אלו ואלו דברי אלהים חיים? איך יכול להיות שאסור ומותר יהיו דברי אלוהים באותה הלכה?
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד ב אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.
ריקאנטי במדבר ו (כד) והפירוש הראשון הוא דעת החסיד ר' יצחק בן הרב ז"ל שהיה נגלה לו אליהו ז"ל, כי נגלה לרבי דוד אב ב"ד(בית דין) ולמד לו חכמת הקבלה ומסרה לבנו הראב"ד, וגם לו נגלה, והוא מסרה לבנו ר' יצחק סגי נהור שלא ראה מעולם, וגם לו נגלה, והוא מסרה לב' תלמידיו הא' ר' עזרא שפירש שיר השירים והאחד ר' עזריאל, ואחריהן נמשכה להרמב"ן ז"ל, והדעת השני חדשתיו מלבי מכח דברי רז"ל, וכולן דברי אלהים חיים הם.
הגהות מיימוניות הלכות תשובה פרק ג הלכה ז אות [ה] רש"י כתב המינים המהפכים דברי אלהים חיים:
רש"י מסכת ברכות דף יב עמוד ב מינות - אותם +/השמטת הצנזורה/: תלמידי ישו הנוצרי+ ההופכים טעמי התורה למדרש טעות ואליל. וכן הוא אומר אמר נבל בלבו אין אלהים - ואין לך נבל מן ההופך דברי אלהים חיים.
רש"י מסכת ראש השנה דף יז עמוד א
המינין - תלמידי ישו הנוצרי אשר הפכו דברי אלהים חיים לרעה.
והמסורות - מלשינים, שמוסרים ממון ישראל ביד עובדי כוכבים.
אפיקורוס - מבזה תלמידי חכמים.
שכפרו בתורה - האומרים: אין תורה מן השמים.
חידושי הריטב"א מסכת עירובין דף יג עמוד ב אלו ואלו דברי אלהים חיים. שאלו רבני צרפת ז"ל היאך אפשר שיהו שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר,? ותירצו כי כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור ומ"ט פנים להיתר, ושאל להקב"ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם וסוד בדבר. ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש(בית שמאי) לדברי ב"ה(בית הלל). וכדרך שעשו במשנה זו שהוא מביא שאמרו ב"ה(בית הלל) לא כך היה מעשה שהלכו זקני ב"ש(בית שמאי) וזקני ב"ה(בית הלל) הרי שהקדימו בדיבורם זקני ב"ש לזקני ב"ה, ועל דרך זה הלך רבינו הקדוש שהיה מזרע הלל שהקדים בכל מקום דברי ב"ש לדברי ב"ה. מדוע שאלו רבני צרפת? ומדוע צריך לתת תירוץ? האם מפני שמשהו כאן לא הגיוני? ולכן: צריך להמציא איזה סיפור שיוכל לעקוף את האין הגיון שבדבר?
ספר מורה הנבוכים חלק שני פרק כט דע כי מי שלא יבין לשון אדם, כשישמעהו מדבר, ידע בלא ספק שהוא מדבר, אלא שלא ידע כוונתו, ויותר גדול מזה שהוא ישמע מדבריו מלות, הם כפי לשון המדבר מורות על ענין אחד, ויזדמן במקרה שתהיה המלה ההיא בלשון השומע מורה על הפך הענין ההוא אשר רצהו המדבר, ויחשוב השומע כהוראתה אצל המדבר בהוראתה אצלו, כאלו שמע ערבי איש עברי יאמר, אבה, יחשוב הערבי שהוא מספר על איש שהוא מאס ענין אחד ומאנו, והעברי אמנם ירצה שהוא ישר בעיניו הענין ורצהו, וכן יקרה להמון בדברי הנביאים שוה בשוה, קצת דבריהם לא יבין כלל, אבל כמו שאמר ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, וקצתו יבין ממנו הפכו או סותרו, כמו שאמר והפכתם את דברי אלהים חיים.
ירמיהו כג (לו) וּמַשָּׂא יְהֹוָה לֹא תִזְכְּרוּ עוֹד כִּי הַמַּשָּׂא יִהְיֶה לְאִישׁ דְּבָרוֹ וַהֲפַכְתֶּם אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ: מי הם שהפכו את דברי האלוהים? בתחילת הפרק יש את התשובה: ירמיהו כג (א) הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם יְהֹוָה:(ב) לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת עַמִּי אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת צֹאנִי וַתַּדִּחוּם וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם נְאֻם יְהֹוָה: מי הם "הָרֹעִים"? "הָרֹעִים אֶת עַמִּי"?