האם מותר ללכת לְזוֹנָה? או לא?  בפרק זה ננסה לענות על שאלה, והנה כמה דוגמאות מהתנ"ך אל מי הלכו אבותינו,

בראשית לח (יב) וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמָת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזֲזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה:(יג) וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ:(יד) וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה:(טו) וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ: (טז) וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִי כִּי תָבוֹא אֵלָי:(יז) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ:(יח) וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ: יהודה אב של שבט בישראל הלך לְזוֹנָה?

שופטים יא (א) וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח: האם גלעד אביו של שופט ישראל, הלך לְזוֹנָה?

שופטים טז (א) וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ: האם מותר לשופט ישראל ללכת לְזוֹנָה? וגויה?

הושע א (א) דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:(ב) תְּחִלַּת דִּבֶּר יְהֹוָה בְּהוֹשֵׁעַ  וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה:(ג) וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם וַתַּהַר וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן: רש"י קח לך אשת זנונים - רבותינו אמרו כמשמעו לפי שאמר על ישראל החליפם באומה אחרת כמו שמפורש בפסחים ר"פ האשה:  וילדי זנונים - שתלד לך ילדים שיהיו ספיקי ממזרות, ויונתן תירגם איתנבי נבואה על יתבי קרתא טעוותא וקח האמור כאן ל' לימוד הוא למד אותן לשוב בתשובה: האלוהים מצווה על הנביא, לקחת אישה זוֹנָה ממש? האם לא ציווה האלוהים על הנביא, לקחת "מוכרת מזונות"? האלוהים מצווה על נביא לעשות דבר אסור? האם לקיחת "אֵשֶׁת זְנוּנִים" היא כעונש לנביא? ואם זה עונש לנביא, האם הנביא בדה ממוחו נבואה על ישראל? האם דברי הנביא אינם "דְּבַר יְהֹוָה"?

רש"י: את גומר - רבותינו אמרו כך שמה על שם זנותה שהכל גומרין בה ודשין בה כדבלה, וי"ת(ויונתן תרגם) גומר שאם ישובו מדרכם גמרה פורענותם ואם לאו יהיו כנובלת מתאנה: מדוע אין פירוש אחד לכולם? יש "מסורת" אחרת לכל אחד?

רד"ק הושע א (ג) וילך ויקח את גומר בת דבלים - שם זונה ידוע באותו הזמן: כל הָזוֹנוֹת נקראו "באותו הזמן" באותו שם? הרי מה פירוש "שם זונה ידוע"?

מצודת ציון (ב) זנונים - מל'שון זונה:

מדהים עד כמה רמתם של "חכמים" אלה שואפת לאפס, הרי על הָזוֹנָה הגויה רחב, שנאמר/נכתב שהיא זוֹנָה פירשו "חכמים" את המילה זוֹנָה כמוכרת מזון/פונדקאית, וכאן על אשת נביא בישראל אפילו לא ניסו ליפות את ההוראה האלוהית? אלה נקראים "חכמים"? אוי לעם שאלה "חכמיו" הרי לפחות היו גוזרים מגזרה שווה, כמו שבגויה הָזוֹנָה רחב, טענו שרחב היא מוכרת מזון/פונדקאית, לפחות כאן כדי להציג את הנביא, ואת "דְּבַר יְהֹוָה" כדבר נקי, היו גוזרים אותה גזרה, וקובעים שהציווי האלוהי להושע הוא: קח לך אישה שהיא מוכרת מזון/פונדקאית, וכדי שלא יטעה הקורא ויחשוב לרגע, שזו דעתי, ואני חושב שהמילה זוֹנָה פירושה מוכרת מזון/פונדקאית, לא ולא, לדעתי: כאשר כותב התנ"ך משתמש במילה זוֹנָה הוא מתכוון לְזוֹנָה ממש, ולא לשום חנוונית, או בעלת מלון דרכים, מוכרת מזון/פונדקאית,

האם יש איסור ללכת לְזוֹנָה? או איסור של "זרע לבטלה"? מדוע יש היתר בגמרא? ללכת לְזוֹנָה?

תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א רבי אילעאי אומר: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו - ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתעטף שחורים, ויעשה מה שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא. מה עניין "יִצְרוֹ מתגבר עליו"? הרי אין היתר לחלל שבת אם "יִצְרוֹ מתגבר עליו" ובא לו לעשן נרגילה בשבת? או אם "יִצְרוֹ מתגבר עליו" ביום כיפור, ובא לו לאכול, או לעשן סמים? הרי אפילו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" אמרו: שהיצר הרע של האדם, "שווה מידה" לחוסנו של האדם מבחינת האמונה, אם כך: לעולם אדם יכול לנצח את יִצְרוֹ, הרי אם שניהם שווה כוחות? הרי לעולם יישאר האדם ב"תיקו" עם היצר הרע, לכן: תמיד לאדם צריך להיות מעט יתרון על היצר, הרי אם לא? לא יוכל לנצחו, הרי האלוהים לא נתן לנו יצר אשר לא נוכל לנצחו, וזאת: מאחר שלא יוכל האלוהים לשפוט את האדם מדוע לא הצליח האדם לנצח את ייצרו? אם ייצרו חזק ממנו, ברמה כזו שאינו יכול לנצחו?

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טז עמוד א והאמר רבי אלעא הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו - ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורין ויתעטף שחורין, ויעשה מה שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא! - לא קשיא:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד א אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא. איני? והתניא: כל שלא חס על כבוד קונו - ראוי לו שלא בא לעולם; מי שלא מתגבר/משתלט על יצרו? הרי אינו נחשב ל"חס על כבוד קונו"? הרי ה"יצר הרע" שווה בכוחו לכוחו של האדם, הרי שבכוחו של האדם לנצחו? הרי לא ניתנה לאדם מצווה שאינו יכול לבצעה? ואם נכון מה שאומר הזוהר - רעיא מהימנא כרך ג (ויקרא) פרשת צו דף כט עמוד (ב)  יראה אדם עצמו כאלו כל העולם כלו תלוי בו ויכוין בנפשיה וברוחיה ובנשמתיה למעבד לון קרבנין עם כל בני עלמא וקודשא בריך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה, אם כך: הרי כאשר אדם אינו מתגבר/משתלט על ייצרו כאילו החריב עולם? ומה עם שאר היצרים שאיננו יכולים לעמוד בהם? אולי יתירו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" גם רצח? אולי יתירו גניבה וגזל? הרי יכול להיות ש"אין אדם מתגבר על ייצרו"? הרי הרעיון במצוות התורה הוא: התגברות אדם על ייצרו.

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ד עמוד ב דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי, וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי: כל האוכל לחם בלא נטילת ידים - כאילו בא על אשה זונה, שנאמר: +משלי ו+ כי בעד אשה זונה עד ככר לחם. אמר רבא: האי בעד אשה זונה עד ככר לחם, בעד ככר לחם עד אשה זונה מיבעי ליה! איזה קשר מצאו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" בין הָזוֹנָה לנטילת ידיים? היכן בתורה נאסר ללכת לְזוֹנָה? הרי יהודה בן יעקב הלך לְזוֹנָה, שמשון שופט ישראל הלך לְזוֹנָה גויה, אימו של יפתח שופט ישראל הייתה זוֹנָה, ואפילו הנביא הושע א (ב) תְּחִלַּת דִּבֶּר יְהֹוָה בְּהוֹשֵׁעַ  וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה: נשלח ע"י האלוהים לקחת "אֵשֶׁת זְנוּנִים", איך מסתדר הפירוש הבא? רש"י ישעיהו א (כא) לזונה - תועה מעל אלהיה: הרי אם זְנוּת היא תעייה מדרך האלוהים, מה עניין נטילת ידיים, אצל אישה תועה מדרך האלוהים? איך מצווה האלוהים על נביא לקחת אישה ה"תועה מעל אלהיה"? או איך לא הבין יהודה אבי שבט מישראל את פירוש רש"י? איך לא הבין אביו של שופט ישראל את פירוש רש"י?

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יב הלכה (כד) זונה גויה במסיבה של ישראל - היין מותר, שאימתן עליה ולא תיגע; אבל זונה ישראלית במסיבת גויים - יינה שלפניה בכליה אסור, מפני שהן נוגעין בו שלא מדעתה: האם שתית יין נסך חמורה מִזְנוּת? אסור לשתות יין שנגעה בו זוֹנָה גויה, אבל מותר לשהות בחברת הָזוֹנָה הגויה?

בראשית לח (ו) וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר:(ז) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהוָֹה וַיְמִתֵהוּ יְהוָֹה:(ח) וַיּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בּא אֶל- אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ:(ט) וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם- בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע לְאָחִיו:(י) וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָֹה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם-אתוֹ:(יא) וַיּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית-אָבִיךְ עַד-יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן-יָמוּת גַּם-הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ: הרע שעשה אונן היה בזה שלא נתן זרע לאחיו, ולא בזה ששפך זרע לבטלה, הרעיון בייבום הוא הקמת זרע לאחיו! ואונן נענש על זה שלא ייבם את אלמנת אחיו, ולא על זרע לבטלה!

בראשית לח (טו) וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ: רש"י ויחשבה לזונה - לפי שיושבת בפרשת דרכים:

(טז) וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִּי כִּי תָבוֹא אֵלָי:(יז) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ:(יח) וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לָּהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ:(יט) וַתָּקָם וַתֵּלֶךְ וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ:(כ) וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי לָקַחַת הָעֵרָבוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה וְלֹא מְצָאָהּ:(כא) וַיִּשְׁאַל אֶת אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ לֵאמֹר אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל הַדָּרֶךְ וַיֹּאמְרוּ לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה:(כב) וַיָּשָׁב אֶל יְהוּדָה וַיֹּאמֶר לֹא מְצָאתִיהָ וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה:(כג) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקַּח לָהּ פֶּן נִהְיֶה לָבוּז הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה וְאַתָּה לֹא מְצָאתָהּ:  מה זה קדשה?

דברים כג (יח) לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

רש"י לא תהיה קדשה - מופקרת, מקודשת ומזומנת לזנות:

רמב"ן  והנראה בעיני בלאו הזה, כי הוא אזהרה לב"ד שלא יניחו אחת מבנות ישראל להיות יושבת בפרשת דרכים בעינים על הדרך לזמה או שתתקן לה קובה של זונות כמנהג ארצות זרים,

רשב"ם קדשה - זונה, פנויה מנאפת: קדש - בא על פנויות בלא כתובה וקידושין ולא מיוחדת לו כפלגשים:

שמואל ב יא (ד) וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב אֶל בֵּיתָהּ:

שופטים יא (א)  וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח:

מצודת דוד ויולד גלעד - ר"ל עם שאמו היתה זונה מ"מ היה הדבר ברור שגלעד הוליד את יפתח ולא אחר הולידו:

שופטים טז (א) וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ:

האם ללכת לזונה, לא נחשב כזרע לבטלה?

הרי גם לשכב עם אישה אשר היא בהריון זה זרע לבטלה?

לשכב עם אישה בימים שאין ביוץ האם זה לא זרע לבטלה? ועוד כשהיום יודעים במדויק את היום והשעה?

הושע א (ב) תְּחִלַּת דִּבֶּר יְהֹוָה בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה: האם האלוהים מצווה על הנביא לחטוא?

בראשית רבה פרשה יח ה רבי יונה בשם רבי שמואל אמר זונה שהיא עומדת בשוק ובאו עליה שנים, הראשון פטור והשני חייב משום בעולת בעל, וכי נתכוון הראשון לקנותה בבעילה,

רמב"ם הלכות אישות פרק א הלכה א קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה, כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר +דברים כ"ב+ כי יקח איש אשה ובא אליה.