נוצרים ערלים? ונשות הכותל?
ישעיהו נב (א) עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא:(ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם התפתחו הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן:
יחזקאל מד (ו) וְאָמַרְתָּ אֶל מֶרִי אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה רַב לָכֶם מִכָּל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל:(ז) בַּהֲבִיאֲכֶם בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלְּלוֹ אֶת בֵּיתִי בְּהַקְרִיבְכֶם אֶת לַחְמִי חֵלֶב וָדָם וַיָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי אֶל כָּל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם:(ח) וְלֹא שְׁמַרְתֶּם מִשְׁמֶרֶת קָדָשָׁי וַתְּשִׂימוּן לְשֹׁמְרֵי מִשְׁמַרְתִּי בְּמִקְדָּשִׁי לָכֶם:(ט) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְכָל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וכדי שלא יבוא הלץ שיאמר שנביאים אינם תורה, באה הגמרא הבאה: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ט הלכה (ד) הנוצרים עובדי עבודה זרה הם, ויום ראשון יום אידם הוא. לפיכך אסור לשאת ולתת עימהם בארץ ישראל, יום חמישי ויום שישי שבכל שבת ושבת; ואין צריך לומר, יום ראשון עצמו, מפני שהוא אסור בכל מקום. וכן נוהגים עימהם, בכל אידיהם: אם נוצרים נחשבים "עובדי עבודה זרה" איך נותנים לעובד עבודה זרה להיכנס ל"מקום קדוש" כביכול?
פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כח ר' יוחנן אומ' כל הגוים הבאים לישראל נמולין בטובתם וברצונם וביראת שמים הם נמולים, ואין מאמינין בגר עד שבעה דורות שלא המיר למוצאיהם, אבל עבדים נמולים בטובתם ושלא בטובתם ואין אמונה בעבדים, כך כל העבדים שנמולו עם אברהם אבינו לא נתקיימו לא הם ולא זרעם בישראל, שנ' וכל אנשי ביתו יליד בית, ולמה מלן אלא בשביל טהרה שלא יטמאו את אדניהם במאכלו ומשקהו, וכל מי שאוכל עם ערל כאילו אוכל בשר שקץ, וכל הרוחץ עם הערל כאילו רוחץ עם הנבלה, וכל הנוגע בערל כאילו נוגע במת, שהם בחייהם כמתים ובמיתתם כנבלת בהמה, ואין תפלתם נכנסת לפני הקב"ה, שנ' לא המתים יהללו יה, אבל ישראל שהם נמולים תפלתם נכנסת לפני הקב"ה כריח ניחוח, שנ' ואנחנו נברך יה,
=============================================================================================
נשות הכותל? הרי יש איסור מפורש שיבואו ערלים לתוך ירושלים ולמקדש, אבל רב-הכותל וכול ה"חרדים" הדתיים כביכול, מצטלמים עם ערלים, נשים הניחו תפילין לפי הגמרא, וכול ה"חרדים" הדתיים כביכול, מרעישים עולמות, כאילו יש חילול קודש,
תלמוד ירושלמי מסכת עירובין פרק י דף כו טור א דאמר רבי יוחנן כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מן אתרין סגין נשים מניין ולמדתם אתם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין התיבון הרי מיכל בת שאול היתה לובשת תפילין אשת יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידם חכמים
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף צו עמוד א דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים. ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים. מדלא מיחו בה חכמים - אלמא קסברי: מצות עשה שלא הזמן גרמא היא. - ודילמא סבר לה
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ב דף ד טור ג דמר רבי יוחנן כל מילא דלא מחוורא מסמכין לה מן אתרין סגי נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם את שהוא חייב בת"ת חייב בתפילין נשים שאינן חייבות בת"ת אינן חייבין בתפילין התיבון הרי מיכל בת כושי הית'ה לובשת תפילי'ן ואשתו של יונה הית'ה עולה לרגלי'ם ולא מיחו בידיה חכמ'ים כדי שלא יאמר איזה ליצן שהיא עשתה זאת בביתה, אם כך: איך יודעים "חכמי" הגמרא עליה שהיא מניחה תפילין? הרי היו צריכים לראות אותה מניחה.
"ולא מיחו בידם חכמים"? האם "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" של פעם פחות טובים או פחות הקפידו מ"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" של היום? איך זה מסתדר עם הנאמר: תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: האם ה"חמורים" של היום מקפידים יותר?
=============================================================================================
שמות רבה פרשה יט ד ואל יאמר בן הנכר אמר להם הקב"ה לגרים אתם מתייראים לפי שפסלתי אתכם ואמרתי בפסח כל בן נכר לא יאכל בו, למה לא תשאלו לגבעונים מה טובה עשיתי להם ב"א =בני אדם= שעשו בערמה ועשו מיראה ובאו להן אצל בני ונשבעו להן מה עשיתי לשאול ולביתו על שביקש להרגם שהרגו הם ז' מבניו שנאמר (ש"ב =שמואל ב'= כא) ויקח המלך את שני בני רצפה ואת חמשת בני מיכל, אמר הקב"ה מה אם לגבעונים שהיו אמוריים ובאו מיראה ועשו מרמה עם ישראל קבלתי אותם ועשיתי להם טובה ועשיתי דייקי שלהם בבני, הגרים שהם באים מאהבה ומשרתים לשמי איני מקבלן ומגדלן לפיכך (ישעיה נו) ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לשרתו, אלו הגרים שמהולים הם אבל העובדי כוכבים ערלי לב הם שכך הקב"ה פוסל את ערלי לב ומורידם לגיהנם שנא' (יחזקאל לב) בן אדם נהה על המון מצרים והורידהו, וכן ישעיה אומר (ישעיה ה) לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק, לעובד כוכבים שמבזה חוק מילה שנאמר (תהלים קה) ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם, שאין ישראל המהולים יורדין לגיהנם, אמר ר' ברכיה כדי שלא יהיו המינים ורשעי ישראל אומרים הואיל ואנו מהולין אין אנו יורדין לגיהנם מה הקב"ה עושה משלח מלאך ומושך ערלתן והם יורדין לגיהנם שנאמר (שם /תהלים/ נה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו, וכיון שגיהנם רואה לערלה תלויה בהם פותחת פיה ולוחכת אותם הוי ופערה פיה לבלי חוק.
