איך מגיעים לפירוש ש"יָמִים" = שָׁנָה או שָׁנִים?

בראשית פרק א (יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: רש"י להבדיל בין היום ובין הלילה - משנגנז האור הראשון אבל בז' (נ"א בג') ימי בראשית שמשו האור והחשך הראשונים יחד בין ביום ובין בלילה: והיו לאתת - כשהמאורות לוקין סי' רע הוא לעולם שנאמר מאותות השמים אל תחתו וגו' (ירמיה י) בעשותכם רצון הקב"ה אין אתם צריכין לדאוג מן הפורענות: ולמועדים - ע"ש העתיד שעתידים ישראל להצטוות על המועדות והם נמנים למולד הלבנה:  ולימים - שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו הרי יום שלם: ושנים - לסוף שס"ה ימים(ס"א ורביע יום) יגמרו מהלכן בי"ב מזלות המשרתים אותם והוא שנה (ס"א והוא שס"ה יום ורביע יום) וחוזרים ומתחילים פעם שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון: איך מגיע רש"י לפירוש שיום שלם = חצי יום שימוש בשמש, וחצי יום שימוש בירח? האם לא חשוב שכתוב להבדיל בין היום לילה, אם יום ולילה יש להבדיל בניהם, איך יום ולילה = יום? ובבראשית פרק א(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: הרי במפורש כתוב שהאור הוא היום, והחושך הוא לילה, אז איך יום הוא חצי אור וחצי חושך? אין לכָּתוּב בתורה שום משמעות, רש"י או "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" יכולים לעשות מה שהם רוצים? ואיך מסתדרים פירושי "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" בפס' הבאים למושג "ימים" או "יום", מדוע הפירושים בכל פס' עם משמעות אחרת או הסבר שונה? האם אין חוקים לפירוש של מילים? האם מילה אחת יכולה להיות בעלת פרשנויות/משמעויות רבות?

בראשית פרק כא (לד) וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמים רבים: רש"י ימים רבים. מרובים על של חברון בחברון עשה כ"ה(25) שנה וכאן כ"ו(26)שהרי בן ע"ה שנה היה בצאתו מחרן אותה שנה ויבא וישב באלוני ממרא שלא מצינו קודם לכן שנתיישב אלא שם שבכל מקומותיו היה כאורח חונה ונוסע והולך שנאמר ויעבר אברם. ויעתק משם. ויהי רעב וירד אברם מצרימה. ובמצרים לא עשה אלא שלשה חדשים שהרי שלחו פרעה מיד וילך למסעיו עד ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון שם ישב עד שנהפכה סדום מיד ויסע משם אברהם מפני בושה של לוט ובא לארץ פלשתים ובן צ"ט שנה היה שהרי בשלישי למילתו באו אצלו המלאכים הרי כ"ה שנה וכאן כתיב ימים רבים מרובים על הראשונים ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ואם היו מרובים עליהם שתי שנים או יותר היה מפרשם ועל כרחך אינם יתירים יותר משנה הרי כ"ו שנה מיד יצא משם וחזר לחברון ואותה שנה קדמה לפני עקידתו של יצחק י"ב שנים כך שנויה בסדר עולם(ב"ר):איך מגיעים לפירוש ש"ימים רבים" = 26 שנה?

בראשית פרק כד(נה) וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ: רש"י  ימים - שנהכמו(ויקרא כה)ימיםתהיה גאולתו שכך נותנין לבתולה זמן י"ב חדש לפרנס את עצמה בתכשיטים(כתובות נז): או עשור - י' חדשים וא"ת(ואם תאמר) ימים ממש אין דרך המבקשים לבקש דבר מועט ואם לא תרצה תן לנו מרובה מזה:  איך "ימים = שנה", ו"עשור = עשרה חודשים"? ולפי ההסבר שנתן רש"י מדוע עשור = עשרה חודשים, מדוע בכלל שיבקשו שנה? פרידה של שנה יותר קלה?

בראשית פרק כו(ח) וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: איך בפס' כאן מסתדר הפירוש ל"יָמִים"? ומדוע אין פירוש?  הרי לפי הפירוש של רש"י בבראשית פרק כא ספ' (לד) ימים = 26 שנה? ובפרושו לבראשית פרק כד פס' (נה) ימים = שנה? אם כך: כאן כאשר כתוב "ארכו...הימים" הכוונה היא ש"אָרְכוּ" לו שם השָׁנִים?

בראשית פרק כז(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:  רש"י אחדים - מועטים: מה קרה ל"ימים = שנה"? ומדוע לא "ימים = 26 שנה"? מה פירוש "מועטים", על כמה ימים/חודשים/שנים מדובר כאן? והרי רש"י בחלק מפירושיו לוקח את הסיפור ומנסה להתאים אותו, רש"י לוקח את סוף הסיפור ומלביש פרשנות לתחילת הסיפור, אם כך: מדוע כאן רש"י אינו משתמש לפירוש "יָמִים" במה שידוע, היה יעקב 20 שנה אצל לבן, לכן "ימים = 20 שנה"? והנה דוגמא לשיטת פרשנות זו של  רש"י "אני יודע את סוף הסיפור לכן אלביש אותו על תחילתו"  בראשית פרק לז (לד) וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים: רש"י ימים רבים - כ"ב שנהמשפירש ממנו עד שירד יעקב למצרים שנאמר יוסף בן שבע עשרה שנה וגו' ובן שלשים שנה היה בעמדו לפני פרעה ושבע שני השובע ושנתים הרעב כשבא יעקב למצרים הרי כ"ב שנה כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כבוד אב ואם (מגילה טז) כ' שנה שהיה בבית לבן וב' שנה בדרך בשובו מבית לבן שנה וחצי בסכות וששה חדשים בבית אל וזהו שאמר ללבן זה לי עשרים שנה בביתך לי הן עלי הן וסופי ללקות כנגדן: האם אצל רש"י המושג "ימים רבים" הוא מושג משתנה? שהרי בבראשית פרק כא פס' (לד) "ימים = שנה"?

ספר שמואל א פרק כז (ז) וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִד בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים יָמִים וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים: רש"י ימים וארבעה חדשים- מיעוט ימים שנים, ואי אפשר לפרש ימים זה שנה,שהרי לא הלך דוד אצל אכיש עד שמת שמואל, ושאול לא מלך אחר מיתת שמואל אלא ארבעה חדשים, כמו ששנינו בסדר עולם. וגם ממנין שנותיו של עלי, ועשרים שנה שהיה הארון בקרית יערים, הרי ששים שנה, צא מהם חמשים ושתים של שמואל, ושנה אחת לעיבורו עם ארבעה חדשים הללו, ושבע שנים שמלך דוד בחברון קודם שהביא את הארון מקרית יערים, נמצא שלא מלך שאול אחר מיתת שמואל, יותר מארבעה חדשים: כאן בפירוש הפס' מתנגש לרש"י פירושו לפס' בבראשית פרק כד(נה), וזה מה שקורה שלא נצמדים לכָּתוּב ועושים תוספות שאינן רצויות, לא סתם נאמר "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" את לא תגרע עוד אפשר להבין כאיסור להחסיר, אבל את לא תוסיף מעט קשה להבין, שהרי מדוע יש בעיה אם אני מוסיף עוד מצווה, הרעיון אחרי אל תוסיף בא לומר: מי שציווה יודע וחשב על הכול, ואם אתה מוסיף אתה סך הכול אינך מבין שהוא חשב על הכול, שהרי אם יש אפשרות להוסיף הרי שהוא לא חשב על מה שהוספת אחרת הוא היה עושה זאת, אפילו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" הבינו שיש בעיה בתוספת בפרשת בראשית פרק ג(ב) וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל:(ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן: רש"י: ולא תגעו בו - הוסיפה על הצווי, לפיכך באה לידי גרעון, הוא שנאמר(משלי ל ו) אל תוסף על דבריו:  המחשבה אני "חכם" מספיק כדי לא ליפול בבור שאני יודע שקיים, העבירה את "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" על דעתם, ונפלו הם בבור שכביכול גילו שקיים, בקהלת פרק ז(ז) כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה: רש"י כי העושק יהולל חכם - כשהכסיל מקנתר את החכם מערבב דעתו וגם הוא נכשל דתן ואבירם קנתרו את משה לומר (שמות ה) ירא ה' עליכם וישפוט וגומר וערבבוהו ואבדו את לבו וגרמו לו שהקפיד כנגד הקב"ה ואמר (שמות ה) והצל לא הצלת את עמך ונענש בדבר שהשיבו עתה תראה ולא תראה במלחמת ל"א מלכים. לב מתנה - לב חכמה שהיא מתנה לאדם שנאמר (משלי ב) כי ה' יתן חכמה. עושק - לשון ריב וקנתורין יש פנים אחרים אך מפרידין המקראות זו מזו וכי האמור בראש המקרא מוכיח שמחובר למקרא שלפניו:  כתרגום לפירושו של רש"י לפס' שהרי הוא מפרש תורה, אם כך: לי מותר לפרש אותו, "כשהכסיל(פרשן) מקנתר(מפרש) את החכם(דברי האלוהים, ולא סומך "שירדה תורה לסוף דעתו של האדם" = דעתו של כל אדם)  מערבב(האלוהים) דעתו(של הפרשן)וגם הוא(הפרשן) נכשל"

מצודות ציון ספר שמואל א פרק כז (ז) ימים- שנה: כן שנה או לא שנה, כי אצל רש"י "אי אפשר לפרש ימים זה שנה" אם כך: כמה זמן זה ימים, האם לא קיבלו כולם במסורת התושב"ע את אותו פירוש ל"יָמִים"?

בראשית פרק כט(יד) וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים:    (כ) וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ: ובהנחה שנכון פרוש רש"י לבראשית פרק כד פס' (נה) "ימים = שנה", אם כך: איך מתפרש כאן "וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים"? את מה ראה יעקב "כְּיָמִים אֲחָדִים"? האם יעקב ראה את הזמן כשנים? הרי הכתוב רצה לומר שבעיני יעקב שבע השנים נראו כמעט זמן? ולפי פרוש רש"י ש"ימים = שנה" אז כאילו לא נאמר כאן כלום? וסתם מיותר הפס'?

ואיך מסתדרים כל ה"יָמִים" בפס' הבאים, עם הפרשנות של "ימים = שנה" או ימים = שָׁנִים?

בראשית פרק ד (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהוָֹה:  מדוע אין פרוש ל"יָמִים"?

בראשית פרק ו (ד) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:

בראשית פרק ז (ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: רש"י כי לימים עוד שבעה - (סנהדרין קח)אלו ז' ימי אבלו של מתושלח הצדיק שחס הקב"ה על כבודו ועכב את הפורענות צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת ת"ר שנה לחיי נח: כי לימים עוד - מהו עוד זמן אחר זמן זה נוסף על ק"כ שנה:  כמה זה "לימים עוד"? שָׁנִים? 

בראשית פרק ז (י) וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ:

בראשית פרק ח (י) וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה:     (יב) וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד:

בראשית פרק יז (יב) וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא:

בראשית פרק יח (יא) וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים:

בראשית פרק כא (ד) וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:

בראשית פרק ל (לו) וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת:

בראשית פרק לא(כג) וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד:

בראשית פרק לה(כט) וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים ויקברו אותו עשו ויעקב בניו:

בראשית פרק לח (יב) וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה:

בראשית פרשת וישב  פרק מ (ד) וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר: רש"י  ויפקד שר הטבחים וגו' - להיות אתם: ויהיו ימים במשמר - י"ב חדש:

(ט) וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי:(י) וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים:(יא) וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה:(יב) וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם:(יג) בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ: האם לפי אותו דפוס פרשנות "שלושת ימים" = שלוש שנים?

בראשית פרק מא (א) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר: מדוע נכתב "שְׁנָתַיִם"? האם כותב התורה אינו יודע "ימים במשמר - י"ב חדש"? אם "ימים = שנה", הרי היה צריך לכתוב מקץ שני ימים, אחרת לפי פרוש "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" כאילו נאמר "שנתיים שנים שנה, (ומדוע אין פרושים)

בראשית פרק מג (ט) אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים: רש"י והצגתיו לפניך - שלא אביאנו אליך מת כי אם חי: וחטאתי לך כל הימים - לעולם הבא: "ימים = שנה", כל הימים = עוה"ב?

פרשת בהעלתך במדבר ט

(יז) וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:(יח) עַל פִּי יְהֹוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ:(יט) וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהֹוָה וְלֹא יִסָּעוּ:(כ) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהֹוָה יִסָּעוּ: רש"י  ימים מספר-ימים מועטים: אם "ימים = שנה", אם כך: אז כאן הכוונה לשנים מועטות? ואיך מסתדר "ימים רבים" שבפס' (יט)? האם הכוונה לשנים רבות?

(כא) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ:(כב) אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ: רש"י או ימים - שנה, כמו (ויקרא כה, כט) ימים תהיה גאולתו:

(כג) עַל פִּי יְהֹוָה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהֹוָה יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהֹוָה שָׁמָרוּ עַל פִּי יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה:

ספר שמואל א פרק א (כ) וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהֹוָה שְׁאִלְתִּיו: רש"י לתקפות הימים - מיעוט תקופות שתים, מיעוט ימים שנים, לששה חדשים ושני ימים, מכאן היולדת לשבעה, יולדת למקוטעים. שמואל - על שם אל ועל שם המעשה הוא נקרא, כי ממנו שאלתיו: איך זה ש"תקופת הימים" זה רק ששה חודשים? כש"ימים = שנה"? והיא חנה ילדה בחודש השישי? היום כשהרפואה מתקדמת ילד בן שישה חודשים נדיר מאוד שיחיה, ואז לפני כאלפים וחמש מאות שנה הצליחו להחזיק ילד כזה בחיים? וגם על משה אמר רש"י שנולד לשישה חודשים, הרי אז מתו הרבה נשים בשעת לידתן, היום כמעט ואין אישה שמתה בלידה, הרפואה הגיעה למצב שיכולה להציל חיים, ועובר בן שישה חודשים קשה היום להציל, ואז לפני כמה אלפי שנים כן הצליחו? פתי מאמין לכל דבר.

מצודות דוד לתקופות הימים ותהר חנה - רוצה לומר: לעת הקיף תשלום ימי ההריון, מעת אשר הרתה חנה. ותלד בן - בתשלום ההיקף.  מה הפירוש הזה של המצודות? האם רצונו לומר ש"לתקופות הימים" = זמן ההיריון הידוע?

ספר שמואל א פרק א (כא) וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתוֹ לִזְבֹּחַ לַיהֹוָה אֶת זֶבַח הַיָּמִים וְאֶת נִדְרוֹ:

רש"י  את זבח הימים- תי' יונתן ית דבח מועדיא. ואת נדרו - נדרים שנדר בין רגל לרגל, היה מקריב ברגל: שמות פרק כג

(יד) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:  3 רְגָלִים בשנה? אם כך: בין הרְגָלִים יש רק כמה חודשים, וכאן מדובר על "הַיָּמִים" ו"ימים = שנה"?

מצודות דוד ויעל- כשבא עת עליתו, עלה לזבוח. את זבח הימים- מה שהיה רגיל לזבוח בכל שנה.

שמואל א פרק כז (יא) וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לֵאמֹר פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר כֹּה עָשָֹה דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים: מדוע לא פרשו "כל הימים" זה שנים זה חודשים או ימים? כמה זמן היה אצל הפלשתים? בבראשית פרק מג (ט) פירש רש"י כל הימים עוה"ב  איך יסתדר הפרוש כאן? איך מסתדרים כל הפרושים האלה עם החוק משלש עשרה מידות נלמדת תורה?

שמואל א פרק כט (ג) וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים אוֹ זֶה שָׁנִים וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: מצודות דוד מה העברים האלה - רצה לומר: מה המה עושים פה. זה ימים- שישב עמי בגת. או זה שנים- שישב בערי השדה. ימים ושנים, האם אינם "יחידות זמן" קבועות? אם כך: מה הפרוש כאן? ורש"י מפרש  בשמואל א פרק כז פס' (ז) "שהרי לא הלך דוד אצל אכיש עד שמת שמואל נמצא שלא מלך שאול אחר מיתת שמואל, יותר מארבעה חדשים:" ארבעה חודשים, אם כך: מה עניין שנים, אצל ארבעה חודשים? לכן: סביר להניח שהכותב שהיה במקום ובזמן ההוא, יודע מעט יותר מאלה שבאו אלפי שנים אחריו, ולעניין שכתוב "יָמִים אוֹ זֶה שָׁנִים", זה כמו לומר איני יודע במדויק כמה זמן הוא איתי, אבל נראה כהרבה זמן,

שמואל א פרק ז (ב) וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהֹוָה:

וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים = עֶשְׂרִים שָׁנָה? כן "ימים רבים" יכול להיות המון זמן, כאשר לא מגדירים זמן מדויק, כמו ש"רגע" הוא זמן בלתי מוגדר, ו"דקה" או "שעה" הם יחידות זמן מדויקות, כמו לומר ארוך שזה ללא הגדרה, או לומר מטר שזה מדויק,

שמואל ב פרק א (א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם:(ב) וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ:

ספר שמואל ב פרק ב (יא) וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים: אם "הַיָּמִים" = 12 חודשים, מדוע חוזר הכתוב על המילה"שָׁנִים", היה צריך לכתוב "שֶׁבַע וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים", משום שידוע ש"ימים = שנה"? או שאולי יש מילים מיותרות בתנ"ך?(מדוע אין פרושים)

ספר מלכים א פרק ב (לח) וַיֹּאמֶר שִׁמְעִי לַמֶּלֶךְ טוֹב הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן יַעֲשֶֹה עַבְדֶּךָ וַיֵּשֶׁב שִׁמְעִי בִּירוּשָׁלַם יָמִים רַבִּים:  (מדוע אין פרוש)      (לט) וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת:   יָמִים רַבִּים = שָׁלֹשׁ שָׁנִים?

לסיכום: מה הוא "יום" תנכי?

יום תנכי: הוא רק שעות האור! אחרת מה פירוש בבראשית פרק א(ה) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: הרי במפורש כתוב שהאור הוא היום, והחושך הוא לילה, ובבראשית פרק א (יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:(יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ:(יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: אם יום כולל לילה, אם כך: מדוע להבדיל בין היום ללילה, הרי הלילה הוא חלק מהיום? ומדוע בבראשית פרשת נח פרק ז (ד) כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:    (יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:(יב) וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: מדוע נכתב אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה? הרי היום כולל לילה, או שלא? והאם כותב התורה אינו יודע שיום כולל לילה? ולא הבאתי כאן גם את סיפור עלייתו של משה לסיני, ששם גם נאמר ארבעים יום וארבעים לילה שעלה משה להר,

האם האלוהים לא סמך על העם "החכם", מדוע נאמר ביום כיפור מערב עד ערב, האם זה אינו ברור מהמושג "יוֹם"? 

ספר ויקרא פרק כג (כו) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:(כז) אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה:(כח) וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:(כט) כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ:(ל) וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:(לא) כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם:(לב) שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶבתִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם:ואיך בעשור לחודש מהתשיעי בערב האם תשיעי בערב אינו סוף שמיני? ומדוע צריך כותב התורה לומר "מערב עד ערב"? האם זה לא ברור, שיום זה מערב עד ערב? ומתי זה ערב תשעה לחודש האם ערב תשיעי אינו מתחיל במוצאי שמיני? אם כך: מה החידוש כאן אם "ערב עד ערב" נחשב ליום אחד, האם יש בתורה כאן משהו מיותר? הרי זה ברור, מה עניין שמתחיל כיפור "בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב"? או שאולי יום הוא שעות האור, ולא כולל לילה שהוא שעות החושך? אולי יום הוא מבוקר עד ערב? או שאולי מבוקר עד בוקר?

שמות פרק יב(יח) בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב:(יט) שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ: האם המילים "בָּעֶרֶב" מיותרות הרי ברור שיום מתחיל בערב? או שהתורה מתייחסת ליום כשעות האור לכן הציווי "בָּעֶרֶב"?

בראשית פרק לא (לט) טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה:(מ) הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי: יום אינו כולל לילה?מדוע יעקב מפריד בין היום ללילה? יעקב אינו יודע שכאשר אתה אומר יום אתה מתכוון שהלילה כולל? וכדי לראות עוד על המושג יום תנכי אני מפנה את הקורא לפרק אחר בעבודה זו שנקרא "מהו יום תנכי"