אל תשנה מנהג המדינה?
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וירא סימן (יא) ויבאו שני המלאכים סדומה ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם, מתלא אמר קרב לגבי דיהנא ואידהן, ולפי שנתחבר לוט לאברהם למד הכנסת אורחין ויאמרו לא מכאן אמרו חכמים שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול שבאברהם כתיב ואקחה פת לחם וסעדו לבכם ויאמרו כן תעשה, אבל בלוט כתיב ויפצר בם מאד ויסורו אליו, ומצות אפה ויאכלו, והלא אין אכילה למלאכי השרת, אלא ללמדך דרך ארץ שלא ישנה אדם ממנהג המדינה, אתה למד ממשה שהרי משה שעלה למרום כתיב בו ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה (שמות לד), אלמלא היה שם אכילה ושתיה היה אוכל ושותה, והמלאכים שבאו לבקר את אברהם ושבאו לשחת את סדום ולהציל את לוט כתיב בהן ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו.
מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה - בראשית אות קמד כה תאמרון לאדני לעשו. בא וראה יעקב ישן והב"ה והמלאכים משמרים אותו, דכתי' והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו והנה י"י נצב עליו (שם, כ"ח, י"ב - י"ג), והוא משלח: כה תאמרון לאדני לעשו. הה"ד מעין נרפש מקור משחת צדיק מט לפני רשע (מש' כ"ה, כ"ו). ד"א א"ל הב"ה ליעקב: לא דייך שעשית את הקדש חול, אלא שאני אמרתי ורב יעבד צעיר (בר' כ"ה, כ"ג), ואתה אמרת עבדך יעקב, חייך כדברך כן יהיה, הוא ימשול בך בעולם הזה ואתה תמשול בו לעולם הבא. אמר לפניו: רבון כל העולמים, אני מחניף לרשע בשביל שלא יהרגני. מכאן אמרו: מחניפין לרשעים מפני דרכי שלום. כה אמר עבדך יעקב, למדה תורה דרך ארץ לחלוק כבוד למלכות. ר' היה כותב לאנטונינוס: יהודה עבדך שואל בשלומך, לחלוק כבוד למלכות כאשר עשה יעקב לעשו. פרקי ר' אליעזר פ' ל"ה, ובילמדנו.
מגיד משנה הלכות מלוה ולוה פרק כז הלכה א כשמואל דאמר דינא דמלכותא דינא אפי'לו בדברים שאינן תועלת המלך,
רדב"ז הלכות מלכים פרק ד הלכה א רשות יש למלך וכו'. פרק כה"ג פלוגתא דתנאי ואמוראי ופסק כדר' יוסי ושמואל שאמרו כל האמור בפרשת המלך מותר בו ואמרינן בכמה דוכתי דינא דמלכותא דינא ואפילו מלכי הגוים אמרי' בהו, דינא דמלכותא דינא:
