ליצני הדור, וקלסתר פנים,

רמב"ן בראשית כה (יט) אמר הכתוב ואלה תולדות יצחק בן אברהם - על עשו ויעקב בניו האמורים למטה, והזכיר הכתוב איך היתה ילידתם: אברהם הוליד את יצחק - לשון רש"י, על ידי שכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, לכך צר הקב"ה קלסתר פניו דומה לאברהם שיאמרו הכל אברהם הוליד את יצחק. ורבי אברהם אמר עוד שטעם הוליד גדל ורבה, כמו יולדו על ברכי יוסף, כמו שאמר וישלחם מעל יצחק בנו: והנכון בעיני כי חזר עתה והחל באב היחס, כמנהג הכתוב לחזור באנשי המעלה אל ראש היחס, וכן בדברי הימים (א א יז יח) כתוב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם, וארפכשד ילד את שלח. וכאשר השלים חזר ואמר (שם כד) שם ארפכשד שלח, עד אברם הוא אברהם. וכן ביחוס בנימין חזר למפרע והחל, ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול (שם ח לג, ט לט). אף כאן, אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב כאשר יזכיר: וחזר לספר זה, בעבור שאמר (לעיל כה יב) ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם, שאם אמר גם כן ואלה תולדות יצחק בן אברהם בלבד, הנה השווה שניהם ביחוס ובמעלה, ואף כי הקדים הבכור, ועוד, שהיה ראוי שיתחיל באברהם ויאמר "אלה תולדות אברהם", אבל לא רצה לעשות כן שלא ימנה ישמעאל ובני קטורה, ולכך חזר והשלים אברהם הוליד את יצחק, לומר כי הוא לבדו תולדותיו וכאלו לא הוליד אחר יחשב, כמו שנאמר לו (לעיל כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע:  ולכך אמר למעלה (כה יב) גם כן אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם, לכבוד יצחק, לומר שאין אלו תולדות היחס לאברהם, רק הם בני האמה, וכמו שאמר (לעיל כא יג) וגם את בן האמה לגוי אשימנו. וכן עשה הכתוב אף בדברי הימים (א א כח), כי אמר מתחילה בני אברהם יצחק וישמעאל, ואלה תולדותם בכור ישמעאל נביות, והזכיר ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן, והיה ראוי שיאמר "בני יצחק", וחזר והחל ויולד אברהם את יצחק, בני יצחק עשו וישראל: מי הם "ליצני הדור"? האם רש"י אחד מ"ליצני הדור"? הרי בשום מקום לא סופר שיש ליצנים, אם כך: מאין צצו לרש"י הליצנים? הרי איך מסתדר לרש"י הפירוש הבא? רש"י שמואל ב ח (ב) וימדד שני חבלים להמית - לפי שהרגו את אביו ואת אמו ואחיו שנאמ' וינחם את פני מלך מואב (שמואל א' כ"ב ד') ולא מצינו שיצאו משם: מדוע רש"י אינו עקבי בפירושיו, בספר שמואל אומר רש"י שלא מצאנו לכן לא היה, אם כך: היכן מצינו שיש ליצנים בדורו של אברהם? מדוע אכפת לאלוהים, שיודע מחשבות אדם שהמה הבל, מה יאמרו "ליצני הדור"? בהנחה שקיימים "ליצני הדור", הם מקבלים את הסיפור התנ"כי, אבל לא מקבלים את זה שכתוב בבראשית כ (ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ: הרי אברהם לא היה עקר, וההוכחה, שנולד לו את ישמעאל לפני יצחק, אם כך איך "ליצני הדור אומרים"? את מי "ליצני הדור" מעניינים? האלוהים "מגיב" ל"ליצני הדור"?

בהנחה שיש ליצנים, האם "ליצני הדור" הצליחו להתפלח לאלוהים? האם האלוהים צריך לעשות תרגילים כדי לעקוף את "ליצני הדור"? הרי מה אומרים הפס' הבאים? תהלים לג (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד:(י) יְהֹוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים:(יא) עֲצַת יְהֹוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: איכה ג (לז) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּה: משלי יט (כא) רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם:

תהלים קטו (ג) וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה: תהלים קלה  (ו) כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְהֹוָה עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכָל תְּהוֹמוֹת:

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז עמוד ב ואמר ר' חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ(אם כן) מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: +תהלים ל"ז+ מה' מצעדי גבר כוננו, +משלי כ'+ ואדם מה יבין דרכו.  

משנה מסכת אבות פרק ב משנה ד [ד] הוא(רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא) היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך.

האלוהים עושה את כל הדברים הכתובים כאן, ואינו יכול להשתלט על ליצני הדור?

מסתבר ש"ליצן הדור" הוא דווקא מבני המשפחה, הרי מה פירוש ההבל הזה "שהיו ליצני הדור אומרים...", האם יש אדם שעושה משהו ללא אישור אלוהי? איך נפל רש"י לבור שטמנו לו משמים, לכתוב הבל כזה?

ישעיהו מו (ג) שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם:(ד) וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט:(ה) לְמִי תְדַמְּיוּנִי וְתַשְׁווּ וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה:(ו) הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲווּ:(ז) יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ:(ח) זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים עַל לֵב:(ט) זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי:(י) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה:(יא) קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ <עצתו> עֲצָתִי אַף דִּבַּרְתִּי אַף אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף אֶעֱשֶׂנָּה:(יב) שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה:(יג) קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי: