המקדש

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה (א) מצות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבין בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה, שנאמר "ועשו לי, מקדש" (שמות כה, ח); וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבנו, והיה לפי שעה, שנאמר "כי לא באתם, עד עתה, אל המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב, ט): מהיכן הביא הרמב"ם שמצוות עשה לבנות בית מקדש? ובהנחה שנכונה ההלכה של הרמב"ם, אם כך: מדוע בשמואל ב ז (ז) צריך דוד לשאול את הנביא נתן? האם דוד אינו יודע הלכה? מדוע צריך דוד לשאול, הרי זו מצוות עשה? האם כל מצווה צריך לשאול אם לעשות? מה הקשר של הפס' מספר דברים אל המקדש? ובהנחה שההלכה נכונה, ומצוות עשה לבנות בית מקדש, מדוע בנו את המקדש רק לאחר כ-440 שנה?

הלכה (ב) כיון שנכנסו לארץ, העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכיבשו ושחילקו. ומשם באו לשילה, ובנו שם בית של אבנים; ופרסו יריעות המשכן עליו, ולא הייתה שם תקרה. ושלוש מאות שישים ותשע שנה, עמד משכן שילה. וכשמת עלי, חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש; וכשמת שמואל, חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש. ומגבעון באו לבית העולמים. וימי נוב וגבעון, שבע וחמישים שנה:

1) לפי הרמב"ם היו 3 מקדשים מאבן עד שבנה שלמה את המקדש בירושלים, אם כך: איך מסתדרים הפס' בשמואל ב ו (יז),  ובשמואל ב ז (א-ז)?

2) בשמואל ב טו (ח) מדוע מבקש אבשלום מאביו ללכת לעבוד את האלוהים בחברון? מה יש שם?

שמואל ב ו (יז) וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי יְהֹוָה וּשְׁלָמִים:

שמואל ב ז (א) וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהֹוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו:(ב) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים ישֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה:(ג) וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵֹה כִּי יְהֹוָה עִמָּךְ:(ד) וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל נָתָן לֵאמֹר:(ה) לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי:(ו) כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן:(ז) בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים:

שמואל ב טו (ח) כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם יָשֹׁיב יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְהֹוָה יְרוּשָׁלַם וְעָבַדְתִּי אֶת יְהֹוָה:(ט) וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ בְּשָׁלוֹם וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה:

מלכים א ח (יח) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ:(יט) רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי:

דברי הימים ב א (ג) וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה בַּמִּדְבָּר:(ד) אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד כִּי נָטָה לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם:(ה) וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל:(ו) וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר לְאֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף:

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה (י) ואין בונין בו עץ בולט כלל, אלא או באבנים או בלבינים וסיד; אין עושין אכסדריות של עץ בכל העזרה, אלא של אבנים או לבינים. ומרצפין את כל העזרה באבנים יקרות. ואם נעקרה אבן, אף על פי שהיא עומדת במקומה, הואיל ונתקלקלה, פסולה; ואסור לכוהן העובד לעמוד עליה בשעת העבודה, עד שתיקבע בארץ: האם הרמב"ם לא קרא תנ"ך? או שאולי בנה שלמה את המקדש לא לפי ההלכה? הרי מה פירוש הפס' הבאים?

מלכים א ו (טו) וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים:(טז) וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּותֵי מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:--- (יח) וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה:--- (כג) וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ:--- (כח) וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב:--- (לו) וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים:

דברי הימים ב ג (ה) וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל חִפָּה עֵץ בְּרוֹשִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב וַיַעַל עָלָיו תִּמֹרִים וְשַׁרְשְׁרוֹת:

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה (יג) המזבח, אין עושין אותו אלא בניין אבנים; וזה שנאמר בתורה "מזבח אדמה, תעשה לי" (שמות כ, כ), שיהיה מחובר באדמה, שלא יבנוהו לא על גבי כיפין, ולא על גבי מחילות. וזה שנאמר "ואם מזבח אבנים" (שמות כ, כא) - מפי השמועה למדו שאינו רשות, אלא חובה: אם חובה לבנות את המזבח מאבנים, מדוע אומרת תורה בשמות כ (כא) מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:(כב) וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ:(כג) וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו: הרי זה שכתוב "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה" מיותר, מדוע נכתב על מזבח האבנים "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה"? הרי לא היה צריך להיות "וְאִם", הרי מילה זו כאילו מיותרת? היה צריך לכתוב מזבח אבנים תעשה ללא ה"וְאִם",

רש"י שמות כ (כ) מזבח אדמה - מחובר באדמה, שלא יבננו על גבי עמודים או על גבי כיפים. דבר אחר שהיה ממלא את חלל מזבח הנחשת אדמה בשעת חנייתן: מדוע רש"י צריך שתי אפשרויות רש"י אינו יודע הלכה מדויקת, הרי שני הדברים שונים, חיבור לאדמה או ממולא אדמה? ובהנחה שנכון ומזבח הנחושת אמור להיות ממולא אדמה, מדוע הוא נקרא מזבח אדמה ולא מזבח נחושת ממולא אדמה? איך מסתדר פירושו של האבן עזרא עם ההלכה הזו של הרמב"ם, הרי האבן עזרא מקשה על ההלכה ושואל שאלות, האם האבן עזרא לא מבין שזו ההלכה? אבן עזרא שמות כ (כ) כי מזבח אדמה - שלא יהיה על מקום גבוה, ואין זה משמע הלשון. והעד, שכתוב אחריו מזבח אבנים. וקדמונינו אמרו. כי הטעם לשום אדמה במזבח הנחשת. ואמת אמרו, כי כן עשו. אם אמת אמרו הקדמונים, אם כך: מדוע הקושיות הבאות של האבן עזרא? רק זה הפסוק לזכר ולאסמכתא. ואין זה פשוטו, כי האדמה שישימו בו מקרה, כי הוא לא יקרא רק מזבח הנחשת, כי מנחשת נעשה. גם נקרא מזבח הקטרת מזבח הזהב, בעבור שהוא מצופה זהב. ועוד אילו היה כן משמע מזבח אדמה, יהיה פירוש ואם מזבח אבנים, שישימו בו אבנים. ולא נוכל לומר, שלא נעשה המזבח מאבנים, כי מפורש הוא, והוא הנעשה בהר עיבל. איך מסתדר לאבן עזרא הפירוש הבא שלו? אבן עזרא שמות כ (כב) וזאת מצות מעלות כוללת כל מזבח אדמה, אבנים או נחשת, כל מזבח שהוא עשוי לשם, כאשר הוא כתוב מזבחי: הרי כאן מתייחס האבן עזרא למזבח הנחושת ומזבח האדמה בנפרד? הרי אם כוונת התורה שמזבח הנחושת יהיה ממולא באדמה, מדוע האבן עזרא מחשיב את מזבח האדמה והנחושת כל אחד בנפרד באיסור עשית מעלות למזבח? הרי שניהם אותו אחד? מדוע במכילתא יש וויכוח לגבי המזבח? הם לא יודעים הלכה? מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מס' דבחדש פרשה יא מזבח אדמה תעשה לי, מזבח מיוחד לי, שלא תבנהו מתחלה לשום אחר. ר' ישמעאל אומר, מזבח מחובר באדמה תעשה לי, שלא תבנהו על גבי כיפים ולא על גבי עמודים. רבי נתן אומר, מזבח חלול באדמה תעשה לי, שנא' +שמות כז ח+ נבוב לוחות תעשה אותו. איסי בן עקיבא אומר, מזבח נחשת מלא אדמה תעשה לי, שנ' +מ"א =מלכים א'= ח סד+ כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל את העולה. וכי קטון היה, והלא כבר נאמר +שם /מלכים א'/ ג ד+ אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא, ומה ת"ל קטן, אלא ביום שנבנה זה נגנז זה. איך מסתדר המדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן יד אמר הכתוב מזבח אדמה תעשה לי (שמות כ) למה מן אדמה לפי שהאדם ברייתו מן האדמה ונקרא שמו אדם על שלוקח מן האדמה ומעלים העולות והקרבנות על המזבח שהיא עשויה מן האדמה לכפר על הגויה שהיא לוקח מן האדמה, מזבח אדמה ממש, או רק מזבח נחושת הממולא אדמה?

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה (כ) המנורה וכליה, והשולחן וכליו, ומזבח הקטורת וכל כלי שרת - אין עושין אותן אלא מן המתכות בלבד; ואם עשו אותן של עץ או עצם או אבן או של זכוכית, פסולין. היו הקהל עניים, עושין אותן אפילו של בדיל; ואם העשירו, עושין אותן זהב, אפילו המזרקות והשפודין והמגרפות של מזבח העולה, והמידות - אם יש כוח בציבור, עושין אותן של זהב; אפילו שערי העזרה, מחפין אותן זהב, אם מצאה ידם: האם הטעות נמצאת בתורה, או שמשה טעה, או האלוהים טעה? כי לפי הפס' הבאים לא מקיימים את ההלכה של הרמב"ם, הרי לא יכול להיות שהרמב"ם טעה, אלוהים ומשה יכולים לטעות לא הרמב"ם,

שמות כה (כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:

שמות ל (א) וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ:(ב) אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו: שמות לז (כה) וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו:

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה (ג) מזבח שעשה משה, ושעשה שלמה, ושעשו בני הגולה, ושעתיד ליעשות - כולן עשר אמות גובה כל אחד מהן; וזה הכתוב בתורה "ושלוש אמות, קומתו" (שמות כז, א), מקום המערכה בלבד. ומזבח שעשו בני הגולה, וכן העתיד ליבנות - מידת אורכו ורוחבו, שלושים ושתיים אמות על שלושים ושתיים אמות: 2 מזבחות עשה משה, ואלה מידותיהם בפס' הבאים, שמות ל (א) וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ:(ב) אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו: שמות לז (כה) וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו: שמות לח (א) וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ רָבוּעַ וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ:(ב) וַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו וַיְצַף אֹתוֹ נְחשֶׁת: אם כך: איך הגיע הרמב"ם ל10 אמות?

אלה מידות המזבח של שלמה

דברי הימים ב ד (א) וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ:

יחזקאל מקבל את מידות המקדש וכליו ואלו הן שולחנות המערכה

יחזקאל מ (מב) וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת לָעוֹלָה אַבְנֵי גָזִית אֹרֶךְ אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְרֹחַב אַמָּה אַחַת וָחֵצִי וְגֹבַהּ אַמָּה אֶחָת אֲלֵיהֶם וְיַנִּיחוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעוֹלָה בָּם וְהַזָּבַח:(מג) וְהַשְׁפַתַּיִם טֹפַח אֶחָד מוּכָנִים בַּבַּיִת סָבִיב סָבִיב וְאֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּשַׂר הַקָּרְבָן:

אלה מידות המזבח שקיבל יחזקאל אז איך הגיע הרמב"ם למידות 32 X 32 אמה

יחזקאל מג (יג) וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ:(יד) וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה:(טו) וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהָאֲרִאֵיל וּמֵהָאֲרִיאֵל וּלְמַעְלָה הַקְּרָנוֹת אַרְבַּע:(טז) וְהָאֲרִאֵיל{וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו:(יז) וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ חֲצִי הָאַמָּה וְהַחֵיק לָּהּ אַמָּה סָבִיב וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים:(יח) וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה אֵלֶּה חֻקּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הֵעָשׂוֹתוֹ לְהַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלָה וְלִזְרֹק עָלָיו דָּם:

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה (ד) עשר אמות של גובה המזבח - מהן באמה בת חמישה טפחים, ומהן באמה בת שישה טפחים  ושאר כל אמות הבניין, באמה בת שישה טפחים. וגובה כל המזבח, שמונה וחמישים טפח. וכך הייתה מידתו, וצורתו: ומדוע לא ניתנו מידות בטפח, אם יש שתי מידות לאמה? האם יכול להיות מטר של 100 ס"מ ואחד של 120 ס"מ? האם זו מידה משתנה?

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה (א) המנורה, מפורשת צורתה בתורה. וארבעה גביעים ושני כפתורים ושני פרחים היו בקנה המנורה, שנאמר "ובמנורה, ארבעה גביעים, משוקדים, כפתוריה ופרחיה" (שמות כה, לד); ועוד פרח שלישי היה סמוך לירכה של מנורה, שנאמר "עד ירכה עד פרחה" (במדבר ח, ד). ושלוש רגליים היו לה: הלכה (ב) ושלושה כפתורים אחרים היו בקנה המנורה, שמהן יוצאין ששת הקנים, שלושה מצד זה, ושלושה מצד זה; וכל קנה וקנה מהן, שלושה גביעים וכפתור ופרח, והכול משוקדים כמו שקדים שקדים בעשייתן: הלכה (ג) נמצאו כל הגביעים שניים ועשרים, והפרחים תשעה, והכפתורים אחד עשר. וכולן מעכבין זה את זה; ואפילו חסר אחד מן השניים וארבעים, מעכב את כולן: הלכה (ד) במה דברים אמורים, בשעשאוה זהב; אבל של שאר מיני מתכות, אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים. וכן מנורה הבאה זהב, תהיה כולה כיכר עם נרותיה; ותהיה כולה, מקשה מן העשתות. ושל שאר מיני מתכות, אין מקפידין על משקלה; ואם הייתה חלולה, כשרה. ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות - בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות: את המנורה לפי הרמב"ם מותר לעשות מכול מתכת? מהיכן הוא לומד זאת? ואם כך: איך מפורשת צורתה? שמות כה (לא) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ:

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה (יא) השולחן, היה אורכו שנים עשר טפח, ורוחבו שישה טפחים; והיה מונח אורכו לאורך הבית, ורוחבו לרוחב הבית. וכן שאר כל הכלים שבמקדש, אורכן לאורך - חוץ מן הארון, שהיה אורכו לרוחב הבית. וכן נרות המערכה היו כנגד רוחב הבית, בין הצפון והדרום: לא מצאתי בשום מקום כמה טפחים שווה אמה, בדקתי על כמה אנשים, אמה שווה בערך כ- 4 - 5 טפחים, ושוויו של טפח אמור להיות בסביבות עשרה ס"מ, שמות כה (כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה (א) אבן הייתה בקודש הקודשים במערבו, ועליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרון. ובעת שבנה שלמה את הבית, וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה, במטמונייות עמוקות ועקלקלות; ויאשייהו המלך ציווה, וגנזו אותן במקום שבנה שלמה, שנאמר "ויאמר ללויים המבינים לכל ישראל הקדושים לה', תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל - אין לכם משא, בכתף; עתה, עבדו את ה' אלוהיכם. . ." (דברי הימים ב לה, ג): אם ידע שלמה שסופו להיחרב מה הפס' הבא? במלכים א ח (יב) אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְהֹוָה אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל:(יג) בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים: איך "עוֹלָמִים", אם היה יודע שלמה שייהרס המקדש?

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה (ב) ונגנז עימו מטה אהרון והצנצנת, ושמן המשחה; וכל אלו לא חזרו בבית שני. ואף אורים ותומים שהיו בבית שני, לא היו משיבין ברוח הקודש, ולא היו נשאלין בהן, שנאמר "עד עמוד כוהן, לאורים ותומים" (ראה עזרא ב, סג); ולא היו עושין אותן אלא להשלים בהן שמונה בגדים לכוהן גדול, כדי שלא יהיה מחוסר בגדים: מהיכן למד הרמב"ם שהדברים האלה היו ליד הארון או בארון? מלכים א ח (ט) אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: מדוע לא כתוב בתנ"ך על צנצנת המן, ומטה אהרון? דברי הימים ב ה (י) אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם:

 

מלכים א ז (מח) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהֹוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב:

מלכים א ח (סד) בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהֹוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים:

מלכים א ג (ב) רַק הָעָם מְזַבְּחִים בַּבָּמוֹת כִּי לֹא נִבְנָה בַיִת לְשֵׁם יְהֹוָה עַד הַיָּמִים הָהֵם:

שמות ל (כז) וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת:(כח) וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ:

שמות לט (לח) וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח הָאֹהֶל:(לט) אֵת מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ:

שמות מ (ה) וְנָתַתָּה אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת לִפְנֵי אֲרוֹן הָעֵדֻת וְשַׂמְתָּ אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן:(ו) וְנָתַתָּה אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה לִפְנֵי פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד:(ז) וְנָתַתָּ אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁם מָיִם:(ח) וְשַׂמְתָּ אֶת הֶחָצֵר סָבִיב וְנָתַתָּ אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר:(ט) וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְהָיָה קֹדֶשׁ:(י) וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים:--- (כו) וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת:(כז) וַיַּקְטֵר עָלָיו קְטֹרֶת סַמִּים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶת משֶׁה:(כח) וַיָּשֶׂם אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן:(כט) וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶת משֶׁה:

ויקרא יז (ו) וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח יְהֹוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָֹה:

דברים יב (כז) וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל:

מלכים א ג (ד) וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא: