יצאנית? זונה? חנוונית = מוכרת מזון? "בעלת פונדק/מלון"?

בראשית לד (א) וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ: רש"י בת לאה - ולא בת יעקב. אלא ע"ש יציאתה נקראת בת לאה שאף היא יצאנית היתה (ב"ר) שנאמר ותצא לאה לקראתו (ועליה משלו המשל כאמה כבתה): פרשן חלול ונבוב האיש הזה(רש"י), שלא הבין שמלֵאָה, נולדו כל מנהיגי העם, משה, אהרון, ודוד, ומשיח ישראל יהיה מנכדיה,

בראשית ל (טז) וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא: משיח ישראל יהיה בעצם מצאצאיה של לאה ה"יצאנית"? הרי המשיח הוא בן דוד בן יהודה בן יעקב מלֵאָה,

יהושע ב (א) וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה: רש"י אשה זונה - תרגם יהונתן: פונדקיתא, מוכרת מיני מזונות: מצודות ציון זונה - מוכרת מזון:  פירוש זה ממחיש עד כמה האנשים האלה אינם "חכמים" על המילים "ותצא דינה" פירשו "יצאנית", ועל המילה המפורשת זוֹנָה = "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? לאה אמא של כ- 50% מעם ישראל, "יצאנית"? וזוֹנָה מהגויים = "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? על זה כתוב בישעיה ה (כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר:(כא) הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים:(כב) הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר: (כג) מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ: ישעיה כט (יג) וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה:(יד) לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר: איך יכול רש"י לפרש בפרק אחר, פירוש אחר, על אותה אישה, ואותו מקצוע? הרי מה הָעֲבֵרָה שעושים עם "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? אם כך: האם רחב זוֹנָה כפשט המילה, או לא? יהושע ו (כג) וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיֹּצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיאוּ וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל: רש"י ויבואו הנערים המרגלים - כאן היו צריכים זירוז, ונעשו כנערים זריזים, ובלילה הראשון היו כמלאכים, ששמרו עצמן מן העבירה עם רחב הזונה, לכך נקראו שם מלאכים, ולכך נקראו אנשים, מלאכים, נערים: אם רחב הזוֹנָה = "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? אם כך: מאיזו עֲבֵרָה שמרו עצמם המלאכים/המרגלים? איך מסתדר לרש"י הפירוש הבא שלו? רש"י ישעיהו א (כא) לזונה - תועה מעל אלהיה: הרי אם זְנוֹת היא תעייה מדרך האלוהים, מה עניין ל"מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון" ו"תועה מעל אלהיה"?

בראשית לח (יב) וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה:(יג) וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ:(יד) וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה:(טו) וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ: (טז) וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִּי כִּי תָבוֹא אֵלָי:(יז) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ:(יח) וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לָּהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ: האם יהודה חשב את תמר ל"מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? אם כך: מדוע יהודה מציע לתמר "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון" "הצעה מגונה" "וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ"?

שופטים יא (א) וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח: מצודות דוד ויולד גלעד - רצה לומר, עם שאמו היתה זונה, מכל מקום היה הדבר ברור שגלעד הוליד את יפתח, ולא אחר הולידו: מדוע כאן הָאִשָּׁה אינה "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? הרי זו אימו של שופט ישראל?

(ב) וַתֵּלֶד אֵשֶׁת גִּלְעָד לוֹ בָּנִים וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה: מצודות דוד בן אשה אחרת - חסו על כבוד אביהם, ולא זכרו שם זונה: איך "חסו על כבוד אביהם"? הרי בפס' (א) כתוב שהיא זוֹנָה? מי כתב את הסיפור בתנ"ך? האם בני גלעד כתבו או מְסַפֵּר אחר? ובהנחה שרצו להסתיר שאימו הייתה זוֹנָה? מדוע בפירוש לפס' (א) מפרש המצודת דוד "שאמו הייתה זונה"? מדוע המצודת דוד לא חס בכבודו של גלעד שופט ישראל? הרי לפחות היה מפרש שהיא "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"?

שופטים טו (כ) וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שנה: זה הפסוק האחרון בפרק (טו), על שמשון שופט ישראל, ובפס' הבא לאן הלך שמשון? שופטים טז (א) וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ: מדוע אין התייחסות/פירוש של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" למילה זוֹנָה כאן? האם זו גם "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? האם מותר לשופט ישראל ללכת לזוֹנָה גויה?

רלב"ג אחר זה ספר שבא שמשון עזתה וראה שם אש' פונדקיתא ובא לביתה ללון שם: האם היא אינה זוֹנָה כפשט הכתוב, אלא "בעלת פונדק/מלון"?

רד"ק אשה זונה- איתתא פונדקיתא וכבר כתבנו דעת המתרגם בענין רחב הזונה: האם היא אינה זוֹנָה כפשט הכתוב, אלא "בעלת פונדק/מלון"? איך זה שהזֹנוֹת הגויות הפכו ל"מוכרות מזון"/"בעלות פונדק/מלון", בפירושי "חכמים"? והנשים מעם ישראל שנכתב עליהן השרש "י.צ.א." בהטיות שונות הפכו לזֹנוֹת? רש"י שופטים יט (ב) ותזנה עליו פילגשו - זנתה מביתו אל החוץ. כל לשון זנות אינו אלא לשון 'יוצאת'. מדוע הנשים, שבתנ"ך נכתב או נאמר עליהן זֹנוֹת, אם הן מעם ישראל, נשאר הפשט כפירוש? מדוע המילה זוֹנָה על אחת מעם ישראל = זוֹנָה ממש? ומדוע זוֹנָה גויה היא "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"?

רד"ק על שופטים יא (א) בן אשה זונה - בן פלגש גלעד היה ונקראת זונה לפי שאינה עם בעלה בכתובה וקדושין והיא כמו הזונה ואף על פי שהיא מיוחדת לו וי"ת(ויונתן תרגם) פונדקיתא כמו שתרג'ם ג"כ רחב הזונה פונדקית' או הוא הענין בעצמו כי הזונה כמו הפונדקית שמפקרת עצמה ובתרגום של תוספתא דא היא נימוסא הות בישראל מלקדמין דלא מיסתחרא אחסנתא משבטא לשבטא ובכן לא הוה יכיל גברא למיסב איתתא דלא משבטא וכד הות איתתא דרחמא גברא דלא משבטהא הות נפקא מבי נשא בלא אחסנתא והוו אנשי קרון לה פונדקיתא דרחימת גברא דלא משבטהא וכן הוה ליה לאימיה דיפתח ודומה כי הצריכו כל זה למתרגם לפי שאמר לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה וכן תרגם ארי בר איתתא משבטא אחורי את ולפירושינו יהיה פי' לא תנחל לפי שהיה בן פלגש וזהו בן אשה אחרת לפי' היו אומרים שלא ינחל עמהם ושלא כדין היו מגרשין אותו כי בן הפלגש יורש כמו שאמרו רז"ל מי שיש לו בן מכל מקום בנו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו מן השפחה ואמרו לכל דבר למאי הלכתא לירשו וליטמא לו וכן אמר להם יפתח ותגרשוני מבית אבי כלומר עשיתם עמדי שלא כדין: אם כך: האם כל מי שאינה "בכתובה וקידושין" היא זוֹנָה? אם כך: מה יהיה על כל הבנות שבדורנו השוכבות עם החבר, איך הן נקראות? מדוע "הפונדקית" "מפקרת עצמה"? האם אסור לאישה להיות בעלת פונדק/מלון? או שפירוש המילה "פונדקית" = זוֹנָה?

שופטים יט (א) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר אֶפְרַיִם וַיִּקַּח לוֹ אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה: (ב) וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשׁוֹ וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל בֵּית אָבִיהָ אֶל בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַתְּהִי שָׁם יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים:(ג) וַיָּקָם אִישָׁהּ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ לַהֲשִׁיבָוּ (לַהֲשִׁיבָהּ) וְנַעֲרוֹ עִמּוֹ וְצֶמֶד חֲמֹרִים וַתְּבִיאֵהוּ בֵּית אָבִיהָ וַיִּרְאֵהוּ אֲבִי הַנַּעֲרָה וַיִּשְׂמַח לִקְרָאתוֹ: האם פילגשו מכרה לו לחם? רש"י ותזנה עליו פילגשו - זנתה מביתו אל החוץ. כל לשון זנות אינו אלא לשון 'יוצאת' (תרגום אונקלוס בראשית לד לא): נפקת ברא, יוצאת מבעלה לאהוב את אחרים: הרי אם "כל" "וַתִּזְנֶה עָלָיו" = "זנתה מביתו אל החוץ"? איך רחב הזוֹנָה הפכה ל"מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? האם אצל רחב לא היה צריך גם לפרש "יוצאת מביתה"? הרי "יוצאת מביתה" = זְנוֹת? אם כך: הרי שזְנוֹת = "יוצאת מביתה"? האם זו אינה משוואה הפוכה?

מצודות דוד ותזנה עליו- סרתה מעליו, והלכה לבית אביה: האם  פִּילַגְשׁוֹ "צדיקה"? הרי היא סך הכול הלכה לבית אביה?

מצודות ציון ותזנה - עניינו הסרה, כמו (יחזקאל כג מג): עתה יזנו תזנותיה. עליו - מעליו. ימים - שנה, כמו (ויקרא כח כט): ימים תהיה גאולתו. ארבעה איך "ימים - שנה"? האם זה שכתוב "אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים" הוא טעות בכתוב? האם כותב התנ"ך טעה?

מלכים א ג  (משפט שלמה)

(טז) אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו: (אין פרוש רש"י) מי/מה היו שתי ה"נָשִׁים זֹנוֹת"? או מה היה מקצוען של הנָשִׁים האלו? האם הן זֹנוֹת ממש, כפשט הכתוב? או שהן "מוכרות מזון"? או "בעלות פונדק/מלון"?

רלב"ג שתים נשים זונות- אחשוב שהיו פונדקאות ומוכרות מזון כטעם רחב הזונה ואפשר שהיו מפקירות עצמן והנה התחכם שלמה להבהילם בזה הענין כדי שיתבאר מדבריהן מי היא אמו כי אשר תחמול יותר על הבן החי יתבאר בלי ספק שהיא אמו: האם אין "מסורת" אחת לפירוש המילה זוֹנָה? מדוע הרלב"ג מנחש? ומביא "רעיון"? הרי מה פירוש "אפשר שהיו מפקירות עצמן"? האם יכול להיות שממש היו זֹנוֹת, כפשט המילה?

 

ישעיהו א (כא) אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים: האם ישעיהו מתכוון ל"מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? הרי ישעיהו מדבר על עיר? האם כאן המילה "לְזוֹנָה" זה ממש כפשט המילה?

רש"י לזונה - תועה מעל אלהיה: מה קרה ל"מוכרת המזון"/"בעלת פונדק/מלון"? מדוע כאן זוֹנָה = "תועה"? האם זו רק "תעייה"/"טעות" לִזְנוֹת?

מצודת דוד איכה- מתאונן לומר איך ירושלים עיר אמונה נהפכה להיות משקרת בה' כזונה המשקרת בבעלה:

רד"ק איכה- הזונה אינה נאמנת לבעלה אבל משקרת בו ומזנה תחתיו וכן ירושלם שהיתה נאמנת לאל בימי דוד ובימי שלמה ובימי אסא ובימי יהושפט לא היו מזבחים ומקטרים בבמות אלא בבית המקדש ואחר כך שבה להיות זונה ועזבו בית ה' והם מזבחים ומקטרים בבמות ולאשרות: מדוע הרד"ק והמצודת דוד קוראים לשקרנית המשקרת לבעלה זוֹנָה?

על זה אמר הנביא ישעיהו ל (כ) וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ:

הושע א (א) דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:(ב) תְּחִלַּת דִּבֶּר יְהֹוָה בְּהוֹשֵׁעַ  וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה:(ג) וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם וַתַּהַר וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן: רש"י קח לך אשת זנונים - רבותינו אמרו כמשמעו לפי שאמר על ישראל החליפם באומה אחרת כמו שמפורש בפסחים ר"פ האשה: וילדי זנונים - שתלד לך ילדים שיהיו ספיקי ממזרות, ויונתן תירגם איתנבי נבואה על יתבי קרתא טעוותא וקח האמור כאן ל' לימוד הוא למד אותן לשוב בתשובה: האלוהים מצווה את הנביא, לקחת אישה זוֹנָה ממש? מדוע לא ציווה האלוהים את הנביא, לקחת "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון"? האם האלוהים מצווה נביא לעשות דבר אסור? או שאולי מותר ללכת/לקחת זוֹנָה? האם לקיחת אישה זוֹנָה היא כעונש לנביא? מדוע? האם הנביא הוֹשֵׁעַ בדה ממוחו נבואה על ישראל? או שזה "דְּבַר יְהֹוָה"?

רש"י את גומר - רבותינו אמרו כך שמה על שם זנותה שהכל גומרין בה ודשין בה כדבלה, וי"ת(ויונתן תרגם) גומר שאם ישובו מדרכם גמרה פורענותם ואם לאו יהיו כנובלת מתאנה: מדוע אין פירוש אחד לכולם? האם כל אחד קיבל "מסורת" אחרת?

רד"ק הושע א (ג) וילך ויקח את גומר בת דבלים - שם זונה ידוע באותו הזמן: מה פירוש "שם זונה ידוע באותו הזמן"? האם כל הזֹנוֹת "באותו הזמן" נקראו בשם "גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם"?

מצודת ציון (ב) זנונים - מל'שון זונה:

מדהים עד כמה רמתם של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אלה שואפת לאפס, הרי איך על זוֹנָה גויה רחב שכתוב שהיא זוֹנָה פירשו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" את המילה זוֹנָה כ"מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון", וכאן אשת נביא בישראל, אפילו לא ניסו ליפות את ההוראה האלוהית? אלה נקראים "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"? אוי לעם שאלה "חכמיו", הרי לפחות היו גוזרים מגזרה שווה, וכמו שבזוֹנָה הגויה רחב, טענו שהיא "מוכרת מזון"/"בעלת פונדק/מלון", היו צריכים לפחות כאן כדי להציג את הנביא, ואת "דְּבַר יְהֹוָה" כדבר נקי, היו גוזרים אותה גזרה, וקובעים שהציווי האלוהי להושע, קח לך אישה שהיא "מוכרת מזונות/בעלת פונדק", וכדי שלא יטעה הקורא ויחשוב לרגע, שזו דעתי, ואני חושב שהמילה זוֹנָה פרושה מוכרת מזון או בעלת פונדק, לא ולא, כאשר כותב התנ"ך משתמש במילה זוֹנָה, הוא מתכוון לזוֹנָה ממש כפשט המילה, ולא לשום "מוכרת מזון"/חנוונית, "בעלת פונדק/מלון דרכים",

             כל לשון זנות אינו אלא לשון 'יוצאת'? איך מסתדר פירוש זה של רש"י עם הנשים בפס' הבאים?

רש"י שופטים יט (ב) ותזנה עליו פילגשו - זנתה מביתו אל החוץ. כל לשון זנות אינו אלא לשון 'יוצאת' אם כך: מה על כל הנשים בפס' הבאים?

בראשית כד (טו) וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ:

שמות טו (כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת:

שופטים ד (יח) וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְֹּמִיכָה:

שופטים ד (כב) וְהִנֵּה בָרָק רֹדֵף אֶת סִיסְרָא וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ:

שמואל א יח (ו) וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׁור (לָשִׁיר) וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים:

שמואל ב ו (כ) וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים:

רות א (ז) וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ עִמָּהּ וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה:(ח) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ יַעַשׂה (יַעַשׂ) יְהֹוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי:

 

שופטים יג (ה) כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:(ו) וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי מִזֶּה הוּא וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי:(ז) וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ:(ח) וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא נָא עוֹד אֵלֵינוּ וְיוֹרֵנוּ מַה נַּעֲשֶֹה לַנַּעַר הַיּוּלָּד:(ט) וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקוֹל מָנוֹחַ וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עוֹד אֶל הָאִשָּׁה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּשָֹּדֶה וּמָנוֹחַ אִישָׁהּ אֵין עִמָּהּ:(י) וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאִישָׁהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נִרְאָה אֵלַי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא בַיּוֹם אֵלָי:

איך האישה הזאת מדברת עם זרים? מה פירוש "יוֹשֶׁבֶת בַּשָֹּדֶה"? היכן הצניעות? איך מלאך אלוהים מדבר עם אישה? האם המלאך אינו יודע את המשנה? בפרקי אבות פרק א (ה) יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לָרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ קַל וָחמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכַּאן אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנם: הרי האם מלאך האלוהים אינו יודע שיצטרך לחזור שוב כדי להסביר למנוח בעלה? האם אין ידיעת אחרית כראשית אצל "מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים"? הרי מלכתחילה היה צריך המלאך לגשת למנוח ולא לאישתו, מפני שבעצם דיבר עם האישה ללא הועיל, ופעם שנייה מדוע שוב נפגש המלאך עם האישה? הרי המלאך נשלח מפני שמנוח ביקש מהאלוהים שישלח שוב את המלאך, וזאת כדי שידבר איתו ולא עם אשתו?