משכב זכר = משכב בין שני גברים? מאין למדו זאת "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? הרי בתורה שבכתב, משכב בין שני זכרים נקרא "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה"? ומשכב בין גבר לאישה נקרא "מִשְׁכַּב זָכָר"?
ויקרא יח (כב) וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: ויקרא כ (יג) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם:
האם רק יחסים בין גברים אסורים? או שאסורים גם יחסים לסביים בין נשים?
מדוע נקרא משכב של שני גברים "מִשְׁכַּב זָכָר"? הרי התורה עצמה קוראת לזה "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה", ולאישה השוכבת עם איש קוראת התורה למעשה "מִשְׁכַּב זָכָר", והדוגמאות בפס' הבאים,
במדבר לא (יז) וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ:(יח) וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם:--- (לה) וְנֶפֶשׁ אָדָם מִן הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר כָּל נֶפֶשׁ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף:
שופטים כא (יא) וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּל זָכָר וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב זָכָר תַּחֲרִימוּ:(יב) וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר וַיָּבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
הזכרים המוזכרים בפס' בבמדבר לא (יד, יח, לה) ובשופטים כא (יא, יב) אינם מוזכרים ביחס למשכב, אלא ביחס להשמדה, שמחייבים גם משה וגם זקני העם בפרשת מלחמת מדיין, ובפרשת פילגש בגבעה, המחייבים את העם להרוג את הזכרים, ואת הנשים אשר שכבו עם גברים,
בראשית ח (כא) וַיָּרַח יְהֹוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: בפס' זה באה התשובה לרעיון אשר זורקים לאוויר העולם, ההומואים ושותפיהם, אשר טוענים נולדנו לתוך המצב הזה, איננו יכולים להילחם בטבע אשר נולדתי איתו, כולם נולדו עם אותו פגם, "יֵצֶר רַע", ואותו צריך לרסן ולנצח.
שולחן ערוך אבן העזר סימן כ סעיף ב נשים המסוללות (פי' המשחקות ומתחככות) זו בזו, אסור, ממעשה ארץ מצרים (ויקרא יח, ג) שהוזהרנו עליו. וראוי להכותן מכת מרדות, הואיל ועשו איסור. ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה, ומונע הנשים הידועות בכך מלהכנס לה ומלצאת היא אליהן.
רש"י מסכת שבת דף סה עמוד א המסוללות - מתחככות משום תאות תשמיש.
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ח נשים המסוללות זו בזו אסור וממעשה מצרים הוא שהוזהרנו עליו שנאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו, אמרו חכמים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושא אשה, ואשה נשאת לשני אנשים, אע"פ שמעשה זה אסור אין מלקין עליו, שאין לו לאו מיוחד והרי אין שם ביאה כלל, לפיכך ב אין נאסרות לכהונה משום זנות ולא תיאסר אשה על בעלה בזה שאין כאן זנות, וראוי להכותן מכת מרדות הואיל ועשו איסור, ויש לאיש להקפיד על אשתו מדבר זה ומונע הנשים הידועות בכך מלהכנס לה ומלצאת היא אליהן.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף עו עמוד א דא"ר הונא: נשים המסוללות זו בזו - פסולות לכהונה; ואפילו לרבי אלעזר, דאמר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה, ה"מ(הני מילי) איש, אבל אשה - פריצותא בעלמא.
רש"י המסוללות - דרך תשמיש זכר ונקבה משפשפות נקבתן זו לזו וכן המסוללת בבנה קטן דסנהדרין (דף סט:). פסולות לכהונה - משום זנות.
האם כולם קיבלו את אותה "מסורת" "תורה" שבע"פ"? אם כך: האם כן להכות או לא להכות? האם כן פסולות לכהונה, או לא פסולות לכהונה? האם כן זנות או לא זנות?
מה דין גבר השוכב עם גבר לפי ההלכה?
ספרא קדושים פרשה י פרק ט (יד) איש להוציא את הקטן, אשר ישכב את זכר אף הקטן במשמע, משכבי אשה מגיד הכתוב ששתי משכבות באשה, ר' ישמעאל אומר הרי זה בא ללמד ונמצא למד. מות יומת בסקילה אתה אומר בסקילה או באחת מכל מיתות שבתורה תלמוד לומר דמיהם בם ולהלן הוא אומר דמיהם בם מה דמיהם האמור להלן בסקילה אף כאן בסקילה, עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר ואת זכר לא תשכב משכבי אשה אין לי אלא אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מנין תלמוד לומר לא יהיה קדש בבני ישראל. ואומר וגם קדש היה בארץ ר"ע אומר ואת זכר לא תשכב משכבי אשה קרי ביה תשכב ר' חנינא בר אידי אומר משכב זכר והבהמה היו בכלל כל העריות והרי הכתוב מוציאן מכללן וקוראן תועבה לומר מה אלו ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ועליה גלו כנעניים אף כל ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ועליה גלו כנעניים.
תיקון? למי שחטא במשכב זכר?
והנה לפי מה שכתבנו בס"ד עד כה, נמצאנו למדים שלכל חטא יש תיקון על ידי תשובה ולימוד תורה, ואם כן גם מי שנכשל במשכב זכר רח"ל, וכעת חזר בתשובה, ירבה בלימוד תורה, וזכות התורה תעמוד לו כדי לכפר לו על חטא חמור זה.
וראה גם בשו"ת משנה הלכות (חלק ט סימן תי) שנשאל מבעל תשובה שעבר עבירה חמורה מאוד שנכשל במשכב זכר, איך יעשה תשובה על זה, והאם אפשר לעשות על כך תשובה, או שמא אי אפשר למחוק עבירה נוראה כזו.
והשיב, שבודאי עבירה גדולה ונוראה היא, אבל אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ולכל העבירות השב בכל לבו וחטאו נגדו תמיד, מוחלים לו, ורחמיו על כל מעשיו, וכמו שאמרו חז"ל המקדש על מנת שאני צדיק גמור אף על פי שהוא רשע גמור, מקודשת, שמא הרהר תשובה בלבו. הרי דעל ידי ההרהור, מיד נקרא צדיק גמור, אלא שכדי להנצל מן העונשים צריך תשובת המשקל והדבר תלוי בכל אחד היאך שוקלים לו. ע"כ. וראה מה שכתב הרב זמיר כהן שליט"א בשו"ת נזר כהן (אהע"ז סימן ה).
