אדם חוה והנחש

בראשית ב (ז) וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: רש"י לנפש חיה - אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם חיה שבכולן, שנתוסף בו דעה ודבור: אם נתווסף באדם דעה ודיבור, איך דיברו הנחש והאישה? אם נוספה דעה באדם, איך הצליח הנחש להיות יותר ערום מהאישה ואדם? בראשית ג (א) וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן: אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - פירוש ג (א) ערום מכל חית השדה - ולא מהאדם. אם כך: איך הצליח הנחש להערים על האדם, "נזר הבריאה"? מה התפספס? ובבראשית א (כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: האם לרדת = ירידה? או כוונתו לרדות = לשלוט?

מאין יודע הנחש מה עושה/גורם העץ? מאין יודע הנחש על האיסור לאדם לאכול מהעץ? מדוע הנחש אינו אוכל גם מהעץ? האם הנחש אינו רוצה להיות כאלוהים?

(ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל:(ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן:(ד) וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן:(ה) כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם" זוהי דרכו של כל "נחש", גם אם הוא מהלך על שניים, הוא מבטיח לך הבטחות שתחיה כאלוהים לעולם, ועוד ב"עולם הבא"/"עולם אחר"? והמדהים שזה פירוש רש"י: והייתם כאלהים - יוצרי עולמות: זה מה שהבטיחו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"/רבנים שנחשבים "כ"אלוהים שמות ד (טז) וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים: רש"י: לאלהים - לרב ולשר: הבטיחו "עולם הבא", והנה "יצרו" "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" "עולם", רק שכאן "יוצרי העולמות" יוצרים עולמות ווירטואליים, ולא כאלוהים היוצר עולמות אמיתיים,

איך מסתדרת הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו. אם כך: האם הנחש פעל ללא שהכריזו מלמעלה? האם האישה ואדם פעלו ללא שהוכרז מלמעלה? או שכל מה שצריך ללמוד שהאלוהים עושה ניסיון לכול אדם האם ילך במצוותיו או לא, שמות טז (ד) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא: העניין ניסיון "הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי"? דברים ח (ב) וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא:(ג) וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָֹה יִחְיֶה הָאָדָם:(טז) הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ: דברים יג (ב) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:(ג) וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם:(ד) לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: שום דבר אינו נוקף אצבעו אם לא נגזר מלמעלה, ולכן הנחש גם הוא נענש מפני שלקח על עצמו את מלאכת פיתוי האישה משלי יג (יז) מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא: מצודת דוד: מלאך רשע שליח רשע, כן! אלוהים מחזיק מלאכים(שליחים) רעים, והם, "ה"מלאכים" הרעים, לאחר מכן יקבלו את עונשם,

בראשית ג (ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: אחרי "הבטחה" כזו "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים", כל שיקול הדעת וכל הסכנות הטמונות באיסור האלוהים לאכול מהעץ נעלמו, והכול נראה וורוד לפתי/טיפש? האם יכול להיות שהכתוב רוצה ללמד כאן משהו חשוב בנפש האדם? לעולם האסור על האדם הוא המפתה יותר מהמותר,

בראשית ג (ז) וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת:(ח) וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָֹה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָֹה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן:(ט) וַיִּקְרָא יְהוָֹה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה:(י) וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא:(יא) וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה? הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?: מדוע שואל האלוהים את השאלות האלה כאשר הוא יודע את התשובה? (יב) וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל:(יג) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית? מדוע שואל האלוהים את האישה כאשר הוא יודע את התשובה? וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל:(יד) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל? כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ: איזה נחש אוכל עפר? אם הכוונה שבעלי החיים נוצרו מעפר, הרי שכול בעלי החיים הטורפים אוכלים עפר? אם כך: מה הקללה לנחש? ובהנחה שבאמת אוכל הנחש עפר, היכן כאן הקללה? הרי לעולם יהיה לו אוכל ללא מאמץ, בכול מקום בכול רגע? (טו) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב: האם הקללה של האלוהים על "המריבה" בין בני האדם ובני הנחש אינה מתקיימת גם בבעלי החיים האחרים? האם שאר החיות/בהמות חיות בשלום עם בני האדם? איך מתקיימת קללה זו כאשר יש אנשים המגדלים נחשים ונחשי ענק ומשחקים איתם? האם התפספסה "קללת אלוהים"?

(טז) אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ: מה פירוש "הַרְבָּה אַרְבֶּה" "וְהֵרֹנֵךְ" הרי יש בעלי חיים אשר ההיריון שלהם ארוך יותר האם גם הם ב"קללת אלוהים"? הרי יש היום אפידורל, ויש נשים שאינן סובלות בלידה כל כך? האם אלה שאינן סובלות לא היו בתכנית האלוהית? מה פירוש "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים", האם הכוונה רק בנים זכרים נולדים בעצב? בנות לא? אם כך: הרי שכל הנשים "מזוכיסטיות" אם זה "בְּעֶצֶב", מדוע הן צריכות את זה? האם עצב וכאב הם אותה מילה או שפירושם זהה? האם אפשר להיות עצוב ללא כאבים או להיפך? דוגמאות: אדם ניצל מתאונה קשה ואומר כואב לי, אבל אני שמח שנשארתי בחיים, או אדם הנמצא בדיכאון אשר אין לו שום כאבים, אבל הוא עצוב נפשית, אם כך: מה כוונת אלוהים/"כותב התורה" "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי"?

(יז) וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:(יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה:(יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב: אם "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ" קיים לעולם? הרי יש אנשים שאינם עובדים ומזיעים בשביל כספם, האם התפספס לאלוהים? או שהעונש היה לאדם הראשון בלבד ולא לכל האנושות? מדוע על מה שנוח אומרים "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שממתן תורה נתקבלה תורה, ומאז יש חוקים ומצוות, והדוגמאות: באיזה "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ" עבדו אברהם ויצחק? ובני יעקב התחתנו עם אחיותיהם לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" וזאת למרות הציוויים הבאים: ויקרא יח (ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְהוָֹה:--- (ט) עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן: ויקרא כ (יז) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא: יעקב נשא שתי אחיות לאה ורחל, ויש "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" שטענו שגם "בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל" ו"זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה" בנות לבן, רש"י בראשית לא (נ) בנתי בנתי - ב' פעמים אף בלהה וזלפה בנותיו(של לבן) היו מפלגש: וכך יעקב נשא ארבע אחיות, למרות איסור תורה הבא: ויקרא יח (יח) וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ: אם התורה הייתה קיימת כדברי התלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי:... תורה... חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, או כדברי זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם, וטוען הריקאנטי בראשית א (ג) ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [בראשית רבה א, ב] היה מסתכל בתורה ובונה עולמות, אם כך: מה התפספס לאלוהים? או שהאלוהים שכח את מה שכתוב בתורה? שהרי באיזה "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ" אכלו בני ישראל את המן, והשלו במדבר, ארבעים שנה? ואיך מסתדר "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ" עם הפס' הבאים? דברים ו (י) וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ:(יא) וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:

בראשית ג (כ) וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי:(כא) וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: מדוע לא התייחס האלוהים ל"צניעותם" של "הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ" קודם? הרי בבראשית ב {כה} וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ:

בראשית ג (כב) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם:(כג) וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָֹה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם:(כד) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים: האם יש גן עדן ארצי? האם האלוהים חושש שאדם יוכל להגיע לגן העדן? מדוע האלוהים שם שומרים? בהנחה שהיה אוכל אדם מעץ החיים, האם האלוהים מוגבל, ולא היה יכול למנוע מאדם לחיות לעולם? מה עניין שלא יאכל האדם מעץ החיים, אם הנשמה הרוחנית חיה לעולם לפי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"?

במדבר טז (א) וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:(ב) וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם:(ג) וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהֹוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהֹוָה: והנה עוד "נחשים" המהלכים על שניים: הרי קרח ועדתו משתמשים בשיטת הנחש, וכדי למשוך את המוני העם. את קהל הפתאים, אחריהם. הציעו להם את "מילות הקסם" "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", ואיזה פתי, טיפש, ומטומטם אינו אוהב שמלקקים לו? ומספרים לו? כמה הוא חכם, צדיק, וקדוש.

לכן אצל ה"דתיים/חרדים" כל אחד פונה ל"חברו" במילים: "הרב"/"צדיק"! ולא לומדים/למדו את הדברים הבאים: משלי כז (יד) מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל, בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ: "חבר שיגיד לך מומך בינך לבינו בכל עת שיפגעך - טוב לך מחבר שיתן לך בכל עת שיפגעך דינר זהב." (שלמה אבן גבירול)