|
נשים ותפילין,
הגהות מיימוניות הלכות ציצית פרק ג הלכה ט [ל] דאמרינן בפרק המוצא תפילין אשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בה חכמים מיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים ודלא כדאמרינן בירושלמי דברכות בש"ר אבהו אשתו של יונה הושבה ומיכל מיחו בה חכמים. ושוב מצאתי בשם גדול דכל היכא דאיכא למיחש לחולין בעזרה ובהנחת תפילין משום ערוה משום דשער באשה ערוה וגם תקיעת שופר בר"ה דאיכא שבות למ"ד בכל כה"ג מחינא בה אבל היכא דליכא נדנוד עבירה כגון סוכה ולולב וכיוצא בו אע"ג דפטור מן התורה מדרבנן לא מחינן בה מלמעבד:[מ] וכן רש"י היה אוסר להן לברך אבל רבינו תם פסק שנשים יכולות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא ומביא ראיה מפרק קמא דקידושין אמר רב יוסף מאן דאמר לי דסומא פטור מן המצות עבידנא להו יומא טבא לרבנן ומסתמא אם לא היה לו לברך על (הפירות ועל) המצות לא היה עושה י"ט ותימה גדול הוא דהיאך תאמר אקב"ו בדבר שאין חייבות מדאורייתא ולא מדרבנן ע"כ ס"ה יש בתוס' בפרק בתרא דר"ה דאין ראיה מסומא שחייב לכל הפחות מדרבנן כדאמרינן בע"פ סומא פטור מלומר הגדה ופריך והא רב ששת ורב יוסף דהוי אמרי כל חד בביתיה ומשני קסברי מצה בזמן הזה מדרבנן פירוש ולפיכך היו יכולים להוציא אחרים ידי חובה שגם הם חייבין במצה מדרבנן ואתי דרבנן ואפיק דרבנן הילכך סומא יכול לברך מידי דהוה אנר חנוכה ושאר מצות שמדרבנן שאנו מברכין עליהם אבל נשים שאין חייבות במ"ע שהז"ג לא מדאורייתא ולא מדרבנן כדמשמע פרק מי שמתו דקאמר נשים חייבות בקידוש היום דבל"מ מדרבנן ופריך עלה א"כ כל מ"ע שהז"ג ליחייבו נשים מדרבנן וכן פ"ק דסוכה גבי הלני המלכה ופרק הישן גבי כלתו של שמאי היאך יכולות לומר וצונו עוד האריכו הרבה ע"ש. והשר מקוצי כתב ג"כ כדברי ר"ת שנשים יכולות לברך אלולב ואתפילין וכיוצא בהן וכ"כ רבינו שמחה גבי תקיעת שופר שהאשה התוקעת לעצמה יש לה לברך ואין מוחין בידן ע"כ:
תלמוד ירושלמי מסכת עירובין פרק י דף כו טור א /ה"א דאמר רבי יוחנן כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מן אתרין סגין נשים מניין ולמדתם אתם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין התיבון הרי מיכל בת שאול היתה לובשת תפילין אשת יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידם חכמים רבי חזקיה בשם רבי אבהו אשתו של יונה היא שבה מיכל בת שאול מיחו בה חכמים
האם לא קיבלו כולם את אותה "מסורת"? האם מיחו או לא מיחו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם"?
אם שיער באישה ערווה? איך הניחה מיכל תפילין? הרי היא לא עשתה קרחת? וגילחה שיערה כל יום? הרי שיערה ערווה? היא הניחה את התפילין של ראש, איפה?
אם גם טפח באישה ערווה, איך הניחה מיכל תפילין של יד?
רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ג הלכה טז וכל גוף האשה ערוה לפיכך לא יסתכל בגוף האשה כשהוא קורא ואפילו אשתו ואם היה מגולה טפח מגופה לא יקרא כנגדה.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מה עמוד א גמרא. תנו רבנן: האיש מכסין אותו פרק אחד מלפניו, ואשה שני פרקים, בין מלפניה בין מלאחריה, מפני שכולה ערוה, דברי רבי יהודה. הגמרא הזו "ניתנה"/"נמסרה" בסיני מהאלוהים למשה? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
רד"ק יחזקאל טז (לו) ותגלה ערותך הוא כפל ענין במלות שונות כי ענין השפך כענין ותגלה כי הדבר הנשפך נגלה ונראה וענין נחשתך כענין ערותך כי תחתי' האשה היא הערוה ונחשתך תחתך כמו וחרה נחשתה וכן בדברי רבותינו ז"ל נחשתו של תנור פירוש תחתיתו ויונתן תרגם חלף דאתגליאת בהתתיך וענין זה המשל כי
שולחן ערוך אורח חיים סימן עה סעיף ב ב שער (ט) של אשה (י) שדרכה לכסותו, אסור לקרות כנגדו. הגה: אפי' אשתו, אבל (יא) ג בתולות (יב) שדרכן לילך פרועות [ו] הראש, מותר. הגה: וה"ה השערות של נשים, * (יג) ד שרגילין (יד) לצאת * מחוץ לצמתן (ב"י בשם הרשב"א) ה וכ"ש (טו) שער נכרית, אפי' דרכה לכסות. הגהות אלפסי החדשים. אם אסור לקרות כנגדו? איך מיכל מתפללת עם התפילין של הראש?
| 
