משה נולד בחודש שישי? לידה בחודש שישי?

שמות ב (א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי:(ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים:(ג) וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר:(ד) וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ: רש"י כי טוב הוא - כשנולד נתמלא הבית כולו אורה: הבית התמלא אור? האם נולד ילד, או שנולד פנס? ולא יכלה עוד הצפינו - שמנו לה המצריים מיום שהחזירה, והיא ילדתו לששה חדשים ויום אחד, שהיולדת לשבעה יולדת למקוטעין, והם בדקו אחריה לסוף תשעה: משה נולד בחודש השישי?

רשב"ם ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו - המפרש לפי שראתהו הטמינתהו [מ]שקר הוא, שכל הוולדות אמותן מרחמות עליהן. א"כ צריך לפרש ותרא כמו וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. נסתכל והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם והנה כולם יפים ומתוקנים. אף כאן לפי שמשה נולד לסוף ששה חדשים כמו שמצינו בשמואל שנולד לתקופת הימים, שני תקופות ושני ימים. ולפיכך יכלה להצפינו שלשה חדשים שהמצריים היו מבקרים למעוברות לסוף תשעה חדשים. לכן נסתכלה בו בשעת לידה אם הוא נפל ולא תטרח בהטמנתו וראתהו כי טוב ויפה הוא כי גמרו סימניו שערו וציפורניו כמו ששנינו ביבמות, וידעה שהוא בר קיימא ותצפנהו ג' ירחים עד סוף ט' ירחים שהוא זמן לידת רוב נשים, וכשבאו לבודקה אמרה להם נפל היה או השליכוהו המצריים ביאר: את כל הסיפור הרשב"ם יודע, רק כאן הוא אינו יודע ומנחש? הרי מדוע "או"?

אבן עזרא שלשה ירחים י"א(יש אומרים) כי בחודש השביעי מתחלת ההריון נולד. גם זה דרש, כי לא יוכלו המצרים לדעת מתי הרתה האשה. ולפי דעתי, כי הכתוב ספר החדשים שיכלה להצפינו, כי אין כח באדם לראות באשה מתי תלד, כי רחוק הוא שהוא נולד בחודש השביעי מתחלת ההריון, כי הנולדים ככה הם קצרי קומה, ויותר חיים ונכבדים הם הנולדים באחד עשר, כי רובי הנולדים הם סמוכים לתשעה חדשים. האם האבן עזרא אינו מסכים עם פירוש רש"י? והיודע עת ההריון יכול לדעת עת הלידה. והיודע עת הלידה יכול לדעת עת ההריון, כי דבר מנוסה הוא לקדמונים. וחמשה פעמים נסיתיו גם אני, כי מקום מזל הלבנה ומעלתה ברגע ההריון, היא מעלת מזל הצומח ברגע הלידה. גם מעלה הצומחת רגע ההריון, שם תהיה הלבנה רגע המולד. והנה המעמד הקוצב הם רנ"ט ימים ושליש יום. והאמצעי רע"ג. והגדול שהוא הארוך רפ"ז. וחכמי המולדות יודו כן. ואין טענה מהשבטים, כי להיותם על הסדר איננה ראיה, כי הרבה כאלה בתורה, על כן יתכן שרחל נתנה שפחתה ליעקב בלדת שמעון, גם נולד יששכר קודם אשר, ודינה בבטן אחת נולדה עם זבלון, על כן מלת ואחר ילדה בת (ברא' ל, כא), כמו ואחרי כן יצא אחיו (שם, כה), שלא זכר ותהר לכל אחד, גם לתקפות הימים (ש"א א, כ) שלש הי': (ג) ואין צורך לבקש למה לא צפנתהו עוד, אולי השכנות המצריות שמעו קולו, כי לא היו לבדם דרים בארץ רעמסס, וכתב ושאלה אשה משכנתה (שמות ג, כב), מה פירוש "ולפי דעתי" ו"אולי"? האם הפירוש זה ניחוש או ידע? האם מדובר על "מסורת" או על דעתו של "חכם" זה או אחר?

אבן עזרא (הפירוש הקצר) שלשה ירחים - יש אומרים כי בחדש השביעי מתחלת ההריון נולד. גם זה דרש כי לא יוכלו המצרים לדעת מתי הרה האשה:

מדוע אין "מסורת" מדויקת, באיזה חודש נולד משה? רש"י ונכדו כתבו שנולד משה בחודש שישי, והאבן עזרא אומר שיש דרש שנולד משה בחודש השביעי, אבל לדעתו של האבן עזרא משה נולד בזמנו, ורק זה הזמן שיכלה להצפין את משה, כי גרו ליד מצריים, ואחרי שלושה חודשים, כבר יכלו השכנים לשמוע את בכיו של התינוק,

היום בזמננו שהרפואה כל כך מתפתחת, כמעט ואי אפשר להציל עובר בן שישה חודשים, הוא חייב לשהות באינקובאטור, אם כך: מאין שאבו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" את הרעיון של לידה בחודש שישי? 

מאין בא הרעיון שהמצרים ידעו מתי הנשים יולדות? מדוע גם על זה חלוקים המפרשים? זה מה שמראה שהכול ניחוש, ואין "מסורת" "תורה" "שבע"פ" מדויקת, זה מה שאומר הרמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה (ג) דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו, משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר: