ויגדלו יעקב ועשו
בראשית כה (יט) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק:(כ) וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה:(כא) וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהֹוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהֹוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:(כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְהֹוָה:(כג) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לָהּ שְׁנֵי גיים גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:(כד) וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ:(כה) וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו:(כו) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם:(כז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים: (כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב:
רש"י בראשית כה (כו) ויקרא שמו יעקב - הקב"ה. דבר אחר אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב: מדוע כותב התורה אינו אומר/מעלים/מסתיר, שיעקב קיבל את שמו מהאלוהים? הרי במקומות שרצה כותב התורה לספר, עשה זאת, בראשית טז (יא) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע יְהֹוָה אֶל עָנְיֵךְ: בראשית יז (יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו: שמואל ב יב (כד) וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן ויקרא וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַיהֹוָה אֲהֵבוֹ:(כה) וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר יְהֹוָה:
איך מסתדר הפס' הבא עם פירוש רש"י שהקב"ה נתן ליעקב את שמו? בראשית לה (י) וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל: האם האלוהים החליט שהוא נתן שם לא מוצלח בפעם הראשונה, ואז האלוהים מחליט להחליף? האם האלוהים אינו יודע אחרית כראשית? אם כך: מדוע לתת שם שהוא יצטרך להחליף? ולכן: מדוע לא קרא האלוהים ליעקב מלכתחילה ישראל?
מדוע צריך רש"י פירוש "דבר אחר"? האם מפני שהפירוש הראשון הוא "המצאה הזויה"? מדוע צריך את הפירוש האחר? הרי כתוב בפס' הבא מדוע נקרא שמו יעקב, (כו) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם:
רש"י בראשית כה (כז) ויגדלו הנערים ויהי עשו - כל זמן שהיו קטנים לא היו נכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם, כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה: יודע ציד - לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות: האם יצחק אבינו היה פראייר, או טמבל? הבן שלו, עֵשָׂו, עובד אלילים? ויצחק אינו רואה במשך 27 שנה לפחות? יצחק אינו רואה שבן אחד הולך "לבתי מדרשות"/לישיבה, ובן אחר אינו הולך? ה"רבנים" של "הבית מדרש"/ה"ישיבה" לא באו לומר ליצחק, הבן שלך עֵשָׂו אינו מגיע ללימודים? בהנחה שהצליח עֵשָׂו לעבוד על אביו יצחק, מפני שהיה קצר רואי או עיוור, הרי על אימו רבקה לא הצליח עֵשָׂו לעבוד, מדוע רבקה אינה מספרת ליצחק על "הפושע עֵשָׂו", הגדל אצלם בבית, ועל "הרמאי" עֵשָׂו, שמרמה את אביו את יצחק? לפי רש"י בראשית לה (כט) ויגוע יצחק - אין מוקדם ומאוחר בתורה, מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק שתים עשרה שנה, שהרי כשנולד יעקב היה יצחק בן ששים שנה, שנאמר (לעיל כה כו) ויצחק בן ששים שנה וגו', ויצחק מת בשנת מאה ועשרים ליעקב, אם תוציא ששים ממאה ושמונים שנה, נשארו מאה ועשרים, ויוסף נמכר בן שבע עשרה שנה, ואותה שנה שנת מאה ושמונה ליעקב. כיצד, בן ששים ושלש נתברך, וארבע עשרה שנה נטמן בבית עבר, הרי שבעים ושבע, וארבע עשרה עבד באשה, ובסוף ארבע עשרה נולד יוסף, שנאמר (לעיל ל כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', הרי תשעים ואחת, ושבע עשרה עד שלא נמכר יוסף הרי מאה ושמנה. (עוד מפורש מן המקרא משנמכר יוסף עד שבא יעקב מצרימה עשרים ושתים שנה, שנאמר (להלן מא מו) ויוסף בן שלשים שנה וגו', ושבע שנים שובע ושנתים רעב הרי עשרים ושתים, וכתיב ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה נמצא יעקב במכירתו מאה ושמונה): אם יעקב בן 63 שנה כאשר בירך אותו יצחק אביו, הרי שבמשך 50 שנה לא מצליח יצחק לקלוט שעֵשָׂו בעצם עובד אלילים? ויצחק אינו קולט שעֵשָׂו בנו "מרמה" אותו? אם כך: האם בעצם יצחק אבינו היה שוטה/טמבל/פראייר? הרי איזה אבא לא שם לב שבנו במשך 50 שנה בערך, אינו "מקיים מצוות"?
איך מסתדר פירוש רש"י ש"יודע ציד" = לרמות את אביו, עם זה שנאמר בכתוב (כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: האם יצחק אהב שבנו עֵשָׂו "מרמה" אותו? או שכאן המילה ציד היא עם משמעות/פירוש אחר? האם יצחק לא ידע שהפירוש של ציד = רמאות? בהנחה שיצחק אינו יודע זאת, הרי לא יצחק כתב את התורה, מדוע שכותב התורה לא יכתוב בצורה ברורה שעֵשָׂו "מרמה" את אביו? מדוע כותב התורה מוצא לנכון "להסתיר" את "הרמאות" של עֵשָׂו ליצחק אביו?
איך מסתדרת הבדיחה שיש "בתי מדרשות" בזמנם של יצחק ויעקב? הרי מי היו התלמידים ב"בתי מדרשות"? כי את "הרבנים" כביכול המציאו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם", והם שם יפת בני נח, ועבר נכדו,
יעקב למד אצל שם ועבר תורה? (לפי אגדות "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" לשם ועבר הייתה ישיבה/בית מדרש, ויעקב למד אצל שם ועבר תורה)
רש"י מסכת סוטה דף לו עמוד ב מופים - מפורש במדרש רבי תנחומא שהיה פיו כפי יעקב אבינו בהלכות שקיבל משם ועבר. זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת כי תבא דף צח עמוד ב יעקב שמש בבית שם ועבר י"ד שנה לתקון יובל ושמטה שהם לאה ורחל. בראשית רבה פרשה פד (ח) וישראל אהב את יוסף, רבי יהודה ורבי נחמיה, ר' יהודה אומר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו, ר' נחמיה אמר שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו,
כל שנותר לי לומר על כותבי השטויות האלה: אוי לשוטה שכתב שטות זו, ואוי לשוטים שהולכים אחריו, ועל זה אמר שלמה במשלי יד (טו) פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ: