השתדלות? אין בארון?

שמות טז (לב) וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: רש"י למשמרת - לגניזה: לדורותיכם - בימי ירמיהו כשהיה ירמיהו מוכיחם למה אין אתם עוסקים בתורה והם אומרים נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה מהיכן נתפרנס הוציא להם צנצנת המן אמר להם אתם ראו דבר ה' שמעו לא נא'מר אלא ראו בזה נתפרנסו אבותיכם הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו: ו"השתדלות" מה איתה? מדוע עבד רש"י בתור יינן ולא עסק רק בתורה? מדוע ירד הרמב"ם למצרים לחפש פרנסה אחרי שהגיע לארץ ישראל? מדוע לא נשאר בארץ ולמד רק תורה מפני ש"הרבה שלוחים לו לקב"ה"?

מלכים א ח (א) אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן:(ב) וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי:(ג) וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן:(ד) וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל וַיַּעֲלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם:(ה) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו אִתּוֹ לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב:(ו) וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים:(ז) כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִֹים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה:(ח) וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה: איך הוציא להם ירמיהו צנצנת מן מהארון? ירמיהו חי לפני שלמה או אחרי? או שאין מוקדם ומאוחר בתורה וירמיהו היה חי לפני שלמה המלך? הרי בפס' הבא נאמר מה יש בארון? (ט) אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

דברי הימים ב ה (א) וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהֹוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִיד אָבִיו וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת כָּל הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים:(ב) אָז יַקְהֵיל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה מֵעִיר דָּוִיד הִיא צִיּוֹן:(ג) וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי:(ד) וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן:(ה) וַיַּעֲלוּ אֶת הָאָרוֹן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם:(ו) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב:(ז) וַיָּבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים:(ח) וַיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה:(ט) וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הָאָרוֹן עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיְהִי שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:(י) אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם:

במדבר י (לג) וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהֹוָה דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה:

רש"י דרך שלשת ימים - מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד: האם לפי פרוש זה של רש"י, בעצם אלוהים לא יודע אחרית כראשית? האלוהים לא ידע שיהיו במדבר ארבעים שנה? מה היה לאלוהים למהר אותם? שהרי בין כה וכה יישארו עוד שנים רבות, והרי אם זה היה חפצו של האלהים איך התפקשש לו? אלהים לא כל יכול? וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים - (ספרי. ב"ב יד) זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה: כמה ארונות היו? בשום מקום לא נכתב שהשברים הונחו בארון? מדוע היו צריכים שהארון ילך לפניהם? אז מה תפקידו של הענן אשר בלילה הפך לעמוד אש?

-----------------------------------------------------------------איפה זה כתוב?

דוגמא: מאין המקור לזה שגם שברי לוחות היו בארון?

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף יד עמוד ב שברי לוחות שמונחים בארון; ואי ס"ד ס"ת הקיפו ו' טפחים, מכדי כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח, וכיון דלאמצעיתו נגלל, נפיש ליה מתרי טפחא רווחא דביני ביני, בתרי פושכי היכי יתיב? אמר רב אחא בר יעקב: ספר עזרה לתחלתו הוא נגלל. ואכתי תרי בתרי היכי יתיב? אמר רב אשי: דכריך ביה פורתא וכרכיה לעיל. ור' יהודה, מקמי דליתי ארגז, ספר תורה היכי הוה יתיב? דפא הוה נפיק מיניה ויתיב עילוה ספר תורה. ור"מ האי מצד ארון מאי עביד ליה? ההוא מיבעי ליה, דמתנח ליה מצד ולא מתנח ביני לוחי, ולעולם בגויה מן הצד. ור"מ, עמודי' היכא הוו קיימי? מבראי. ור"מ, שברי לוחות דמונחין בארון מנ"ל? נפקא ליה מדרב הונא; דאמר רב הונא, מאי דכתיב: +שמואל ב' ו'+ אשר נקרא שם שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו? מלמד, שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון. ואידך? ההוא מבעי ליה לכדרבי יוחנן, דא"ר יוחנן א"ר שמעון בן יוחאי: מלמד, שהשם וכל כינויו מונחין בארון. ואידך נמי מיבעי ליה להכי! אין הכי נמי. אלא שברי לוחות דמונחין בארון מנא ליה? נפקא ליה מדתני רב יוסף, דתני רב יוסף: +דברים י'+ אשר שברת ושמתם - מלמד, שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון. ואידך? ההוא מיבעי ליה לכדריש לקיש, דאמר ר"ל: אשר שברת - אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששברת.

מלכים א ח (ט) אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִם בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

דברי הימים ב ה (י) אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם: 

מדוע השו"ת היכל יצחק מחפש מקור בתורת משה? ומה זה תורת משה? הרי ב תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הכול ניתן בסיני, והכול תורת-משה, או שלא?

אמנם שאלתו של השו"ת בעניין אחר, אבל מתוך שאלתו אפשר ללמוד שצריך להביא מקור מהתורה, ולא סתם להמציא שיש איזה פס' שרומז כאילו,

-----------------------------------------------------------------איפה זה כתוב?

שו"ת היכל יצחק אה"ע א סימן י (יח) ובענין הנ"ל של עין תחת עין אין רצוני לטפל בדברי המבקרים החפשים הידועים, מטילי מומים בקדשי הקדשים, ואעפי"כ לא אמנע מהערה אחת, והיא שמכ"מ קשה כיון שעין תחת עין ממון, ולא רק מהדרשות, אלא שלפי דברי הרמב"ם ז"ל בפ"א מחובל ומזיק הרי היתה זו קבלה ביד חז"ל בי"ד מפי בי"ד עד בית דינו של משה רבינו, למה כתבה תורה עין תחת עין ולא כתבה כפי ההלכה שהוא רק ממון? [ואמנם יוסף בן מתתיהו בספרו הידוע אומר שמעצם הדין יש הברירה ביד בי"ד או לפסוק ממש או לפסוק ממון ובתי הדין נהגו שלא לפסוק אלא ממון, אך לא מפיו אנו חיים, אלא מפי רבותינו ז"ל מעתיקי השמועה ונאמנים עלינו דבריהם, דברי אלקים חיים], והנ"ל בזה הוא שהרי רב הונא קץ ידא, אפילו על הרמת יד במוחזק לרשע בענינים הללו, והוא מהפסוק שבור זרוע רשע, אבל איפה הוא המקור לזה בתורת משה? (ואמנם יש כוח ביד בי"ד אפילו לפסוק מיתה למיגדר מילתא, אך זהו כשהשעה צריכה לכך ולמיגדר מילתא לכל הציבור). וי"ל שמכאן הוא המקור, שאעפ"י שההלכה היא שעין תחת עין ממון, [ואין שום ברירה ביד הבי"ד, ושלא כדברי יוסף בן מתתיהו הנ"ל, וכבר מוכח מדברי התורה הכתובה עצמה שהוא כך, מג"ש, ומהפסוק של לא תקחו כופר לנפש רוצח, שהביאו חז"ל שם בב"ק (אך משם לא מוכח לכאורה אלא שהברירה בידם ליקח כופר על ראשי איברים שאינם חוזרים ולא שממון דווקא, וצ"ע), וכן מהכתוב שהביאו הרמב"ם ז"ל בעצמו, שבודאי מקורו מחז"ל ונעלם מאתנו]. מכ"מ כתבה תורה עין תחת עין, להורות לנו שיש כח ביד בי"ד, לפסוק ממש, וגם חובת הבי"ד היא לעשות כך, במקרה של יחיד שהוחזק לחבול בני אדם, ומכאן למדו. אך זה רק לחבלות, אבל לא למיתה, שבזה כחם מוגבל בתנאי של למיגדר מילתא לציבור, ולפיכך י"ל שעין תחת עין הוא רק לחבלות שיש להם כח כנ"ל, במקרה של יחיד. שאין זה בגדר למיגדר מילתא, וברבים למיגדר מילתא א"צ ללימוד זה אלא שזה בנוי על היסוד שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בקום ועשה למיגדר מילתא. וכך מפורש ביבמות פ"ט שזה שסקלו אותו בן אדם שרכב על הסוס בשבת בימי יוונים היה משום מיגדר מילתא לעשות סיג לדברי תורה.

אם כך: איפה המקור בתורת-משה להרבה ציווים של "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"?