בראשית יא (כד) וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח:(כה) וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:(כו) וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן:(כז) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט:(כח) וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים:(כט) וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה:(ל) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד:(לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:
(לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: רש"י וימת תרח בחרן - לאחר שיצא אברם מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים שנה, שהרי כתוב (יב ד) ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, (פסוק כו) ותרח בן שבעים שנה היה כשנולד אברם, הרי מאה ארבעים וחמש לתרח כשיצא אברם מחרן, עדיין נשארו משנותיו הרבה. ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו, לפיכך קראו הכתוב מת, שהרשעים אף בחייהם קרוים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרוים חיים, שנאמר (שמואל ב' כג כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי: האם רש"י השקיע רגע אחד של מחשבה במה שכתב? הרי אם רצה הכתוב "שלא יהא הדבר מפורסם לכל, ויאמרו: לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו" הרי רש"י עכשיו פרסם לכול את מה שרצה כותב התורה/אלוהים "כביכול" להסתיר "שלא יהא הדבר מפורסם לכל"!
----------------------------------------------------------------------------------------------------
הערה: למי נכתבו פירושי רש"י? האם ל"יהודים" או ל"גויים"? בהנחה שנכתבו ל"יהודים", האם רש"י חושב שה"יהודים" מטומטמים? שהרי כל בר דעת יודע לעשות את החשבון לבד, "וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" "וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן" "בראשית יב {ד} וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן:" תרח בן 70 ונולד לו אברהם, ואברהם בגיל 75 עוזב את אביו והולך לארץ כנען, 70 + 75 = 145, אבל אביו של אברהם חי 205 שנה, הרי שאברהם עזב את אביו תרח כ60 שנה לפני מותו? ואם לגויים נכתב הפירוש האווילי הזה? הרי שרש"י יצא אוויל יותר גדול? מפני שעכשיו הוא גילה ל"גויים" ש"לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו",
עד כמה אווילים יכולים להיות אנשים ולקבל את האיש הזה רש"י כ"מאור הגולה", כאשר אינו מבין את הכתוב במסכת אבות פרק א משנה (יא) אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל: ואיך זה שהאדם הזה רש"י קורא רשע ל"סבא שלו" ושלנו עם ישראל, ולא קם אף אוויל ומוחה? (הערה קטנה: בטח עכשיו מלא אווילים יאמרו לי שהם חייבים למחות על כבודו של רש"י, אווילים תמשיכו לקרוא עוד ותראו עד כמה אווילים אתם, מוחים על כבודו של אדם שאין לכם קשר אליו, ולא מוחים על כבודו של סבא שלכם)
----------------------------------------------------------------------------------------------------
איך מסתדר פירושו זה של רש"י שתרח "רשע" ו"רשעים אף בחייהם נקראים מתים" עם פירושו לפס בבראשית יח (יט) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָֹה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו: רש"י למען הביא - כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך ה' כדי שיביא ה' על אברהם וגו' על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם למדנו כל המעמיד בן צדיק כאלו אינו מת: ואיך מסתדר לרש"י הפירוש הבא שלו? רש"י בראשית טו (טו) אל אבותיך - אביו עובד עבודה זרה והוא מבשרו שיבא אליו, אלא למדך שעשה תרח תשובה: מתי עשה תשובה? אם כך: הרי שאברהם לא קיים מצוות כיבוד אב, הרי אביו עשה תשובה?
ואיך מסתדר הפירוש הבא של רש"י רש"י בראשית כה (ל) הלעיטני - אפתח פי ושפוך הרבה לתוכה, כמו ששנינו אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין אותו: מן האדם האדם- עדשים אדומות, ואותו היום מת אברהם שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה, ואין זו שיבה טובה שהבטיחו הקב"ה, לפיכך קצר הקב"ה חמש שנים משנותיו, שיצחק חי מאה ושמונים שנה וזה מאה שבעים וחמש שנה, ובישל יעקב עדשים להברות את האבל. ולמה עדשים, שדומות לגלגל שהאבלות גלגל החוזר בעולם (ועוד מה עדשים אין להם פה כך האבל אין לו פה שאסור לדבר. ולפיכך המנהג להברות את האבל בתחלת מאכלו ביצים שהם עגולים ואין להם פה, כך אבל אין לו פה כדאמרינן במועד קטן (כא ב) אבל כל שלשה ימים הראשונים אינו משיב שלום לכל אדם וכל שכן שאינו שואל בתחלה, משלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל וכו'):
מה פירוש קיצר "הקב"ה... משנותיו" של אברהם? הרי תרח אביו של אברהם חי "חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה" אולי קיצר הקב"ה משנותיו של אברהם שלושים שנה? ובהנחה שלא קיצר לאברהם, מדוע האריך לתרח "הרשע" לפי פירוש רש"י? עד כמה אוויל יכול להיות אדם שכותב את השטויות האלה, שלא השקיע רגע אחד של מחשבה, הרי בעצם כשהוא מדבר כקטגור על תרח, הוא רש"י בעצם מדבר על סבא שלו/שלנו תרח?
משנה מסכת קידושין פרק א (י) כָּל הָעוֹשֶֹה מִצְוָה אַחַת, מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶֹה מִצְוָה אַחַת, אֵין מְטִיבִין לוֹ וְאֵין מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב: הרי מה עניין אורך ימים עם קיום מצוות? תרח ה"רשע" חי 205 שנה, ואברהם הצדיק חי רק 175 שנה, ה"רשע" חי חיים ארוכים, יותר מהצדיק? הרי זה לא מסתדר עם הנאמר במשנה?
איך מסתדר פירושו של האבן עזרא עם פירוש רש"י? הרי האבן עזרא טוען שרק כאשר היה יצחק בן 35 מת תרח? והאבן עזרא לא הבין כרש"י שצריך להסתיר את "האמת" מהקוראים את התורה?
אבן עזרא בראשית ו (ג) לא ידון רוחי יש אומר שהוא כמו וישב חרבו אל נדנה (דה"א כא, כז), כי הגוף לרוח כנדן, והעד איתכרית רוחי (דניאל ז, טו). רק יהיה ידון שרש אחר, כמו אם יעלה לשמים שיאו (איוב כ, ו) שהוא מנחי העין, וכמוהו נשא ורבים אחרים. וי"א שמשקלו כמו וישב העפר (קהלת יב, ז) והוא מגזרת דין, כי הרוח דיין בגוף. בשגם השי"ן כמו שככה. ויהיה טעמו לא יעמד רוחי, שמאתו היתה. וכן קהלת אמר והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה (קהלת יב, ז), רק רוח האדם לבדו בעבור זה החמס. ועוד בעבור שהאדם בשר. והוא יגיע עד עת, ויחסר כאשר ינצח העשוי לעושה. והיו ימיו י"א שזה קצב כל האדם. ואם מצאנו יותר כן, מצאנו מעט, רק על הרוב ידבר. ואין זה אמת, כי הנה שם חיה שש מאות, וכל הדורות אחריו חיו שנים רבות. ובימי פלג חסרו השנים. ומימות דוד עד היום שבעים או שמונים שנה. והאמת מה שאמר המתרגם ארמית שנתן קץ לאדם, כטעם עוד ארבעים יום (יונה ג, ד). ואם ישובו ימלטו, ואם לא ישובו וימותו. ואל תשים לבך אל מספר ויהי נח בן חמש מאות שנה (ברא' ה, לב) כי אין מוקדם ומאוחר בתורה. והנה כתוב וימת תרח בחרן (ברא' יא, לב), ואחריו ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך (שם יב, א). ואנחנו נדע, כי לא מת תרח עד שהי' יצחק בן ל"ה שנה. ורבים כמוהו:
-----------------------------------------------------------------------
הרי כתוב "וַיָּמָת תֶּרַח", אם כך: מה פירוש "לא מת"? האם אין שום חשיבות לכתוב בתורה? ופרשנים יכולים לעשות בכתוב כרצונם? האם לא יותר פשוט להבין שרצה הכותב לסיים את הסיפור על משפחת אברהם, ועכשיו הכותב מתחיל סיפורו של אברהם,
איך מסתדר הפס' הבא? בראשית ו (ג) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: הרי אחרי הפס' הזה חיו אנשים מעל 120 שנה בכמה מאות שנים? בראשית ט {כט} וַיְהִי כָּל יְמֵי נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹת: בראשית יא {י} אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל:{יא} וַיְחִי שֵׁם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:{יב} וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שָׁלַח:{יג} וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:{יד} וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת עֵבֶר: {טו} וַיְחִי שֶׁלַח אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:{טז} וַיְחִי עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת פָּלֶג:{יז} וַיְחִי עֵבֶר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת פֶּלֶג שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:{יח} וַיְחִי פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת רְעוּ: {יט} וַיְחִי פֶלֶג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:{כ} וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שְׂרוּג:{כא} וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:{כב} וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת נָחוֹר:{כג} וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת נָחוֹר מָאתַיִם שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:{כד} וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח:{כה} וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:{כו} וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן:{כז} וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט:--- {לב} וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן:
וואוו איזה יופי, מצא רש"י פתרון לבעיה? רש"י בראשית ו (ג) והיו ימיו וגו' - עד מאה ועשרים שנה אאריך להם אפי ואם לא ישובו אביא עליהם מבול. ואם תאמר משנולד יפת עד המבול אינו אלא מאה שנה, אין מוקדם ומאוחר בתורה, כבר היתה הגזירה גזורה עשרים שנה קודם שהוליד נח תולדות, וכן מצינו בסדר עולם (פרק כח). יש מדרשי אגדה רבים בלא ידון, אבל זה הוא צחצוח פשוטו: אם "אין מוקדם ומאוחר בתורה", אם כך: איך מסתדר לרש"י הפירוש שלו למעלה?
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף כד עמוד א אמר רבא: אע"ג(אף על גב) דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו,
אין להוציא מקרא מפשוטו אלא אם הוא נגד המושכל והמוחש שהוכח, (מורה נבוכים עמ' שנז)
תהילים נ {יט} פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְרָעָה וּלְשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה:{כ} תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי?: אסור לדבר על אח? אבל על סבא מותר ללכלך?
