----------------------------------------------------------המקטרג ?-------------------------------------------------
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן (ז) אלה פקודי המשכן, זש"ה(זהו שאמר הכתוב) (שמואל ב כב) ותפלטני מריבי עמי וכתוב אחד אומר (תהלים יח) תפלטני מריבי עם, מריבי עם אלו האומות מריבי עמי אלו ישראל, אמר דוד רבש"ע(ריבונו של עולם) ישראל רוגנים הם אתה מבקש שישיחו אחרי תדע לך כשנעשה בית המקדש כל דבר ודבר נעשה במספר ובמשקל שנאמר (עזרא ח) במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל למה שהם רוגנים שנא' (במדבר כא) וידבר העם באלהים ובמשה, הוי תפלטני מריבי עמי, ומדבר במשה כשעשה את המשכן אמר משה יודע אני שישראל איכפת להם משיחין באחיהם ובאמותם שנאמר (תהלים נ) תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, מהו תשב באחיך תדבר, א"ר יוחנן לא תאמר שבאחיו מאביו יש לו רשות לדבר ולא באחיו מאמו, אלא אם דברת באחיך מאביך סופך לדבר באחיך מאמך שנאמר תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, ור' יהושע ב"ל(בן לוי) אמר אמר דוד אם דברת בעשו שהוא אחיך סופך לדבר בבן אומתך זה משה רבן של כל הנביאים שדברו בו שנאמר וידבר העם באלהים ובמשה, אמר משה יודע אני שישראל רוגנים הם הריני עושה להם חשבון מכל מלאכת המשכן, התחיל לעשות חשבון עמהם אלה פקודי המשכן והוא נותן להם חשבון על כל דבר ודבר לזהב ולכסף ולנחשת וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות ויהי מאת ככר הכסף לצקת ונחשת התנופה שבעים ככר, עם שהוא עושה חשבון והולך על כל דבר ודבר שעשויין כסדר בתוך המשכן שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל שעשה מהן ווין לעמודין ולא היו נראין, התחיל עומד תמה ואומר עכשיו ימצאו ידיהם של ישראל עלי לומר שאני נטלתי אותם והוא חוזר לבוא על כל מלאכה ומלאכה, מיד האיר הקב"ה את עיניו ותלה עיניו וראה שהיו עשוין ווין לעמודים, התחיל להשיב להם בקול רם ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים באותה שעה נתפייסו ישראל, מי גרם לו על ידי שישב ועשה חשבון אלה פקודי המשכן, ולמה עשה חשבון הקב"ה מאמינו שנא' (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא ומשה נתן חשבון, אלא מפני ששמע ליצני הדור שהיו משיחין אחריו שנאמר והיה כצאת משה וגו' והביטו אחרי משה, ומה היו אומרים ר' יצחק היה דורש לשבח (וכו' כדאיתא לעיל סדר כי תשא סימן כ"ז) וחברו משיבו ריקה אדם שנתמנה על מלאכת המשכן על ככרי כסף ועל ככרי זהב שאין לו חקר ולא משקל ולא מנין מה אתה רוצה שלא יהיה עשיר, כששמע כן אמר חייכם משנגמרה מלאכת המשכן אני נותן להם חשבון כיון שנגמרה אמר להם אלה פקודי המשכן. איך מסתדר המדרש תנחומא הזה עם כול הנאמר למטה? מישהו בכלל הקפיד לחשוב על הכתוב כאן כאשר כתב את פירושיו האוויליים?
===================== וְאִלוּ היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום? ======================
בראשית ו (ח) וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָֹה:(ט) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ:--- (כב) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה: בראשית ז (א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה:--- (ה) וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהֹוָה: רש"י בראשית ו (ט) אלה תולדות נח נח איש צדיק - הואיל והזכירו ספר בשבחו שנא' (משלי י) זכר צדיק לברכה ד"א(דבר אחר) למדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים בדורותיו - (סנהדרין קט) יש מרבותינו דורשים אותו לְשֶׁבַח כ"ש(כל שכן) שְׁאִלוּ היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לִגְנַאי לפי דורו היה צדיק וְאִלוּ היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום: תלמוד בבלי סנהדרין דף קח עמוד א (בראשית ו-ט) אלה תולדות נח [נח איש צדיק תמים היה בדורותיו] א''ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר בדורותיו כ''ש(כל שכן) בדורות אחרים, לטעון נגד נח אבי האנושות כולה, כולל של עם ישראל, ש"לא היה נחשב לכלום" לדרוש "אותו לִגְנַאי" אינו קיטרוג? אבל לא, הגמרא היא "תורה" "משמיים"? אוי ל"עַם נָבָל וְלֹא חָכָם"(דברים לב) "עם נבל ולא חכם שנפל ממעלתו באולתו"(דברים לב אבו עזרא)
===יצאניות? דינה, ולאה אמא של שש שבטים בישראל? מלכות משבט יהודה, לוויה וכהונה משבט לוי, ואמא שלהם יצאנית? ====
בראשית לד (א) וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ: רש"י בת לאה - ולא בת יעקב אלא ע"ש יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה (ב"ר) שנאמר ותצא לאה לקראתו (ועליה משלו המשל כאמה כבתה): יצאנית =זונה! וכדי שלא יבוא השוטה, ויטען, שכאשר אמר רש"י "יצאנית" על לאה, לא הייתה כוונת רש"י ל"זונה", הנה פירוש רש"י לפס' הבאים, בספר שופטים יט (א) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה:(ב) וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַתְּהִי שָׁם יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים: רש"י ותזנה עליו פילגשו - זנתה מביתו אל החוץ כל לשון זנות אינו אלא לשון יוצאת נפקת ברא יוצאת מבעלה לאהוב את אחרים:
משנה כלים רע"ב כד משנה טז וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים, יוֹצְאוֹת הַחוּץ, תַּרְגּוּם זוֹנָה נַפְקַת בָּרָא, כְּלוֹמַר סְבָכוֹת שֶׁל זוֹנוֹת:
ילקוט שמעוני יחזקאל רמז שנז א"ל מהו דין דכתיב כל המושל עליך ימשול לאמר כאמה בתה א"ל כדור כן הנשיא כמזבח כן כהניו, הכא אמר לפום גנתא גננא, א"ל ר' שמעון בן לוי עד כדון לא חסלת למיפייסיה מן הדא ואת מייתי ליה חורי, עיקרו של דבר כאמה בתה אין אתתא זני עד ברתא זני, א"ל(אמר לו) אם כן אמנו לאה זונה היתה לפי שכתוב ותצא לאה לקראתו יצאה מקושטת לפיכך ותצא דינה בת לאה למען תזכרי ובשת וגו'
אונקלוס בראשית לד (א) ונפקת דינה בת לאה דילידת ליעקב למחזי בבנת ארעא: יונתן בראשית לד (א) וּנְפָקַת דִינָה בְּרַת לֵאָה דִי יְלִידַת לְיַעֲקֹב לְמֵיחְמֵי בְּנִימוּס בְּנַת עַמֵי אַרְעָא:
איך מסתדר כאן "המקטרג" "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי"? דינה ולאה יצאניות זונות?
===================רשע? עשו בן יצחק, אח של יעקב אביהם של עם ישראל?======================
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף כה עמוד ב לא יתייחד אדם עמהן. ת"ר: ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך - טופלו לימינו; ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: בסייף - טופלו לימינו, במקל - טופלו לשמאלו. היו עולין במעלה או יורדין בירידה, לא יהא ישראל למטה ועובד כוכבים למעלה, אלא ישראל למעלה ועובד כוכבים למטה; ואל ישוח לפניו, שמא ירוץ את גולגלתו. שאלו להיכן הולך - ירחיב לו את הדרך, כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע, [דכתיב]: +בראשית לג+ עד אשר אבא אל אדוני שעירה, וכתיב: +בראשית לג+ ויעקב נסע סכותה. עֵשָׂו בן יצחק "רשע"? האם אלוהים לא הבין ש"עשו הרשע"? הרי מה פירוש הציווי הבא? דברים כג (ח) לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ:
בויקרא יט (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: במדבר כ (יד) וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ: דברים ב (ב) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר:(ג) רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה:(ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: דברים ב (ח) וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב: משה קורא לבני-עֵשָׂו "אֲחֵיכֶם" ו"אַחֵינוּ"? וזה לאחר שכבר ידוע לנו הסיפור שבני-עֵשָׂו לא נתנו לנו לעבור בארצם? האם האלוהים אינו מבין את ההלכה? או שאולי שכח אלוהים את מה שנתן בסיני? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הרי עברו כ-40 שנה מסיני? וזה מה שמצווה האלוהים לאחר שכבר "מסר/נתן" את הגמרא והמשנה לעם-ישראל בסיני? איך מסתדר "המקטרג" "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי"? האם עשו אינו נחשב כאחיו של יעקב אבי עם ישראל?
===================== תֶּרַח אָבִי אברהם עוֹשֶׂה צְלָמִים הָיָה וְעוֹבֵד אוֹתָן? ===============
מדרש תנחומא בראשית: יִּתְּנוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. לְפִיכָךְ אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם (תהלים סח, י), שֶׁיָּצָא שָׁלוֹם מִן הַכִּבְשָׁן. אַתָּה מוֹצֵא תֶּרַח אָבִיו עוֹשֶׂה צְלָמִים הָיָה וְעוֹבֵד אוֹתָן, מדרש רבה - חומש בראשית-סדר נח-פרשה לח: (יג) וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו (בראשית יא, כח), רַבִּי חִיָּא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַב אַדָא דְּיָפוֹ, תֶּרַח עוֹבֵד צְלָמִים הָיָה, חַד זְמַן נְפֵיק לַאֲתַר, הוֹשִׁיב לְאַבְרָהָם מוֹכֵר תַּחְתָּיו.
אבן עזרא שמות ג (ו) ויאמר אנכי אלהי אחר הזכיר אלהי אביך, פירש כי הם אברהם יצחק ויעקב. והחל מאברהם, כי הוא החל לקרוא בשם ד' לבנות מזבח לשם, כי אביו וגם אחיו, היו עובדים ע"ז. איך מסתדר "המקטרג" "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי"? האם עם ישראל אינו נחשב כצאצאי תרח אבי אברהם?
=============== אברהם אבינו שעשה אנגרייא בת''ח? הפריז על מדותיו של הקב''ה?================
גמרא נדרים דף לב עמוד א אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו? ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בת''ח שנאמר {בראשית יד-יד} וירק את חניכיו ילידי ביתו, חברותא: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? א {מפני שעשה אנגרייא} שימוש של מלחמה {בתלמידי חכמים} בשעה שהוציאם להלחם כנגד המלכים כדי להציל את לוט שנשבה, ... וביאור אחד בר"ן שניצחו בזכות שזירזם בתורה, ועוד פירוש הביא הר"ן שהוריקם מן התורה, דהיינו שעשה בהם אנגרייא ובטלם מתלמוד תורה, אברהם "עשה אנגרייא(שימוש) בתלמידי חכמים"? מי הם בדיוק ה"תלמידי חכמים" שעשה בהם אברהם שימוש? ובהנחה שנקבל את השטות הזו מי בדיוק לימד את ה"תלמידי חכמים" האלה? האם לא אברהם הוא המורה שלהם? אם כך "המורה/הרב" אברהם יוצא למלחמה ומפסיק את תלמודו, ותלמידיו אמורים להמשיך לשבת ללמוד? מעניין שהגמרא האווילית הזו לא האשימה את עקיבא באותו "עוון" של אברהם "שעשה אנגרייא בת''ח" הרי עקיבא הוציא את 24 אלף תלמידיו כביכול למלחמה? ואיך מסתדרים לר"ן שני פירושיו הסותרים? "שזירזם בתורה" או "בטלם מתלמוד תורה"?
ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב''ה שנא' {בראשית טו-ח} במה אדע כי אירשנה ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר {בראשית יד-כא} תן לי הנפש והרכוש קח לך וירק את חניכיו ילידי ביתו רב אמר שהוריקן בתורה ושמואל אמר שהוריקן בזהב..., איך מסתדרים דברי ההבל האלה של הגמרא כאן עם המשכה של הגמרא? וא''ר אמי בר אבא בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו שנא' {בראשית כו-ה} עקב אשר שמע אברהם בקולי חושבניה מאה ושבעין ותרין, הרי אם אומר האלוהים "עקב אשר שמע אברהם בקולי" והגמרא מפרשת שאברהם שמע בקול האלוהים 172 שנה, אז איך "הכעיס" אברהם את האלוהים שהחליט ל"העניש" אותו דרך צאצאיו? והיכן בתורה כתוב ש"הכעיס" אברהם את האלוהים?
רש"י: שהפריז על מדותיו . שהגדיל לישאל על מדותיו של הקב''ה שאמר במה אדע: תן לי הנפש והרכוש קח לך. ולא היה לו לעשות ' כן שהיה לו לגיירם: שהוריקן בתורה. . שלימדם תורה כאדם שמריק מכלי זה לתוך כלי זה כך הוא לימדן תורה: שהוריקן. לשון ציהוב שנא' (תהלים סח) ואברותיה בירקרק חרוץ, שנתן להם זהב הרבה:
איך מסתדר "המקטרג" "תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי"? עם הקטרוג על אברהם אבי האומה?
============================== ===================
