שישה בכרס אחת? או שניים או עשרה? או שישים? או שישים אלף?
שמות א (ז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם: רש"י פרו - שלא הפילו נשותיהם ולא מתו כשהם קטנים: וישרצו - שהיו יולדות ששה בכרס אחד: אם כך: היכן שאר החמישה שנולדו עם משה, עם אהרון, עם מרים? מדוע העלים כותב התנ"ך חמש שישיות מעם ישראל?
רשב"ם פרו - בהריון: וישרצו - לידה, שלא שיכלה הרחם, שבכל מקום קטנים קרויין שרץ על הארץ: וירבו - גדלו ונעשו הקטנים גדולים שלא מתו בקטנותם: איך זה ש"המסורת" "תושב"ע" שקיבל רש"י, ו"המסורת" שקיבל הנכד שלו שונה?
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מס' דפסחא פרשה יב וכתיב ובני ישראל פרו וישרצו (שמות א ז) שהיתה אשה אחת יולדת ששה בנים בכרס אחד,
שמות רבה (וילנא) פרשה א ח ובני ישראל פרו וישרצו, ד"א(דבר אחר) כל אחת ואחת ילדה ששה בכרס אחד, שנאמר ובני ישראל פרו וישרצו וגו', וי"א(ויש אומרים) שנים עשר דכתיב פרו שנים, וישרצו שנים, וירבו שנים, ויעצמו שנים, במאד מאד שנים, ותמלא הארץ אותם שנים, הרי י"ב, ויעצמו יש אומרים ששה בכרס אחד, ואל תתמה שהרי עקרב שהיא מן השרצים יולדת שבעים, רבי נתן אומר ותמלא הארץ אותם כחושים של קנים, שש או שנים עשר?
דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים עד כמה, יש שהוא אומרי'ם שנים בכרס אחד, ויש שהוא אומרי'ם ששה, ויש שהוא אומרי'ם עשרה, ויש שהוא אומ'ר י"ב, שהוא דורש פרו וישרצו. מי שהוא אומ' ששה, שהוא אומ' פרו אחד וישרצו אחד וירבו אחד ויעצמו א' במאד מאד, הרי ששה. מי שהוא אומ' עשרה [דורש] פרו שנים וישרצו שנים וירבו שנים ויעצמו שנים במאד מאד שנים, הרי עשרה, הוי פרו וישרצו. מי שהוא אומר י"ב דורש במאד שנים מאד שנים הרי י"ב.
מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמות סימן ו [ו] וימת יוסף וכל אחיו (שמות א ו). אע"פ שמתו, ובני ישראל פרו וישרצו (שם שם /שמות א'/ ז), אמר ר' יוחנן, כל אחת מישראל היתה יולדת ששים, שנאמר ותמלא הארץ אתם (שם /שמות א'/), אמר ר' יוחנן מילאו את מצרים. ד"א ותמלא הארץ אותם. שנתמלאו בתי טרטיאות ובתי קרקסיאות מהם, מיד גזרו עליהם לפרוש מן המטה, שנאמר ותמלא הארץ אותם [וגו']. שישים?
מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פקודי סימן ט רבותינו אומרין יש מהן יולדות שנים בבת אחת, וי"א ששה בכרס אחד, וי"א שנים עשר בכרס אחד, וי"א ששים רבוא, מי שאומר שנים דורש פרו וישרצו, מי שאומר ששה פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד הרי ששה, מי שאומר שנים עשר, פרו שנים וישרצו שנים כו' הרי שנים עשר, מי שאומר ששים רבוא שכתיב בדגים ישרצו המים וכאן כתוב וישרצו,
אגדת בראשית (בובר) פרק ה וכשהיו במצרים מה כתיב, ובני ישראל פרו וישרצו וגו', (שמות א ז), פרו מן אדם וחוה, וישרצו ששרצו יותר מן הדגים. וירבו, שרבו מברכת נח ובניו. ויעצמו, שעצמו מן האבות. במאד מאד, שהיתה אשה יולדת ששים רבוא כשם שהדגים יולדים ששים רבוא, "רבוא" =עשרת אלפים, "שישים רבוא" =60 כפול 10000 =600000, לאיש שכתב שטות זו קוראים חכם? ולאנשים ההולכים אחריו "תלמידי חכמים"? על זה אמר שלמה המלך החכם באדם במשלי יד (טו) פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ: כמה שוטים כתבו שטות, ואווילים רבים נוהים אחריהם.
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרק א (ז) ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם. ר' חייא אומר כל אחת מבנות ישראל היתה יולדת ששה, כנגד ששה מדות הללו, פרו, וישרצו, וירבו, ויעצמו, במאד, מאד: ותמלא הארץ אותם. עד שהיו מפוזרין נתמלאת הארץ מהם. ותמלא הארץ אותם, כחושים של קנים, שהארץ מלאה מהם: אם "כל אחת" יולדת ששה, מה עם שאר החמישה שנולדו עם משה? שמות ב (א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי:(ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים: היכן הנולדים עם אהרון ומרים? הרי רק שוטה היה יכול לכתוב שטות זו שילדו בנות ישראל שישה בכרס? או שנים עשר בכרס? הרי לפי כל הפרשנויות, לכמויות אשר ילדה אישה בכרס אחת, איך מסתדר להם עם הפס' הבאים הכתובים בתורה? האם כותב התנ"ך העלים/הסתיר/החביא את רוב "המשפחה"(עם ישראל)?
שמות ו
(יד) אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן: בני ראובן 4
(טו) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן: בני שמעון 6
(טז) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: בני לוי 3
(יז) בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם: 2 (יח) וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלשׁ וּשְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: 4 (יט) וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם: 2 (כ) וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת משֶׁה וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: 2 (כא) וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי: 3 (כב) וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי: 3 (כג) וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר: 4 (כד) וּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי: 3 (כה) וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם: 1
דברי הימים א ב
(ג) בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה שְׁלוֹשָׁה נוֹלַד לוֹ מִבַּת שׁוּעַ הַכְּנַעֲנִית וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיְמִיתֵהוּ:(ד) וְתָמָר כַּלָּתוֹ יָלְדָה לּוֹ אֶת פֶּרֶץ וְאֶת זָרַח כָּל בְּנֵי יְהוּדָה חֲמִשָּׁה: בני יהודה 5 משתי נשים,
(ה) בְּנֵי פֶרֶץ חֶצְרוֹן וְחָמוּל: 2 (ו) וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה: 5 (ז) וּבְנֵי כַּרְמִי עָכָר עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם: 1 (ח) וּבְנֵי אֵיתָן עֲזַרְיָה: 1 (ט) וּבְנֵי חֶצְרוֹן אַשֶׁר נוֹלַד לוֹ אֶת יְרַחְמְאֵל וְאֶת רָם וְאֶת כְּלוּבָי: 3 (י) וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן נְשִׂיא בְּנֵי יְהוּדָה: 1+1 (יא) וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָא וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת בֹּעַז:(יב) וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי:
דברי הימים א פרק ה
(כז) בְּנֵי לֵוִי גֵּרְשֹׁן קְהָת וּמְרָרִי:(כח) וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם יִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל: בני קהת 4
(כט) וּבְנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וּמִרְיָם וּבְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר: בני עמרם 3 בני אהרון 4
(ל) אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת פִּינְחָס פִּינְחָס הֹלִיד אֶת אֲבִישׁוּעַ: בן אליעזר 1 בן פנחס 1
(לא) וַאֲבִישׁוּעַ הוֹלִיד אֶת בֻּקִּי וּבֻקִּי הוֹלִיד אֶת עֻזִּי: בן אבישוע 1 בן בקי 1
(לב) וְעֻזִּי הוֹלִיד אֶת זְרַחְיָה וּזְרַחְיָה הוֹלִיד אֶת מְרָיוֹת: בן עזי 1 בן זרחיה 1
(לג) מְרָיוֹת הוֹלִיד אֶת אֲמַרְיָה וַאֲמַרְיָה הוֹלִיד אֶת אֲחִיטוּב: בן מריות 1 בן אמריה 1
(לד) וַאֲחִיטוּב הוֹלִיד אֶת צָדוֹק וְצָדוֹק הוֹלִיד אֶת אֲחִימָעַץ: בן אחיטוב 1 בן צדוק 1
(לה) וַאֲחִימַעַץ הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה וַעֲזַרְיָה הוֹלִיד אֶת יוֹחָנָן: בן אחימעץ 1 בן עזריה 1
(לו) וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בִּירוּשָׁלִָם:
אצל אף אחד אין 6 ילדים שנולדו ביחד, האם יכול להיות שמתו כשנולדו? אם כך: מדוע כותב התורה אינו מספר את האמת אשר "חכמים" מספרים? ואיך מסתדר פירוש רש"י הבא: רש"י פרו - שלא הפילו נשותיהם ולא מתו כשהם קטנים: אם הם לא מתו? להיכן נעלמו כל האחים של אלה?
איך קרה שרק במצרים ילדו שישיות? ולפני כן המקסימום היה תאומים? ומדוע גם לאחר יציאת מצרים אין לידות של שישיות? מדוע בפס' הבאים אין שישיות, ואם יש אז מקסימום תאומים? ואם יש תאומים אז הלידה הייתה חד פעמית? ויותר לא ילדו.
בראשית מו
(ח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו בְּכֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן:
(ט) וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרֹן וְכַרְמִי: 5
(י) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית: 7
(יא) וּבְנֵי לֵוִי גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי: 4
(יב) וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל: 6
(יג) וּבְנֵי יִשָּׂשׂכָר תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹב וְשִׁמְרֹן: 5
(יד) וּבְנֵי זְבֻלוּן סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל: 4
(טו) אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ: בני לאה 31
(טז) וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי: 8
(יז) וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל: 8
(יח) אֵלֶּה בְּנֵי זִלְפָּה אֲשֶׁר נָתַן לָבָן לְלֵאָה בִתּוֹ וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָפֶשׁ: בני זלפה- 16
(יט) בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב יוֹסֵף וּבִנְיָמִן: 2
(כ) וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם: 2
(כא) וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ: 10
(כב) אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר יֻלַּד לְיַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר: בני רחל- 14
(כג) וּבְנֵי דָן חֻשִׁים: 2
(כד) וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם: 5
(כה) אֵלֶּה בְּנֵי בִלְהָה אֲשֶׁר נָתַן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ שִׁבְעָה: בני בלהה- 7
(כו) כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה יֹצְאֵי יְרֵכוֹ מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ:
(כז) וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים: סה"כ- 70
שמואל ב ו (יא) וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהֹוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהֹוָה אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ: רש"י ויברך ה' וגו' - אשתו ושמונה כלותיה ילדו ששה בנים בכרס אחד שנא' ופעלתי השמיני ששים ושנים לעובד אדום (דברי הימים א' כ"ו ה'): "פתי מאמין לכל דבר", אם כבר סיפרו לנו "חכמים" קשקוש, וקנינו, עכשיו אפשר למכור לנו אותו בכל מקום.
אז שש נולדו בכרס אחת? או אחד עשר? או שנים עשר? או שישים? או שישים ריבוא? אין "במסורת" "התושב"ע" כמה נולדו במדויק? "פתי מאמין לכל דבר"
ובהנחה שיש "מסורת" "תושב"ע"? הרי אם "ניתנה" ל"חכמים" היו צריכים כולם להיות עם אותה דעה, ודעה אחת. שהרי האם אפשר לומר שיש חמישה אבות, ולא שלושה(אברהם יצחק יעקב)? או האם אפשר לומר שיש שישה שבטים? או חמישה עשר? במקום שנים עשר? או האם אפשר לומר שהיו עשרים דיברות? ולא עשר? מדוע אנחנו לא יכולים להוסיף על הדברים האלה? והתשובה פשוטה: מפני שהם כתובים, ודבר שהוא כתוב אף אחד לא יוכל לטעון אחרת, (כמובן אם הוא מאמין לכתוב) ורק על דבר שאינו כתוב, וכאילו "נמסר" מאדם לאדם, אפשר לעשות מניפולציות ולשנות גרסאות, וזאת מפני שכל אחד יכול להמציא ממוחו הקודח, מה שירצה, כי אין מסמך שיכחיש או יצדיק את דבריו, אלא רק כמה אווילים שיקבלו את דבריו כאמת מוחלטת!