יעקב מעשר גיד הנשה
בראשית כח (כ) וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ:(כא) וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְהֹוָה לִי לֵאלֹהִים:(כב) וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ: יעקב מקיים תרי"ג מצוות, אבל עושה תנאים לאלוהים? הרי מה פירוש של פס' כ'? מה פירוש פס' כא' "וְהָיָה יְהֹוָה לִי לֵאלֹהִים", אם לא יקרה מה שיעקב חושב שצריך לקרות, האם יהוה לא יהיה האלוהים של יעקב?
בראשית לב (ד) וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: רש"י גרתי - לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני הוה גביר לאחיך שהרי לא נתקיימה בי. ד"א גרתי בגימטריא תרי"ג כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים: בהנחה שקיים יעקב תרי"ג מצוות, מדוע אנו כ"בני יעקב" מקיימים את מצוות גיד הנשה, ומצוות מעשר איננו מקיימים? ואם יאמר מישהו שאין בית מקדש, הרי גם אצל יעקב לא היו "כוהנים לווים", או בית מקדש כל שהוא?
בראשית לב (לג) עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה:
בראשית לז (לד) וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים: האם יעקב החליף בגדים כשהוא אבל? הרי מה פירוש "שִׂמְלֹתָיו" ברבים? האם מותר להתאבל יותר משבוע ימים, הרי מה פירוש "יָמִים רַבִּים"? או שאולי צריך לקרוע את כל הבגדים(גם מה שבארון) שלנו כאשר אבלים? מדוע לא מקיימים מצווה זו כמו "אבינו יעקב"? אולי מפני שזו מצווה מעט יקרה? בגיד הנשה זה לא "על חשבוני", אלא על חשבון הקצב? או שאולי היא גם לא יקרה מפני שזה חלק קטן?
איך מסתדר המעשר שמעשרים הרבנים של ההכשרים לסוגיהם עם הפרשנות הבאה?
בראשית ד (ג) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיהֹוָה:(ד) וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:(ה) וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו:
רש"י בראשית ד (ג) מפרי האדמה - מן הגרוע, ויש אגדה שאומרת זרע פשתן היה:
אבן עזרא בראשית ד (ג) ויהי מקץ ימים שעבד קין את האדמה הביא המנחה אל המקום שקבע לתפלתו, ולא ישרו בעיני דברי האומרים כי המנחה הביאה אל אביו. ובעבור שכתוב מבכורות צאנו, יש סמך כי לא הביא קין מן הבכורים:
רמב"ן בראשית ד (ג - ד) ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'. והבל הביא גם הוא - הבינו האנשים האלה סוד גדול מהקרבנות והמנחות, וכן נח. ורבותינו אמרו (ע"ז ח א) שגם אדם הראשון הקריב שור פר. וזה יחסום פי המבהילים בטעם הקרבנות. ועוד ארמוז בו עיקר גדול, ברצון הקב"ה (עיין ויקרא א ט):
לסיום: אפילו קין והבל הקריבו ללא מקדש, אולי אם נעשר ממש, ולא ב"כאילו", אולי נצליח לראות כקין והבל, אם "שָׁעָה" או "לֹא שָׁעָה" האלוהים למעשר שלנו?
מלאכי ג (י) הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:(יא) וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל וְלֹא יַשְׁחִת לָכֶם אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה וְלֹא תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת: