, רק לאדם הראשון, הרי מדובר על בני האלוהים, שבאו על בנות האדם, הרי אדם לא בא על בנותיו, ובטח לא נקרא אדם, "בְּנֵי", בלשון רבים?
אבן עזרא איוב א (ו) ויהי היום - הגאון רב סעדיה אמר כי השטן בן אדם היה מקנא באיוב ופי' בארץ בארצו לבדו ופירש כל אשר לו בידך בחפצך וכמוהו היד יואב אתך ופירש אך את נפשו שמור שמור נפשך שלא תבקש נפשו ואמר כי המלאכים אין להם קנאה והנה שכח ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו ובספר דניאל מפורש ואין איש מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם ועוד ואני בשנה אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו שהוא החזיק למיכאל ועזרו ולבאר סוד אלה הדברים לא יכילם ספר והמבין סוד מערכות הצבאות והשתנות המעשים כפי השתנות התנועות ידע עיקר השטן והכלל שהוא מלאך, וטעם ויהי היום יום ראש השנה שכל בני העולם עוברים לפני השכינה כבני מרון או יום דינו של איוב לבדו ולא אוכל לפרש, או יהי'ה פירושו ויהי היום שאירע בו כך וכך כמו ויהי היום ויעבור אלישע: האם האבן עזרא קיבל "תורה" שבע"פ"? הוא אינו יכול לפרש? מדוע האבן עזרא מנחש? הרי מה פירוש "או יהיה פירושו"?
אבן עזרא בראשית ו (ב) בני האלהים בני השופטים, שהיו עושים בארץ משפט אלהים. וי"א כי האלהים במקום הזה קדש, והבנים הם הקדושים אשר בארץ כטעם בנים אתם (דבר' יד, א). וי"א כי בני האלהים בני שת, ובנות האדם בנות משפחת קין. והישר בעיני להיות בני האלהים היודעים דעת עליון בחרו להם נשים, שהיתה מערכת שמים כל אחת נמשלת לכל אחד, והתולדות כתולדות, על כן יצאו מהם גבורים. ויתכן שלקחו הנשים גם בחזקה: הם פירוש בני-האלוהים הוא: כל האפשרויות? כל אחד יבחר לו פירוש כאוות נפשו? אין "מסורת", "תורה" "שבע"פ"?
ריקאנטי בראשית ו (ב) ויראו בני האלהים את בנות האדם וגומר [ו, ב]. כבר ידעת מה שדרשו רבותינו זכרונם לברכה בפרקי רבי אליעזר [פכ"ב] על המלאכים שנפלו ממקום קדושתן, אמרו שם רבי אומר המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים, ראו בנות דורותיו של קין שהיו מהלכות ערומות בשר ערוה ומכחלות עיניהם כזונות, תעו אחריהן ולקחו מהן לנשים, שנאמר ויראו בני האלהים. רבי יהושע בן קרחה אומר המלאכים אש לוהט הם שנאמר [תהלים קד, ד] משרתיו אש לוהט. אלא משעה שנפלו ממקום קדושתן מן השמים נעשה כחן וקיומן כבני אדם, ולבשו גוף עפר, שנאמר [איוב ז, ה] לבש בשרי רמה וגוש עפר:
המלאכים לא עמדו בפיתוי, מפני שהנשים היו ערומות? אם כך: מה קורה לכל המלאכים האחרים שבשמים, כשהם יורדים הם כן עומדים בפיתוי? איך אלוהים פספס את זה שמלאכיו יראו את בנות האדם ויטעו אחריהן? איך זה מסתדר עם הוויכוח שהיה למלאכים עם אלוהים, על זה שהוא נותן תורה לבשר ודם, האם המלאכים לא קראו בתורה שכשהם ירדו אל בני האדם הם יחטאו? הרי התורה הייתה קיימת דורות או אלפי שנים לפני בריאת העולם?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים!
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה,
זהרה של תורה בראשית פרק א (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה" "הנפש אשר באדם" עמ' ז')
"בראשית ברא אלוהים" אמר רבי שמעון בא וראה הקב"ה ראה בתורה וברא את העולם שכתוב ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום והוא יתברך הסתכל בה פעם ושתים ושלוש וארבע פעמים ואחר כך אמר את התורה ועשה ממנה מלאכה כדי שלא יבואו בני אדם לטעות מהתורה הקדושה שהוכנה בדיקנות מפליאה ככתוב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה למען האדם וכנגד ארבע פעמים ברא הקב"ה את כל מה שברא בעולמו רבי אליעזר אמר לפני שברא הקב"ה את העולם באו ונכנסו האותיות לפני הקב"ה וכל אות ביקשה שממנה תתחיל התורה עד שנתקיים הכל באות ב שהיא תחילתה של המילה ברכה ובא נתייסד העולם,
ריקאנטי בראשית א (ג) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור [שם ג]. כבר פירשנו כי אלהים הנזכר במעשה בראשית הוא רמז לתשובה, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [בראשית רבה א, ב] היה מסתכל בתורה ובונה עולמות, התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא. יש מפרשים על התשובה שהיה מסתכל בחכמה ובורא העולם, וההסתכלות הוא האצילות,
דברי הימים א כד (א) וְלִבְנֵי אַהֲרֹן מַחְלְקוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר:(ב) וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֲנוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר:(ג) וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק מִן בְּנֵי אֶלְעָזָר וַאֲחִימֶלֶךְ מִן בְּנֵי אִיתָמָר לִפְקֻדָּתָם בַּעֲבֹדָתָם:(ד) וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן בְּנֵי אִיתָמָר וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר וְלִבְנֵי אִיתָמָר לְבֵית אֲבוֹתָם שְׁמוֹנָה:(ה) וַיַּחְלְקוּם בְּגוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה כִּי הָיוּ שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר: ומי אלה "שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים"? מדוע רש"י הרד"ק והמצודת דוד אינם מתייחסים או מפרשים מי אלה?
