האם המדרש תנחומא מקטרג?
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן יא ויביאו את המשכן אל משה, זש"ה(זה שאמר הכתוב) לא יגרע מצדיק עינו ואת מלכים לכסא ויושיבם לנצח ויגבהו (איוב לו), מהן כן, אין הקב"ה מונע מן הצדיק דוגמטרין שלו, הוי לא יגרע מצדיק עינו, תדע לך אברהם הוליד ליצחק דומה לו שנאמר אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק, ויעקב הוליד ליוסף דומה לו שנאמר (בראשית לז) אלה תולדות יעקב יוסף ראובן שמעון לא אמר אלא יוסף, וכן הוא אומר כי בן זקונים הוא לו, זיו איקונים הוא לו, הוי לא יגרע מצדיק עינו, דבר אחר לא יגרע מצדיק עינו בשעה שבא משה ואמר לישראל קחו מאתכם תרומה שמחו שמחה גדולה והביאו הנדבה בשמחה ובזריזות, ראה מה כתיב ויבאו האנשים על הנשים שהיו דוחקין זה על זה שבאין האנשים והנשים בערבוביא ומביאין הנדבה האם אבותינו הקדושים לא שמרו צניעות? תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יג עמוד ב עשרה דברים קשים ללימוד: העובר תחת האפסר [הגמל] וכל שכן תחת גמל [עצמו], והעובר בין שני גמלים, והעובר בין שתי נשים, והאשה העוברת בין שני אנשים, והעובר מתחת ריח רע של נבילה, והעובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום, והאוכל פת שלא בשל כל צרכו, והאוכל בשר מזוהמא ליסטרון, והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות, והמסתכל בפני המת; ויש אומרים: אף הקורא כתב שעל גבי הקבר. אסור לאישה לעבור בין שני גברים? אסור לגבר לעבור בין שתי נשים? ואבותינו הגברים והנשים באו בערבוביה?
מדרש תנחומא (המשך) שנאמר וכל אשה חכמת לב וגו' לשני בקרים הביאו הכל, וכן כתיב והמלאכה היתה דים וגו' ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא, להודיעך כמה נזדרזו ישראל במלאכת המשכן לאחר שני ימים בקשו חכמי לב להביא את נדבתם ולא יכלו שכבר נאמר ויצו משה וגו' והיו הנשיאים מצירין על שלא זכו בתרומת מלאכת המשכן כלום, אמרו הואיל ולא זכינו בתרומת מלאכת המשכן כלום אם כן ניתן בבגדי כהונה, אמר הקב"ה בני שטרחו ונזדרזו במשכן יכתב שבחן במשכן בתורה, לפיכך כתיב והמלאכה היתה דים, והנשיאים שנתעצלו חסר אות אחת משמותם שכן כתיב והנשיאם חסר י' אחת, נשיאי ישראל היו עצלנים? ואח"כ החזיקו במלאכת המשכן בצלאל ואהליאב בעבודתן וחכמי לב בעבודתן שנאמר ויעשו כל חכם לב וגו' וכן הנשים טוו את התכלת שנאמר וכל הנשים אשר נשא לבן וגו' (שמות לה) כיון שגמרו מלאכת המשכן היו יושבין ומצפין אימתי תבא שכינה ותשרה בו והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו, מה עשו הלכו להם אצל חכמי לב אמרו להן ומה אתם יושבין העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בינותינו, היו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין ולא יכולין להעמידו, וכשהן חושבין להעמידו הוא נופל, מיד הלכו להם אצל בצלאל ואהליאב אמרו להם בואו אתם והעמידו המשכן שאתם עשיתם אותו שמא על ידכם ראוי לעמוד, מיד התחילו להעמידו ולא יכלו, התחילו מסיחין ומרננין ואומרים ראו מה עשה לנו בן עמרם שהוציא את ממונינו במשכן הזה והכניס אותנו לכל הטורח הזה ואמר לנו כי הקב"ה יורד מן העליונים ושורה בתוך יריעות עזים שנאמר (שמות כה) ושכנתי בתוכם, ולמה לא היו יכולין להעמידו, אלא שהיה משה מיצר על שלא נשתתף הוא עמהן במלאכת המשכן, כיצד הנדבה נתנה על ידי ישראל והמלאכה נעשית ע"י בצלאל ואהליאב וחכמי לב ולפי שהיה משה מיצר העלים הקב"ה מהם ולא היו יכולין להעמידו כיון שהטיחו פניהם מכל מקום ולא היו יכולין להעמידו נכנסו כל ישראל אצל משה אמרו משה רבינו כל מה שאמרת לנו עשינו וכל מה שצויתנו ליתן ולהוציא נתננו הכל והרי כל המלאכה לפניך שמא חסרנו שום דבר או ויתרנו על כל מה שאמרת לנו ראה הכל לפניך והיו מראין לו כל דבר ודבר, שנא' ויביאו את המשכן אל משה וגו', וכתיב וירא משה את כל המלאכה וגו', אמרו לו לא כך וכך אמרת לנו לעשות, אמר להם הן, וכן על כל דבר ודבר, אמרו לו ואם כן למה אינו עומד שהרי כבר נצטערו בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב להעמידו ולא היו יכולין והיה משה מיצר על דבר זה עד שאמר לו הקב"ה למשה לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו בשבילך כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד שוב אינו עומד לעולם ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך שנאמר ויקם משה את המשכן, וכן הוא אומר וידבר ה' אל משה ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד, אמר משה רבש"ע(ריבונו של עולם) איני יודע להעמידו, אמר ליה עסוק בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימתו שנאמר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן, ומי העמידו משה שנאמר ויקם משה את המשכן, אמר רבי חייא בר יוסף כל שבעת ימי המלואים היה משה מפרקו ומעמידו ב' פעמים בכל יום שנאמר תקים הוקם רבי חנינא אומר שלשה פעמים שנאמר תקים הוקם ויקם, ומנין שהיו מראין לו כל דבר ודבר שנאמר ויביאו את המשכן אל משה הוי לא יגרע מצדיק עינו (איוב לו) וקורא והולך וירא משה את כל המלאכה את כל מלאכת המשכן אינו אומר אלא את כל המלאכה שהיה הכל כמעשה בראשית, כמו שכתוב לעיל, מיד ברכם שנאמר ויברך אותם משה, מה ברכה ברכן רבותינו אמרו ה' אלהי אבותיכם וגו' רבי מאיר אומר יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, והם אמרו ויהי נועם ה' וגו', ולמה כתיב כאן כמה פעמים כאשר צוה ה' את משה, לפי שהרהרו ישראל אחרי משה בשעה שהיו מעמידין המשכן ולא היה עומד אמרו שמא דבר קל אמר לו הקב"ה למשה לעשות לו במשכן ומשה מעצמו הכניסנו בכל הטורח הזה לפיכך אמר הקב"ה הואיל והרהרתם אחריו הריני כותב שמי על כל דבר ודבר שאני צויתי אותו לכך כתיב כאשר צוה ה' את משה בכל פעם ופעם, בני ישראל הרהרו אחרי משה? אמר הקב"ה אם בקש אדם להרהר אחרי משה יהרהר אחרי שאני אמרתי לו כל זאת ושיעשו לי המשכן ואימתי נאמר לו למשה לעשות את המשכן ביום הכפורים, לפי שעלה משה להר ג' פעמים ועשה שם מאה ועשרים יום מששה בסיון שעלה לשם עד יום הכפורים שהוא עשרה בתשרי ואותו היום נאמר (שמות לב) וינחם ה' על מעשה העגל, אותו היום אמר לו סלחתי כדבריך, ואותו היום נאמר לו ועשו לי מקדש (שם /שמות/ כה) ובו ביום אמר לו וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו (שם /שמות/ לד), היום הזה תנחילנו סליחה לדורות, ובו ביום אמר לו הקב"ה כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא טז), ועשו את המשכן בחדוה ובשמחה, ולכמה חדשים נגמרה מלאכת המשכן, רבי שמואל בר נחמן אמר בשלשה חדשים נגמרה מלאכת המשכן תשרי מרחשון כסליו, והיה מונח ומפורק טבת ושבט ואדר והעמידוהו באחד בניסן שנאמר ביום החדש הראשון בא' לחדש תקים את משכן אהל מועד, ר' חנינא אומר בא' באדר היה נגמרה מלאכת המשכן, למה שהמלאכה שנעשית בקיץ ביום אחד נעשית בחורף בשני ימים, וכדברי רבי שמואל בר נחמני שאמר שנעשה המשכן בג' חדשים למה לא עמד מיד אלא מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק אמר הקב"ה הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה, והיו ליצני הדור מרננין ומהרהרין ואומרין להם נגמרה מלאכת המשכן ואינו עומד מיד, ולא היו יודעים מחשבתו ועצתו של הקב"ה, ועל זה אמר דוד המלך כי שמחתני ה' בפעלך במעשה ידיך ארנן (תהלים צב), כי שמחתני ה' בפעלך זה אהל מועד, במעשה ידיך ארנן זה בנין בהמ"ק =בית המקדש= שיבנה ב"ב =במהרה בימינו=, מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך שהיית חושב לערב שמחה בשמחה, יום שנולד יצחק אבינו ואותו היום נטל עשר עטרות כדאיתא בסדר עולם וגו', ולפיכך איש בער לא ידע אלו הליצנין והטפשין שבדור שלא היו יודעים מחשבתו של הקב"ה, וכסיל לא יבין את זאת שלא היה יכול אחד מהם להקימו ולא בצלאל ולא אהליאב ולא החכמים העושים את כל מלאכת הקדש כדי שיבא משה ויטול את שלו לפי שהיה מצטער שלא עשה בו כלום לפיכך ויקם משה את המשכן וגו', ולא בצלאל ולא אהליאב ולא החכמים העושים וכתיב ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן כיון שהוקם המשכן מיד ירדה שכינתו לתוכו שנא' ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן וכתיב כי ענן ה' על המשכן וגו', לקיים מה שנאמר (שם /תהלים/ פה) אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו, אמר הקב"ה בעולם הזה היתה שכינתי ביניכם ולעיניכם, שנאמר ומראה כבוד ה' וגו' ולעתיד לבא שכינה אינה זזה מכם לעולם שנאמר (מלכים א ו) ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל, ברוך ה' לעולם אמן סלה. סליק ספר שמות.
האם קיבלו כולם את אותה "תורה" "שבע"פ" ב"מסורת"?
