עקיבא ותורה (מספר האגדה ומהותה, שכתב אברהם קורמן (כל הכתוב בשחור)
"כשמת רבי אליעזר הגדול היה רבי עקיבא מכה בשרו מרב צער עד זוב דם" (סנהדרין סח א) איך מסתדר מה שעשה עקיבא, עם הפס' הבאים? הרי זה ציווי תורה? ויקרא יט (כח) וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי יְהוָֹה: ויקרא כא (ה) לֹא יִקְרְחֻה (יקרחו) קרחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת:(ו) קְדשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְהֹוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ: דברים יד (א) בָּנִים אַתֶּם לַיהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדֲדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת:(ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר יְהֹוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
"א) התורה אסרה שריטה אבל לא מכה? ב) ר' עקיבא עשה זאת כצער על התורה שנעלמה עם פטירתו שלא נמצא כמוהו שיוכל למצוא פתרונות לבעיות הלכתיות המתעוררות מדי פעם" (בתוספות ביבמות יג' ב' הציעו את שני התרוצים, בסנהדרין סח' א' תרצו רק את התרוץ השני, בעקבות דברי התוספות הציעו אחרונים שגם על מותו של צדיק יהיה מותר לשרוט למת)
"לא תגודדו מהו לא תגודדו לא תעשה לך חבורה על מת" (יבמות יג ב)
"הקב"ה מדקדק עם סביביו (הצדיקים הקרובים אליו) כחוט השערה" (יבמות קכא ב ויקרא רבה כז א)
"צדיקים נענשים אפילו על הקלות והרשעים אינם נענשים אלא על החמורות" (תנה דבי אליהו רבה ב)
"צדיקים נענשים מיתה על עבירות קלות" (במדבר רבה יט' י' תנחומא חוקת טז)
למוסלמים השיעים, יש איזה חג, או טכס נדמה לי ששמו "עשורא", שבו הם מכים עצמם עד זוב דם, ואפילו גורמים לכך במכוון, מסתבר ש"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" כנראה המציאו את השיטה, למרות איסור תורה חד משמעי, (למעלה בתכלת)
|