המקדש זה לבנון?

דברים ג (כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן: רש"י אעברה נא - אין נא אלא לשון בקשה: ההר הטוב הזה - זו ירושלים: והלבנון - זה בית המקדש: אם כך מדוע לא אמר להם משה או האלוהים, ללכת מיד לבנות את בית המקדש קודם? מדוע חיכו בערך כ-450 שנה מיציאת מצרים עד בניית בית המקדש הראשון? איך המילה לבנון הופכת לבית המקדש?

אמרו על רש"י שברוח הקודש כתב את פירושו, ונשאלת השאלה הרי רש"י העתיק מהגמרא, אם כך: מה היא החוכמה שלו? והיכן רוח הקודש משתלבת כאן/אצלו? תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד ב ואין לבנון אלא ביהמ"ק, שנאמר: +דברים ג'+ ההר הטוב הזה והלבנון; ואיך מסתדר לרש"י או לגמרא הפירוש הזה עם הפס' הבאים?

יהושע ט (א) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: האם ששת העמים וחוף הים נמצאים מול המקדש?

תהלים צב (יג) צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: האם יש ארז בבית המקדש?

רש"י תהלים צב (יג) צדיק כתמר יפרח וגו' - כתמר לעשות פירות וכארז בלבנון להחליף גזעו: האם רש"י שכח שהלבנון זה כינוי לבית המקדש? הרי מה פירוש להחליף גזעו? ומה עניין גזע אצל מקדש?

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כה עמוד א דרש רבי חייא בר לולייני: מאי דכתיב +תהלים צ"ב+ צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר? אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר: מה תמר עמוד ב אין גזעו מחליף - אף צדיק חס וחלילה אין גזעו מחליף, לכך נאמר ארז, אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר, הייתי אומר: מה ארז אין עושה פירות - אף צדיק חס וחלילה אין עושה פירות, לכך נאמר תמר ונאמר ארז. וארז גזעו מחליף? והתניא: הלוקח אילן מחבירו לקוץ - מגביהו מן הקרקע טפח, וקוצץ. בסדן השקמה - שני טפחים, בבתולת השקמה - שלשה טפחים, בקנים ובגפנים - מן הפקק ולמעלה. בדקלים ובארזים - חופר למטה ומשריש, לפי שאין גזעו מחליף. - הכא במאי עסקינן בשאר מיני ארזים, כדרבה בר הונא. דאמר רבה בר הונא: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: +ישעיהו מ"א+ אתן במדבר ארז שטה והדס וגו'. איך גמרא זו מסתדרת עם הגמרא למעלה הטוענת שלבנון הוא כינוי למקדש?

רד"ק תהלים צב (יג) צדיק כתמר. המשׁילוֹ לתמר ולארז, לפי שהם גבוהים מכל האילנות. ובדרש (שו"ט): מה התמרה הזאת צִלָּהּ רחוק ממנה, כך הצדיקים מתן שכרן רחוק מהם עד לעולם הבא. מה התמרה הזאת אין עושין מהם כלים שולחנות ומנורות, יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר כארז בלבנון ישגה. (תענית כה, א) מה ארז זה אין עושה פירות יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר כתמר. מה ארז ותמרה אם נעקרים אין להם תחליפים, יכול אף ישראל כן, תלמוד לומר שתולים בבית ה'. ואמר בלבנון, שהוא יער בארץ ישראל, ודיבר על הַהֹוֶה. יִשְׂגֶּה, יגדל ויפרח, ועל רוב הַגִּדּוּל יאמר ישגה שהוא ענין הריבוי, שהוא כמו (איוב לז, כג): שגיא כח, שפירושו רב כח, וכן תרגום רב (דברים ג, יט), סגי: ארז ותמר גבוהים מכל אילנות? ואיך ארז בלבנון, אם לפי הגמרא לבנון הוא המקדש?

תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד דף סח טור ד א"ר יוחנן שמונים אלף זוג של תוקעי קרנו' היו מקיפין את ביתר וכל אחד ואחד היה ממונה על כמה חיילות והיה שם בן כוזבה והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע שלחו חכמים ואמרו לו עד אימתי אתה עושה את ישר' בעלי מומין אמר להן וכי היאך איפשר לבודקן אמרו לו כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארז מן לבנון לא יהיה נכתב באיסרטיא שלך והיו לו מאתים אלף כך ומאתי' אלף כך

בהמשך המסמך נראה, איך שלושה פרשנים מפרשים את המילה לבנון בעשרה פירושים? ואפילו בפרשנות של כל אחד מהם אין עקביות בפרשנות?

רש"י

מלכים ב יד (ט) החוח אשר בלבנון - שכם בן חמור: שלח אל הארז - יעקב: ותעבור חית השדה - בני יעקב באו על החללים אף כאן אתה בא להתמשל אלי ומשל בזיון הוא שדימהו לחוח ואת עצמו לארז: שכם בן חמור הוא חוח בתוך המקדש. או שרש"י שכח את פירושו ללבנון? ובני יעקב הם חית השדה?

מלכים ב יט (כג) מרום הרים - הר הבית: ירכתי לבנון - בית המקדש שמלבין עונות: ואכרת קומת ארזיו - לא אשוב עד שאחריבנו: קצו - סופו:

ישעיהו ב (יג) ארזי הלבנון - דוגמא הוא על הגבורים: אלוני הבשן - השלטונין כמו שאלונים פחותים מן הארזים:

ישעיהו כט (יז) הלא עוד מעט - בימים מועטין נקל בעיני אם תשובו אלי: ושב לבנון - שהוא יער עצים להיות כרמל וישוב שדות וכרמים: והכרמל ליער יחשב - תירגם יונתן קירוין סגיאין יתיב ואגדה בבראשית רבה חורשין דבר אינש ישוב ערים ובני אדם רצוף ומלא כיער הזה שהוא מלא עצים:

ישעיהו לה (ב) ורנן - כמו ולרנן: הלבנון - בית המקדש: הדר - כבודו לציון:

ישעיהו לז (כד) מרום הרים - הר הבית: ירכתי לבנון - בית המקדש: ואכרות קומת ארזיו - לא אלך לארצו עד אשר אחריבנו: קצו - סופו:

יחזקאל כז (ה) משניר - טור תלגא: את כל לוחתים - הלוחים שנעשית האניה מהם: ארז מלבנון - שם יער שהארזים מצויין בו:  

הושע יד (ז) ילכו יונקותיו - יסגון בנין ובנן ויהי כזית מנרתא דקודשא זיוהון וריחהון כריח קטרת בוסמיא: כלבנון - כבית מקדשא:

רד"ק

מלכים א ה (כ) מן הלבנון - הלבנון בארץ ישראל היה ולא היה שואל ממנו העצים אלא שישלח לו חרשי עץ שידעו לכרות העצים וכן שלח לדוד חרשי עץ: כצדונים - צידון וצור קרובים וחירם היה מושל על כלם וכן זוכר אותם ביחד מה אתם לי צור וצידון צור וצידון כי חכמו מאד:

מלכים ב יט (כג) מרום הרים - ארץ ישר' שהיא גבוה' מכל הארצות והמשילה ללבנון לפי שהלבנון הוא יער עצים בארץ ישראל נקרא כן ולפי שהמשיל גדולי ישראל שריו וגבוריו לברושים וארזים המשיל הארץ ללבנון ר"ל עליתי על הארץ וכבשתי אותה ועתה אבא לירושל' ולפי שהיא טובה ונכבדת מכל הארץ קרא' מלון קיצו יער כרמלו כי הכרמל הוא טוב מן היער וכי הכרמל הוא מקום זרע ואילני פירות

ישעיהו כט (יז) עוד - הלא עוד במעט זמן תראו ההפך שאני עושה בכם, ואמר מעט מזער כפול ענין במלות שונות להמעיט הזמן, והנבואה נאמרה בימי אחז ואמר שזה יהיה בקרוב בימי חזקיהו: ושב לבנון לכרמל - לבנון הוא יער הלבנון שיש בו ארזים גבוהים ונשאים:  

מצודת דוד

מלכים א ה (כ) ויכרתו לי ארזים - לצורך הבנין: מן הלבנון - אשר היה בארץ חירם: ועבדי יהיו וגו' - גם עבדי יהיו עמהם לעזרה: כי אין בנו וגו' - לזה יכרתו עבדיך:

מצודת ציון

מלכים א ה (כ) הלבנון - שם יער:

ישעיהו ס (יג) הלבנון - שם יער בארץ ישראל: ברוש וגו' - שמות מיני אילנות חשובים:

זכריה י (י) ולבנון - שם יער בא"י לבנון וע"ש זה נקרא כל א"י בשם לבנון כמ"ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג'): ימצא - ענין די הספוק כמו לא ימצא לנו ההר (יהושע יז):

תהלים כט (ה) הלבנון - שם יער בארץ ישראל:

איוב לו (כד) תשגיא - תגדיל כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צב): שוררו - ראו כמו ושור שחקים (לעיל /איוב/ לה):

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מג עמוד ב ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון, שנאמר: +הושע י"ד+ ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מח עמוד ב רבי יהודה בן בתירה אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: טובה, הטובה; טובה - זו תורה, וכן הוא אומר: +משלי ד'+ כי לקח טוב נתתי לכם, הטובה - זו בנין ירושלים, וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון.

תלמוד בבלי מסכת יומא דף לט עמוד ב היכל היכל! מפני מה אתה מבעית עצמך? יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב, וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא +זכריה יא+ פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך. אמר רבי יצחק בן טבלאי: למה נקרא שמו לבנון - שמלבין עונותיהן של ישראל. אמר רב זוטרא בר טוביה: למה נקרא שמו יער דכתיב +מלכים א' י+ בית יער הלבנון - לומר לך: מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב. 

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יד עמוד א נשתייר שם טפח ומחצה, צא מהן חצי טפח, אצבע ומחצה לכותל זה ואצבע ומחצה לכותל זה - נשתייר שם טפח שבו עמודין עומדין, שנאמר: +שיר השירים ג'+ אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן וגו'; וארגז ששיגרו בו פלשתים דורון לאלהי ישראל מונח מצדו, שנאמר: +שמואל א' ו'+ ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו