על רבנים וכמרים
"אמונה עיוורת בסמכות היא האויב הגדול ביותר של האמת."
"לכבד סמכות בלי לחשוב, זה הדבר המסוכן ביותר לאמת" אלברט איינשטיין
"על כל אדם לשפוט ולהחליט בעצמו, על פי מה שקרא והבין, ולא על פי מה שאחרים אמרו לו"
"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה"
פיליפוס אאורליוס פרצלזיוס(רופא ומיסטיקן מתקופת הרנסאס 1493-1541)
לא חסך פרצלזיוס את שבט לשונו, מאנשי הכמורה והאינקוויזיציה,
"אתם אינכם אנשי אמת, אלא כמרי ווידוי של שקרים. הפילוסופיה שלכם היא שקר... כיוון שאתם אינכם יכולים להוכיח את שאתם מלמדים על התנ"ך ועל ההתגלות, שימו קץ לפרודיה שלכם, התנ"ך הוא המפתח האמיתי והמפרש, משה לא פחות מאליהו, חנוך, דוד, שלמה, דניאל, ירמיהו ושאר הנביאים, היה מאג? קבליסט? ומגיד עתידות? אם כעת אפילו אחד מאלו שציינתי היה חי, אין לי ספק שהייתם זורקים אותו לבתי המטבחיים האומללים שלכם, מעלימים אותו, ואם אפשר היה, גם את היוצר של כל הדברים"
רבנים כארבה?
כארבה (היכל הברכה לר' יצחק יהודה יחיאל מקומרנו ח"ב (לבוב תרכ"ט)
ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב סיפר: נסענו עם מרן אור שבעת הימים רבנו ישראל בעל שם טוב בדרך. כשהגיע זמן המנחה הלך ליער להתפלל. פתאום ראינו אותו שהטיח ראשו באילן וצעק, לאחר מכן שאלנוהו על הדבר, אמר: צופה הייתי ברוח הקודש, שבדורות הסמוכים לביאת המשיח יהיו ה"רביים" כארבה לרוב, והם הם שיעכבו את הגאולה, כי יגרמו פירוד לבבות ושנאת חינם"(אור הגנוז מ בובר עמ' 85)
ויל דיוראנט / גדולי ההוגים חייהם ודעותיהם קורות הפילוסופיה (מהדורה שניה הוצאת ספרים אחיאסף בע"מ ירושלים) (קורות הפילוסופיה וולטיר וההשכלה הצרפתית עמ 180)
וולטיר פילוסוף צרפתי: כשהיה כל כך חולה בא כומר לוודותו שאל וולטיר: "מי שלח אותך אישי הכהן?", "אלוהים בעצמו" ענה הכומר, "יפה מאוד אדוני" אמר וולטיר, "וכתב האמנה אייהו?", וזוהי בעצם שאלת השאלות לכל הרבנים וה"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" או מטעם בני האדם שמינו אותם? מי נתן לכם כתב מינוי, הרי כתב מינוי אלוהי ניתן רק לכוהנים בני לוי,
וזו ההצהרה שכתב וולטיר לאחר שלא הסכים להצהיר בפני הכומר על אמונה שלמה בתורה הקתולית, "אני מת בהערצה לאלוהים, באהבה לִיְדִידָי, בלי טינה לאויבי, ובשנאה לאמונות התפלות"
ויקרא י (ח) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:(ט) יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם:(י) וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר:(יא) וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה אֲלֵיהֶם בְּיַד משֶׁה: האם זה אינו תפקיד של רבנים וחכמים בימינו? אז מה עם חוקת עולם? למה לא מוזכרים חכמים? רבנים? צדיקים? או כל נשא תפקיד אחר בעם?
דברים יז (ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:(יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל: (יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד:
יחזקאל מד (טו) וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה:(טז) הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי:(כג) וְאֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם:(כד) וְעַל רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לְִשְׁפָּט לְמִשְׁפָּט בְּמִשְׁפָּטַי ושְׁפְּטֻהו יִשְׁפְּטוּהוּ וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי בְּכָל מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ:
דברים יח (ה) כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָֹה הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים:
ירמיה ב (ח) הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהֹוָה וְתֹפְשֵֹי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ: מצודות דוד הכהנים - אשר עליהם להורות דרכי ה' כמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב). לא אמרו איה ה' - לא הזהירו לעם לומר איה ה' למה תעזבו אותו.
ירמיה יח (יח) וַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַחְשְׁבָה עַל יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת כִּי לֹא תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן וְאַל נַקְשִׁיבָה אֶל כָּל דְּבָרָיו:
רש"י תורה מכהן - שעל הכהנים להורות תורה שנאמר יורו משפטיך ליעקב (דברים לג). ודבר מנביא - דברי נבוא'. ונכהו בלשון - ונסהדיניה סהדותא דשקר:
מצודות דוד כי לא תאבד - כאומרים מה נהיה חסרים במיתתו הלא לא תאבד התורה מיתר הכהנים (על הכהן ללמד תורה וכמ"ש כי שפתי כהן וכו' ותורה יבקשו מפיהו, מלאכי ב) ולא תאבד העצה מחכמים אחרים אשר יש עמנו ודבר נבואה לא תהיה נאבדת מיתר הנביאים אשר לא יתנבאו רעה כמותו. לכו ונכהו - לכו נכהו נפש בלשון כי נדבר עליו בשקר. ואל נקשיבה - אז לא נשמע כמו כל הדברים שדבר הוא כי אין מי בנביאים לדבר דברים כמותו:
יחזקאל ז (כו) הוָֹה עַל הוָֹה תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה וּבִקְשׁוּ חָזוֹן מִנָּבִיא וְתוֹרָה תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים:
רש"י ותורה תאבד מכהן - הרגילים בהוראה כמו שנאמר ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב):
מצודות דוד מכהן - כי על הכהן להורות וכמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב).