שאלות על פירוש רש"י. האם זה הפירוש?

שמות לו (ו) וַיְצַו משֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא: רמב"ן איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה הממון יקרא מלאכה, וכן אם לא שלח ידו במלאכת רעהו (לעיל כב ז), לרגל המלאכה אשר לפני (בראשית לג יד), וכל המלאכה נמבזה ונמס (ש"א טו ט) והענין, שלא יביאו עוד שום דבר למלאכת הקדש אבל אמר אל יעשו עוד מלאכה, להכניס הנשים שלא יהיו עוד טוות את העזים והנה גם ההבאה יקרא מעשה, ומנע מהם הכל: האם כסף = עבודה?

(ז) וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר: רש"י והמלאכה היתה דים לכל המלאכה - ומלאכת ההבאה היתה דים של עושי המשכן לכל המלאכה של משכן לעשות אותה ולהותר: והותר. כמו (שמות ח) והכבד את לבו (מ"ב ג) והכות את מואב: הרי מדובר על עודף מלשון מיותר, אם כך: מה הקשר ל"והכבד" ו"והכות"? שמות לה (כה) וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ:(כו) וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים: שמות לו (ו) וַיְצַו משֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא:

=============================================================================================

ויקרא כו (ט) וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם: רש"י ופניתי אליכם - אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם מלה"ד למלך ששכר פועלים וכו' כדאיתא בת"כ: האלוהים עסוק, וצריך להתפנות? והפריתי אתכם - (ת"כ) בפריה ורביה: והרביתי אתכם - (ת"כ) בקומה זקופה: מה הקשר בין "והרביתי" מלשון הרבה בכמות וריבוי, לקומה זקופה? ובויקרא פרק כו (יג) אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת: רש"י קוממיות - בקומה זקופה: האם כל מילה אפשר לפרש "בקומה זקופה"?

(יב) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם: רש"י והתהלכתי בתוככם - אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני יכול לא תיראו ממני ת"ל והייתי לכם לאלהים: האלוהים מטייל בגן עדן? גן עדן גדול בשטחו מהאלוהים? אם כך: האם לאלוהים יש מידה? שהוא זז ממקום למקום? איך מסתדר "ולא תהיו מזדעזעים ממני... לא תיראו ממני" עם הפס' הבא? שמות לג (כ) וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי: אם כך: לפי פירוש רש"י האדם צריך למות, ולהיכנס לגן עדן, כדי לראות את אלוהים? מפני שאדם חי אינו יכול לראות את אלוהים? ואדם מת כן?

(טו) וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי: רש"י ואם בחקתי תמאסו - מואס באחרים העושים: משפטי תגעל נפשכם - שונא החכמים: לבלתי עשות - מונע את אחרים מעשות: את כל מצותי - כופר שלא צויתים לכך נאמר את כל מצותי ולא נאמר את כל המצות: להפרכם את בריתי - כופר בעיקר הרי שבע עבירות הראשונה גוררת השניה וכן עד השביעית ואלו הן. לא למד. ולא עשה. מואס באחרים העושים. שונא את החכמים. מונע את האחרים. כופר במצות. כופר בעיקר: איך תמאסו ברבים הופך למואס יחיד? איך תמאסו אתם, הופך למואס אחר? איך תגעל נפשכם קשור לשנאת "חכמים"? לבלתי עשות פירושו למנוע מאחרים לעשות? הרי הפס' מדבר ב"אתם", איך הפך ל"הם"?

(לב) וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ: רש"י והשמתי אני את הארץ - זו מדה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם שתהא שוממה מיושביה: תהא שוממה מיושביה? אם כך: האלוהים פספס? הרי חיו בארץ הרבה עמים? ומה פירוש הכתוב "אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ" אם מדובר על שממה? איך יושבים? הרי שממה זה ריק?

(כח) וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם:(כט) וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ:(ל) וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם:(לא) וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחֹחֲכֶם:(לב) וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ:(לג) וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה:(לד) אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ:(לה) כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ: אעשה את הארץ שממה? האם זה טוב לישראל? האם רש"י קרא מה כתוב בכל הקטע? הנביאים מספרים על פשעי העם, ואצל רש"י רק 46 שנה פשעו? רש"י (לה) את אשר לא שבתה - שבעים שנה של גלות בבל הן היו כנגד ע' שנות השמטה ויובל שהיו בשנים שהכעיסו ישראל בארצם לפני המקום ארבע מאות ושלשים שנה שלש מאות ותשעים היו שני עונם משנכנסו לארץ עד שגלו עשרת השבטים ובני יהודה הכעיסו לפניו מ' שנה משגלו עשרת השבטים עד חרבות ירושלים הוא שנאמר ביחזקאל (יחזקאל ד) ואתה שכב על צדך השמאלית וגו' וכלית את אלה וגו' ושכבת על צדך הימנית ארבעים יום ונשאת את עון בית יהודה ונבואה זו נאמרה ליחזקאל בשנה החמישית לגלות המלך יהויכין ועוד עשו שש שנים עד גלות צדקיהו הרי ארבעים ושש וא"ת(ואם תאמר) שנות מנשה חמשים וחמש היו מנשה עשה תשובה שלשים ושלש שנה וכל שנות רשעו עשרים ושתים כמו שאמרו באגדת חלק ושל אמון שתים ואחת עשרה ליהויקים וכנגדן לצדקיהו צא וחשוב לארבע מאות ושלשים ושש שנה שמיטין ויובלות שבהם והם שש עשרה למאה י"ד שמיטין וב' יובלות הרי לארבע מאות שנה ששים וארבע. לשלשים ושש שנה חמש שמיטות. הרי שבעים חסר אחת ועוד שנה יתירה שנכנסה בשמטה המשלמת לשבעים (נ"א ואותו יובל שגלו שלא נגמר בעונם נחשב להם). ועליהם נגזר שבעים שנה שלמים וכן הוא אומר בדברי הימים (דה"ב לו) עד רצתה הארץ את שבתותיה וגומר למלאות שבעים שנה:

(לח) וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם: רש"י ואבדתם בגוים - כשתהיו פזורים תהיו אבודים זה מזה: ואכלה אתכם - אלו המתים בגולה: הטובים? ימתו בגולה? או הרעים? היכן מת רש"י? האם הוא גם כלול ב"ואכלה אתכם - אלו המתים בגולה"

=============================================================================================

במדבר י (לג) וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהֹוָה דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה: רש"י דרך שלשת ימים - מהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד שהיה הקב"ה חפץ להכניסם לארץ מיד: האם לפי פירוש זה של רש"י, בעצם האלוהים אינו יודע אחרית כראשית? האם האלוהים לא ידע שיהיו במדבר ארבעים שנה? ואם ידע מה היה לאלוהים למהר אותם? הרי בין כה וכה יישארו עוד שנים רבות, ואם זה היה חפצו של האלוהים, איך התפקשש לו? האם האלוהים אינו כל יכול? חפצו/רצונו של האלוהים, אינו תמיד מתממש/נעשה?  וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים - (ספרי. ב"ב יד) זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה: אם כך: כמה ארונות היו? בשום מקום לא נכתב שהשברים של הלוחות הונחו בארון? ומדוע היו צריכים שהארון ילך לפניהם? ואם כך: מה היה תפקידו של הענן, אשר בלילה הפך לעמוד אש?

(לד) וַעֲנַן יְהוָֹה עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה: רש"י וענן ה' עליהם יומם - שבעה עננים כתובים במסעיהם ארבע מד' רוחות ואחד למעלה ואחד למטה ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים: הרי כתוב "וַעֲנַן" ביחיד, אם כך: איך הפך ענן יחיד, בפירוש רש"י לעננים רבים? האם רש"י מצא טעויות בכתובים/בתנ"ך?

(לו) וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְהֹוָה רִבֲבוֹת אלפי ישראל: רש"י שובה ה' - מנחם תרגמו לשון מרגוע וכן (ישעיה ל) בשובה ונחת תושעון: רבבות אלפי ישראל. מגיד שאין השכינה שורה בישראל פחותים משני אלפים ושתי רבבות: רבבה = 10000, שתי רבבות ושתי אלפים = 22000, אם כך: מה אומר רש"י בפירושו? אברהם יצחק ויעקב כמה היו? ו"מנין" כמה זה נחשב? הרי המתפללים הנמצאים בבית הכנסת, אמורים להיות עשרה? ועשרה לא מספיק כדי ששכינה תשרה? או שאין צורך שתשרה שכינה בבית הכנסת בתפילה?

=============================================================================================

במדבר לה (ד) וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב:(ה) וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים: רש"י אלף אמה סביב - (עירובין כא) ואחריו הוא אומר אלפים באמה הא כיצד אלפים הוא נותן להם סביב ומהם אלף הפנימים למגרש והחיצונים לשדות וכרמים: מדוע לא שלושת אלפים אמה? אלף + אלפיים? מדוע את האלפיים רש"י אינו מודד, אחרי שמדדו כבר את האלף, ואם כך: מקיר העיר זה שלושת אלפים? הרי כתוב מקיר העיר אלף ומחוץ לעיר אלפיים, מדוע לא נאמר מקיר העיר, למדוד את האלפיים?

=============================================================================================

דברים כה (יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: רש"י לא יהיה לך - אם עשית כן לא יהיה לך כלום: אבן ואבן - משקלות: הרי רשע מקבל על הארץ, וצדיק בעולם הבא? הרי מה יהיה על הפרוש הבא רש"י דברים ז פרשת ואתחנן (י) ומשלם לשנאיו אל פניו - בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא:

---------------------------------------------לא על המשקוף והמזוזות?------------------------------------------------

שמות יב (ז) וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם: רש"י על הבתים אשר יאכלו אותו בהם - ולא על משקוף ומזוזות שבבית התבן ובבית הבקר שאין דרין בתוכן: הרי כתוב "וְעַל הַמַּשְׁקוֹף", אם כך: איך הפך רש"י את "וְעַל" ל"ולא על"? האם יש מזוזות, בבית התבן ובבית הבקר?

=============================================================================================