תרח אבי אברהם, "רשע"? סבא של עם-ישראל "רשע"?
בראשית כה (ז) וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים: רש"י מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים - בן מאה כבן שבעים, ובן שבעים כבן חמש בלא חטא: איך מסתדר לרש"י פירושו בפס' זה עם פירושו לפס' הבא? הרי חייו של תרח היו ארוכים יותר אפילו משל בנו הצדיק אברהם?
בראשית יא (לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: רש"י וימת תרח בחרן - לאחר שיצא אברם מחרן ובא לארץ כנען והיה שם יותר מששים שנה, שהרי כתוב (יב ד) ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן, (פסוק כו) ותרח בן שבעים שנה היה כשנולד אברם, הרי מאה ארבעים וחמש לתרח כשיצא אברם מחרן, עדיין נשארו משנותיו הרבה. ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם, שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו, לפיכך קראו הכתוב מת, שהרשעים אף בחייהם קרוים מתים, והצדיקים אף במיתתן קרוים חיים, שנאמר (שמואל ב' כג כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי: בהנחה שצודק רש"י בפירושו זה, איך מסתדר לרש"י שכותב התורה ניסה להסתיר את זה "שאברהם לא קיים כבוד אביו והינחו זקן והלך לו"? מי הוא כותב התורה שניסה להסתיר? האם זה לא האלוהים? הרי תורה מלפני בריאת העולם, ראה: תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) "תורה... שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם" ובזוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב "שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם"? האם עכשיו לאחר שרש"י גילה לכל העולם זה בסדר? מדוע אצל אברהם ספירת השנים היא בלא חטא, ואצל תרח אביו של אברהם, לא נאמר שכל מאתיים השנה שלו היו נקיות, כבן חמש? הרי זה רק מראה עד כמה שוטים יכולים להיות האנשים ש"סבא" שלהם נחשב ל"רשע" בעיניהם, כאשר בשום מקום בתנ"ך לא נאמר על "סבא" תרח כלום, מטוב ועד רע, איך מסתדר הפירוש של רש"י שתרח "רשע" ו"רשעים אף בחייהם נקראים מתים" עם פירושו לפס הבא בבראשית יח (יט) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהוָֹה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו: רש"י למען הביא - כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך ה' כדי שיביא ה' על אברהם וגו' על בית אברהם לא נאמר אלא על אברהם למדנו כל המעמיד בן צדיק כאלו אינו מת: איך מסתדר לרש"י הפירוש הבא שלו? רש"י בראשית טו (טו) אל אבותיך - אביו עובד עבודה זרה והוא מבשרו שיבא אליו, אלא למדך שעשה תרח תשובה: מתי עשה תרח תשובה? ואם עשה תרח תשובה, הרי שלא קיים אברהם מצוות כיבוד אב, הרי אביו עשה תשובה?
איך מסתדרת המשנה הבאה: משנה מסכת קידושין פרק א (י) כָּל הָעוֹשֶֹה מִצְוָה אַחַת, מְטִיבִין לוֹ וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכָל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶֹה מִצְוָה אַחַת, אֵין מְטִיבִין לוֹ וְאֵין מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב: הרי מה עניין אורך ימים עם קיום מצוות? תרח הרשע חי 205 שנה, ואברהם הצדיק חי רק 175 שנה, ה"רשע" חי חיים ארוכים, יותר מהצדיק?
יהושע כד (לא) וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת יְהֹוָה כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל: רש"י האריכו ימים - ימים האריכו שנים לא האריכו שנענשו: מה פרוש נענשו שלא האריכו שנים? מי שחי מעט שנים נענש? ומי שחי יותר שנים לא נענש? תרח שחי 205 שנים "רשע"? ובנו אברהם שחי 175 שנה צדיק? רש"י מתהפך בפירושיו לפי מצב רוחו לאותו היום?
איך מסתדר פירוש רש"י שתרח "רשע"? עם הפירוש לפס' הבא רש"י ויקרא כד (י) שלמית - דהות פטפטה שלם עלך שלם עלך שלם עליכון מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל: בת דברי - דברנית היתה מדברת עם כל אדם לפיכך קלקלה: למטה דן - מגיד שהרשע גורם גנאי לו גנאי לאביו גנאי לשבטו כיוצא בו (שמות לא) אהליאב בן אחיסמך למטה דן שבח לו שבח לאביו שבח לשבטו: הרי כותב התנ"ך מקפיד להזכיר לנו שתרח אביו של אברהם? ולא פעם אחת אלא פעמיים? בראשית יא (כז) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט:(כח) וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים:(כט) וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה:(ל) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד:(לא) וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם:(לב) וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן: מדוע היה צריך לספר מי הוא אבי אברהם? אם בן רשע גורם גנאי לאביו, אב רשע אינו גורם גנאי לבנו? ומה קרה להלכה? תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מח עמוד ב רבי יוסי אומר: גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה יא עכו"ם שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא עכו"ם או כשהוא עבד אינן שאר בשר, ואם נתגייר הוא והם אינו חייב על אחת מהם משום ערוה כלל. הרי לא אברהם כתב את התורה, האם כותב התורה אינו יודע הלכה? הרי מדוע מוזכר תרח כאביו של אברהם?
איך מסתדר פירוש רש"י שתרח "רשע" עם "ואמרו רבותינו ז"ל"? רד"ק הושע א (א) ואמרו רבותינו ז"ל כל ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא, שמו ולא שם אביו בידוע שהוא נביא ולא בן נביא, שמו ושם עירו בידוע שהוא נביא מאותו העיר, שמו ולא שם עירו בידוע שהוא נביא מירושלם, אמרו מי שנזכר אביו ואבי אביו הוא לגדולת אבותיו שהיו גדולים ממי שנזכר אביהם לבד,
אבן עזרא יואל א (א) /יואל בן פתואל/ - אין לנו דרך לדעת דורו ולפי הפשט איננו בן שמואל ודע כי כל נביא שיזכיר שם אביו היה נכבד ואם היה אבי אביו נכבד יזכיר שניה'ם כמו צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה עד שהגיע אל הנכבד שהוא חזקיה המלך:
כמה אוויל צריך להיות האיש אשר שגילה לכל העולם את מה שרצה כותב התורה להסתיר? ואם תורה משמיים? תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה, תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הרי שהאלוהים "לא הצליח" להסתיר? הרי עכשיו לאחר שרש"י גילה לכל העולם את מה שרצה כותב התורה " שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו," עכשיו זה מפורסם! כמה דברים פספס רש"י: "חכמים היזהרו בדבריכם" "סייג לחכמה שתיקה" ו"גם אוויל מחריש חכם יחשב" "סוף מעשה במחשבה תחילה"
רש"י אינו חושש לקנטר גדולים ממנו? הרי אם היה מקפיד רש"י להשקיע מעט מחשבה, היה מבין שכאשר הוא מדבר סרה בתרח אביו של אברהם, הוא רש"י בעצם מדבר סרה ב"סבא" שלו, עכשיו אפשר להבין את פירושו של רש"י לפס' הבא בקהלת ז (ז) כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה: רש"י כי העושק יהולל חכם - כשהכסיל מקנתר את החכם מערבב דעתו וגם הוא נכשל דתן ואבירם קנתרו את משה לומר (שמות ה) ירא ה' עליכם וישפוט וגומר וערבבוהו ואבדו את לבו וגרמו לו שהקפיד כנגד הקב"ה ואמר (שמות ה) והצל לא הצלת את עמך ונענש בדבר שהשיבו עתה תראה ולא תראה במלחמת ל"א מלכים. לב מתנה - לב חכמה שהיא מתנה לאדם שנאמר (משלי ב) כי ה' יתן חכמה. עושק - לשון ריב וקנתורין יש פנים אחרים אך מפרידין המקראות זו מזו וכי האמור בראש המקרא מוכיח שמחובר למקרא שלפניו:
"כשהכסיל(רש"י) מקנתר את החכם(צדיקים ממנו) מערבב(האלוהים) דעתו(של רש"י) וגם הוא נכשל" ואני הקטן אתקן במקום "נכשל" נענש, מפני שלא קיבל רש"י בנים זכרים שימשיכו אותו, תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיג עמוד ב שבעה מנודין לשמים, אלו הן: יהודי שאין לו אשה, ושיש לו אשה ואין לו בנים, ומי שיש לו בנים ואין מגדלן לתלמוד תורה, ומי שאין לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, והמונע מנעלים מרגליו.
לתרח "הרשע"(לפי רש"י) נולד אברהם אבי השושלת של בני-ישראל, ולרש"י אפילו בן לא נולד, וכדי שלא יבוא איזה שוטה ויטען, שהיו לרש"י נכדים צדיקים מבנותיו, הנה התשובה בגמרא הבאה, תלמוד ירושלמי מסכת יבמות פרק ו דף ז טור ג/ הלכה ו' לא יבטל אדם מפירייה ורבייה כו' בית שמאי אומרים שני זכרים שנאמר במשה גרשום ואליעזר בית הלל אומרים זכר ונקיבה מברייתו של עולם שנאמר זכר ונקבה בראם אמר רבי בון לכן צריכה אפילו זכר ונקבה דלכן היא מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל בני בנים כבנים בני בנות אינן כבנים בן בן ובת בת עולין בת בן ובן בת אינן עולין, לרש"י היו שלוש או ארבע בנות, בנים זכרים לא היו לרש"י. תלמוד בבלי מסכת נדרים דף פא עמוד א ומפני מה אין מצויין ת"ח(תלמידי חכמים) לצאת ת"ח(תלמידי חכמים) מבניהן? רב אשי אומר: משום דקרו(שקראו) לאינשי(לאנשים) חמרי(חמורים). אם רש"י קרא לסבא תרח "רשע" כאשר כותב התורה לא אמר זאת, או לפחות היה מקפיד רש"י על פירושו שרצה כותב התורה "להסתיר", והיה רש"י מקפיד על הפס' "גולה סוד הולך רכיל", אולי היה זוכה לבנים זכרים, אבל מפני שפספס את כל זה, אפשר להבין מדוע החליט האלוהים למנוע מרש"י פרי בטן זכר, תלמוד בבלי מסכת פסחים דף סה עמוד א ואי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שבניו נקבות.
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קטז עמוד א אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: כל שאינו מניח בן ליורשו - הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה, כתיב הכא: +במדבר כ"ז+ והעברתם את נחלתו, וכתיב התם: +צפניה א'+ יום עברה היום ההוא. +תהלים נ"ה+ אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים.
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת חיי שרה סימן ג שלשה דברים אין אדם רוצה שיצא לו, עשב בקמה, ונקבה בבניו, וחומץ ביינו, ושלשתן לצורך העולם נבראו לכך נאמר ה' אלהי גדלת מאד,
אין צורך להמשיך מפני הפירוש הזה של רש"י הוא שטות בפני עצמו, על זה אמר הנביא ישעיהו כט (יג) וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה:(יד) לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:
והפירוש הבא של האבן עזרא בא בתשובה לטענה, אם תבוא? על זה שימיו של תרח "המעט לפני הרב",
אבן עזרא בראשית שיטה אחרת - פרשת ויחי מז (כח) ויחי יעקב - ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה. ובאברהם נאמר: שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים (ברא' כה, ז), פעם יאמר חשבון הרב ראשון, ואחר כך המעט. ופעם יאמר המעט ראשון, ואחר כך הרב. לא יקפיד בזה הכתוב: האם האבן עזרא קיבל "מסורת" שונה/אחרת, לגבי משמעות הכתוב?
