שאלות על ספר בראשית,
בראשית א (א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: איך בדיוק מסתדרים הדברים הבאים? תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה, הרי אם תורה גנוזה 974 דורות לפני בריאת העולם, ובילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז לד ויגרש את האדם יצא אדם וישב לו חוץ לגן עדן בהר המוריה ששערי גן עדן סמוך להר המוריה ומשם לקחו ולשם החזירו שנא' לעבוד את האדמה אשר לוקח משם כ"ו(26) דורות קדמה דרך ארץ את התורה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים דרך זה דרך ארץ ואחר כך עץ החיים זה תורה: איך בדיוק "דרך ארץ קדמה לתורה" 26 דורות? הרי אם כך: 26 + 974 = 1000 דורות לפני בריאת העולם "קדמה" "דרך ארץ" לבריאת העולם? איך בדיוק יש "דרך ארץ" אם אין ארץ? הרי הארץ נבראה ביום הראשון של בריאת העולם? "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" איך יש "דורות" אם אין מתים? הרי "דורות" זה כשיש אבות, בנים, נכדים, נינים? אם כך: איך הייתה תורה קודם בריאת העולם, כאשר כתוב בה "בָּרָא אֱלֹהִים" והוא עוד לא "בָּרָא"? האם האלוהים כתב ספר דמיוני, ואז החליט לבצע את מה שעלה בדמיונו "מאות שנים/דורות" לפני? ולפי הזוהר "אלפיים שנה קודם שנברא העולם" הייתה תורה, איך סופרים ימים ושנים, אם רק ביום הרביעי נבראו שמש וירח? (יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: הרי אם כדור הארץ אינו מסתובב סביב השמש אין יום ולילה, ואין ספירה של חודשים ושנים? איך זה שאין כדור הארץ? אין שמש וירח? ויש ספירת שנים? ובתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. אם כך: איך זה שלפי הגמרא ש"ניתנה" כביכול בסיני מהאלוהים למשה כתוב: 974 דורות, ובזוהר כתוב 2000 שנה? האם "דור אחד" אצל האלוהים לפני בריאת העולם הוא שנתיים? או שיש כאן טעות/בלוף של מישהו? ובהנחה שיבוא הלץ התורן ויאמר שאין זמן אצל אלוהים איך סופרים הגמרא והזוהר דורות או שנים כאשר אין "זמן" אצל אלוהים? ובהנחה שהשטות הזו נאמרה רק כדי לסבר כביכול את האוזן מדוע רק "תשע מאות ושבעים וארבעה דורות" או "אלפים שנה"? מדוע לא כל מספר אחר? או מדוע לומר מספרים, ולא לומר פשוט שהתורה נבראה לפני בריאת העולם ודרך הארץ קיימת מלפני התורה? וכל זאת כאשר אנו מקבלים או מסכימים לדבר ההבל הזה שיש "דרך ארץ" בלי ארץ? ומה פירוש תורה? האם כל מה שיקרה היה כתוב קודם לבריאה? אם כך היכן הבחירה של האדם? הרי לא יכול להיות שיש בחירה לאדם, שהרי אם האדם היה מחליט אחרת הרי שהאלוהים היה צריך לשנות את כל תורתו? לדוגמא: הרצח של קין והבל האם קין יכל לפעול אחרת ולא לרצוח את אחיו למרות שזה היה כבר כתוב בתורה? האם בני האדם עד דור המבול הם יכלו לעשות אחרת למרות שהיה כתוב "תשע מאות ושבעים וארבעה דורות" או "אלפים שנה" לפני בריאת העולם שיהיה מבול? וכן הלאה לכול אורך סיפורי התנ"ך האם בני אדם יכלו לבחור אחרת למה שכתב האלוהים בתורה לפני בריאת העולם?
(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:(ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: אמרו "חכמים" שהעולם הזה קיים כ-6000 שנה, הרי האלוהים חי נצח, האם עד בריאת העולם האלוהים חי בחושך? וכדי שלא יקום הליצן התורן ויאמר שאין אצל האלוהים זמן, איך בדיוק נספרו דורות/שנים בגמרא ובזוהר כביכול לפני בריאת העולם? הרי גם דרך ארץ קדמה לתורה 26 דורות? איך נספרו ימים ראשון שני שלישי כאשר אין אדם ואין שמש וירח? האם רק עכשיו בבריאת העולם גילה האלוהים שיש אור? וש"הָאוֹר.. טוֹב"? איך בדיוק מסתדרים הדברים הבאים?
(ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ: האלוהים אמר/עשה ואח"כ ראה שהצליח לו, וזה טוב? האם לא ידע האלוהים שיצליח לו, ושכול מה שהוא עושה, חייב להיות טוב? כדי שלא יקום הליצן ויטען שנאמר בילקוט שמעוני קהלת רמז תתקסח את הכל עשה יפה בעתו, אמר ר' תנחומא בעתו נברא העולם [לא] היה ראוי להבראות קודם לכן שנאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, אמר ר' אבהו מכאן שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן עד שברא אלו, אמר דין הניין לי יתהון לא הניין לי: איך מסתדר הנאמר בילקוט שמעוני עם הנאמר בספר מורה הנבוכים חלק שני פרק ל ואמרו בזה הלשון יום אחד אמר ר' יהודה בר סימון מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן, אמר ר' אבהו מכאן שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, וזה יותר מגונה מן הראשון. הרי הרמב"ם טוען שדברי יהודה בר סימון, ואבהו, מגונים? ואפילו שדברי אבהו מגונים יותר? (הערה: ר' אבהו מופיע בגמרא מעל אלפיים פעם). וודאי צודק הרמב"ם!!! הרי לפי השטות של אבהו, עד עכשיו האלוהים לא מי יודע מה מצליח? הרי האלוהים "יודע אחרית כראשית", אם כך: מדוע או מה הטעם לברוא עולם אם אתה יודע שתצטרך להחריבו? האם התפספס לאלוהים בפעמים הראשונות? או שהיו לאלוהים ציפיות?
(ו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:(ז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן:(ח) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: אם האלוהים הבדיל בין מים שמתחת לרקיע = שמים, למים שמתחת לרקיע, היכן בדיוק נמצאים המים האלה? הרי היום כבר יוצאים מחוץ לאטמו-ספירה, ואין מים מעל. או שאולי מה שחשבו בני האדם בתקופה ההיא, שאם הרקיע כחול הוא ממים?
(י) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: אם ביום שני לא נאמר טוב, ויום שלישי נאמר פעמים טוב, אם כך: האם יום שני הוא לא יום טוב? (יש שיר "I do not like Monday!" "איני אוהב את יום שני", וזאת מפני שכביכול יום השבת של הנוצרים חל בראשון ,ולכן יום שני הוא יום מבאס, של לחזור לשגרת היום יום, האם הנוצרים בעצם צודקים, ולא יום ראשון הוא היום המבאס?) אם אלוהים "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם" קרא "יַמִּים"? היכן יש ים מעל הרקיע? בהנחה שיש ים ברקיע למעלה, למעלה, שאנחנו איננו יכולים לראות ולגלות, מדוע האלוהים צריך ים או מים? האם אלוהים "אנושי" וצריך לאכול לשתות ולהתקלח? אחרת למי "יצר" משהו "מיותר"?
(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:
(יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: מדוע צריך מושל ביום ובלילה? הרי כבר ראה אלוהים שההבדלה בין היום ללילה טובה? האם יש חשש לאלוהים שמשהו לא יעבוד נכון? ולכן שם האלוהים "מושלים" שיעשו סדר?
(כא) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:--- (לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי: יום ששי הוא יום טוב מאד? מדוע על יום שבת לא נאמר שהוא יום טוב?
בראשית ב (א) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:(ב) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה:(ג) וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: מדוע ברך אלוהים את יום שבת? שאר הימים לא קיבלו ברכה? מה בעצם ה"יותר טוב"? האם כשהאלוהים ראה שזה טוב, או כאשר ברך את היום?
(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: מה זה צלם? דמות?
בראשית ה (א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ:
בראשית ו (ה) וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם:(ו) וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ:(ז) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם: מה פרוש "וַיַּרְא"? אם האלוהים יודע אחרית כראשית, איך צפה זאת? ואם ידע, מה יש לו להיות עצוב? הרי ידע מה הוא מייצר? בראשית א (כד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי כֵן:(כה) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ:(כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:(כט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:(ל) וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן:(לא) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי: מה פרוש "כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה" "טוֹב מְאֹד"? עכשיו האלוהים משמיד את "הטוב" שעשה, כי התקלקל? האם האלוהים אינו יכול ליצור משהו שאינו מתקלקל?
בראשית ד (ז) הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ: תמשול במה? בחטא!
בראשית ז (ט) שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ: באו? לבד? מי אמר להם לאן? מתי? מדוע לא יותר באו, אלא רק זוגות? איך ידעו לבוא בזוג?
בראשית יא
(ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:(ט) עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהוָֹה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: אם כולם דיברו בשפה אחת, איך פתאום שכחו את השפה? ולמדו שפה אחרת?
בראשית יב (יז) וַיְנַגַּע יְהוָֹה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם: איך?
בראשית טו (יג) וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: איך הוא יודע זאת מראש?
בראשית יח (יד) הֲיִפָּלֵא מֵיהוָֹה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן:
בראשית כ (ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ: האלוהים עזר לו לא לחטוא? הרי "הכל משמים חוץ מיראת שמים" ולחוטא אין "יראת-שמים" לכן הוא חוטא, אם כך: מה פרוש של פסוק זה, האם גם על "יראת-שמים" יש שליטה לאלוהים?
(יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא: הרי בבית אביו עבדו "עבודה-זרה", אם כך: על איזה אלוהים מדבר אברהם ש"הִתְעוּ" אותו? האם אברהם אינו יודע שיש אלוהים אחד? הרי לפי האגדה בגיל עשרים יום כבר ידע אברהם על מציאות האלוהים?
בראשית כד (נ) וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיהוָֹה יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: על איזה אלוהים מדברים עובדי-אלילים אלה?
בראשית לט (ב) וַיְהִי יְהוָֹה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי:(ג) וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָֹה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יְהוָֹה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ:(ד) וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ: איך ראה אדניו של יוסף ש"יְהוָֹה" איתו? אפילו הגוי הבין זאת?
(כא) וַיְהִי יְהוָֹה אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר: איך נתן האלוהים חן ליוסף?
בראשית מא
(ח) וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה: מה קרה עד היום, הרי תמיד התאימו התשובות של "חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם" ו"חֲכָמֶיהָ" לפרעה מדוע פתאום לא מתאימות תשובות "חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם" ו"חֲכָמֶיהָ" לפרעה?
