וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ? האם כוונת ישעיהו/כותב התנ"ך ב"וְלֹא יִכָּנֵף" = ולא יוסתר מלשון מוסתר הסתרה מתחת לכנף?
ישעיהו ל (יט) כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ:(כ) וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ:(כא) וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ:(כב) וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ:(כג) וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב:(כד) וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה:(כה) וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים:(כו) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהֹוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא:
האם הכוונה ב"וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" יגיע היום שלא יהיו עוד מוריך מוסתרים מפניך ואתה תגלה מי היו מוריך?
מה עניין תראה את מוריך? מדוע לחם צר, ומים לחץ? הרי אם אתה הולך בדרך מוריך, צריך אתה להיות מאושר? או שאולי רוצה הנביא לומר: אבוי ואבוי לכם, איזה מורים בחרתם, שאחריהם אתם הולכים? ואתם עוד תגלו זאת.
"יש צדיקים מיוחסים המתפארים בכך שהם הולכים בדרך שהלכו בה אבותיהם. ללכת בדרכי האבות זה לסלול דרכים חדשות. החיקוי הוא דרך של קופים, בני אדם צריכים לחדש." ר' מנחם מנדל מקוצק
ספר מורה הנבוכים חלק ראשון פרק מג כנף שם משותף, ורב שתופו מצד ההשאלה. הנחתו הראשונה לכנפי בעלי חיים הפורחים, כל צפור כל כנף, כל צפור כנף אשר תעוף בשמים. ואחרי כן הושאל לכנפות הבגדים וזויותיהם, על ארבע כנפות כסותך. ואח"כ הושאל לקצוות המיושב מן הארץ ופאותיה הרחוקות ממקומותינו, לאחוז בכנפי הארץ, מכנף הארץ זמירות. ואמר אבן גנא"ח שהוא יבא גם כן בענין ההסתר דומה לערבי, אשר יאמרו כנפת אלשי בענין הסתרתו. ואמר בפירוש ואל יכנף עוד מוריך, ולא יסתר ממך מוריך ולא יתעלם, וזה פירוש נאה. וממנו אצלי ולא יגלה כנף אביו, לא יגלה סתר אביו. וכן ופרשת כנפיך על אמתך, פירושו אצלי, פרש סתרך על אמתך. ולפי זה הענין אצלי הושאל כנף לבורא ית'ברך וכן למלאכים, כי המלאכים אינם בעלי גופות לפי דעתנו כמו שאבאר. ואמרו אשר באת לחסות תחת כנפיו, פירושו אשר באת לחסות תחת סתרו, וכן כל כנף שבא במלאכים ענינו הסתר הלא תתבונן אמרו בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו, כלומר שסבת מציאותו ר"ל המלאך נסתרת נעלמת מאד והוא פניו. וכן הדברים אשר הוא סבתם, ר"ל המלאך אשר הם רגליו כמו שביארתי (פרק כ"ח מזה) בשתוף רגל, הם ג"כ נעלמים, כי פעולות השכלים נעלמים, לא יתבאר ענינם אלא אחר למוד. וזה לשתי סבות מצדם ומצדנו, ר"ל חולשת השגתנו וקשי השגת הנפרד מצד אמתתו. ואמנם אמרו ובשתים יעופף, הנני עתיד לבאר בפרק (פרק מ"ט מזה החלק) בפני עצמה למה יחסו תנועות העופפות למלאכים: