האם "שומרי" ה"מסורת", אינם מקיימים, את "ה"מסורת"?
אמר הפילוסוף סנטיאנה(פילוסוף אמריקאי) "הייתי מתבייש להחזיק בדעות, אשר בעת שאיני מתווכח עליהן, איני מאמין בהן, הייתי חושב לי לחרפה ללחום תחת דגל אחר, אשר תחתו אני חי" ואמר הנביא חבקוק א (ד) עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל: ובפשטות מה אתה מגן על משהו שאינך מקיים?
מסכת ברכות דף ד/ב ואי כרבן גמליאל סבירא להו לימרו כרבן גמליאל לעולם כרבן גמליאל סבירא להו והא דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא ואח"כ אקרא ק"ש ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה אבל אדם בא מן השדה בערב נכנס לבית הכנסת אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה מאי שנא בכל דוכתא דלא קתני חייב מיתה ומאי שנא הכא דקתני חייב מיתה איבעית אימא משום דאיכא אונס שינה ואיבע"א לאפוקי ממאן דאמר תפלת ערבית רשות קמ"ל דחובה: אם כל העובר על דברי "חכמים" חייב מיתה? איך מסתדרים הדברים הבאים? ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות נטילת ידים, סעודה וברכות בשם אלהים ברא ארץ ושמים, צונו רבותינו ז"ל הלכות נטילת ידים, מקצת התעודה מהלכות סעודה, מקצת נערכות משאר ברכות אם כך: מה דינו של זה שאינו נוטל? תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ד עמוד ב כל האוכל לחם בלא נטילת ידים - כאילו בא על אשה זונה, שולחן ערוך אורח חיים סימן קנח סעיף ט צריך ליזהר בנט"י(בנטילת ידים), שכל המזלזל בנטילת ידים חייב נידוי, ובא לידי עניות, ונעקר מן העולם.
רמב"ם הלכות שבת פרק ל הלכה (טו) השבת ועבודה זרה - כל אחת מהן, שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה; והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו, לעולם. לפיכך כל העובר על שאר המצוות, הרי הוא בכלל רשעי ישראל; אבל מחלל שבת בפרהסיה, הרי הוא כעובד עבודה זרה - ושניהם כגויים, לכל דבריהם: אדם המחלל שבת? נחשב לגוי?
מסכת עירובין דף סט/א יהודה נשיאה כסייה אמר כגון זה מבטל רשות לר' יהודה אמר רב הונא איזהו ישראל מומר זה המחלל שבתות בפרהסיא א"ל רב נחמן כמאן אי כר"מ דאמר חשוד לדבר א'חד חשוד לכל התורה כולה אפ'ילו בא'חד מכל איסורין שבתורה נמי אי כרבנן האמרי חשוד לדבר א' לא הוי חשוד לכל התורה כולה
שולחן ערוך אורח חיים סימן לז סעיף א גדול (א) שכר מצות תפילין, וכל מי (ב) שאינו מניחם הוא (ג) בכלל א פושעי ישראל (ד) בגופן. ומה דינו של פושע ישראל?
שולחן ערוך אורח חיים סימן שפה סעיף ג ב ישראל (ג) מומר לעבודת אלילים * (ד) או לחלל שבתות בפרהסיא, * אפילו אינו מחללו אלא באיסור דרבנן, (ה) הרי הוא כעכו"ם. ואם אינו מחלל (ו) אלא בצינעה, אפילו מחללו באיסור דאורייתא, הרי הוא כישראל ומבטל רשות. אם ישראל המחלל שבת בפרהסיא הוא כעכו"ם? איך עושים איתם עסקים? ואיך יושבים איתם באותה ממשלה?
ברכות על כל דבר? ואם לא ברך נקרא גזלן?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א תנו רבנן: אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - מעל. מאי תקנתיה - ילך אצל חכם. - ילך אצל חכם - מאי עביד ליה? הא עביד ליה איסורא! - אלא אמר רבא: ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות, כדי שלא יבא לידי מעילה. אמר רב יהודה אמר שמואל: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו נהנה מקדשי שמים, וכתיב: +תהלים כ"ד+ לה' הארץ ומלואה. רבי לוי רמי: כתיב לה' הארץ ומלואה, וכתיב: +תהלים קט"ו+ השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם! לא קשיא, כאן - קודם ברכה,
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב אמר רבי חנינא בר פפא: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, שנאמר: +משלי כ"ח+ גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית; ואין אביו אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר +דברים ל"ב+ הלא הוא אביך קנך; ואין אמו אלא כנסת ישראל, שנאמר: +משלי א'+ שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. מאי חבר הוא לאיש משחית? אמר רבי חנינא בר פפא: חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים.
קיצור שולחן ערוך סימן נ סעיף א כתיב לה' הארץ ומלואה שהכל הוא כמו הקדש, וכמו שאסור ליהנות מן ההקדש עד לאחר הפדיון, והנהנה מן ההקדש בלא פדיון מעל, כמו כן אסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, והברכה היא הפדיון, והנהנה בלא ברכה כאלו מעל בקדשי ה' יתברך שמו. ואין שיעור לברכה ראשונה שאפילו אוכל או שותה כל שהוא, חייב לברך ברכה ראשונה.
לכל הקשקשנים שאומרים שהרבנים, אמרו דברי אלוהים, אם כך: איך הם אינם עושים אותם? הרי רוב המצוות הם מצוות ש"חכמים" קבעו לנו, אם כך: כל מי שאינו מבצע דברי "חכמים" חייב מיתה? לדוגמא נטילת ידיים, או הברכה על נטילת ידיים, מה על הברכה לפני האוכל, ואחריו, וברכת המזון אף חמורה יותר, הרי היא מהתורה,
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים:
