שבעים למה?
רש"י בראשית לה (יא) אני אל שדי - שאני כדאי לברך, שהברכות שלי:פרה ורבה - על שם שעדיין לא נולד בנימין ואף על פי שכבר נתעברה ממנו: גוי - בנימין: גוים - מנשה ואפרים שעתידים לצאת מיוסף, והם במנין השבטים: ומלכים - שאול ואיש בשת שהיו משבט בנימין, שעדיין לא נולד. (ופסוק זה דרשו אבנר כשהמליך איש בושת, ואף השבטים דרשוהו וקרבו בנימין, דכתיב (שופטים כא א) איש ממנו לא יתן את בתו לבנימין לאשה, וחזרו ואמרו אלמלא היה עולה מן השבטים לא היה הקב"ה אומר ליעקב ומלכים מחלציך יצאו: גוי וקהל גוים - שגוים עתידים בניו להעשות כמנין הגוים שהם שבעים אומות, וכן כל הסנהדרין שבעים. דבר אחר שעתידים בניו להקריב איסור במות כגוים בימי אליהו): מדוע צריך רש"י שתי גרסאות פירוש? האם הראשונה לא בטוחה, ואולי השנייה תתפוס? ובניו של יעקב כ"מניין הגויים" יהיו? או שהגויים כמניין בניו של יעקב? הרי ברש"י דברים לב (ח) בהנחל עליון גוים - כשהנחיל הקדוש ברוך הוא למכעיסיו את חלק נחלתן הציפן ושטפם: בהפרידו בני אדם - כשהפיץ דור הפלגה היה בידו להעבירם מן העולם ולא עשה כן, אלא יצב גבולות עמים קיימם ולא אבדם: למספר בני ישראל - בשביל מספר בני ישראל שעתידים לצאת מבני שם, ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים, הציב גבולות עמים שבעים לשון: מדוע צריך שהגויים יהיו כמספר יורדי מצרים? מה הרעיון אחרי זה?
כתר יונתן בראשית כח (ג) ואל שדי יברך אותך בנכסים גדולים ויפרך וירבך לשנים עשר שבטים ותהי זכאי למשפחה של בני סנהדרין שמספרם שִׁבעים כמנין העמים: מדוע צריך שיהיו בסנהדרין כמספר העמים? כתר יונתן דברים פרק לב (ח) בהנחיל עליון עולם לגוים אשר יצאו מִבניו של נח בהבדילו כתבים ולשונות לבני אדם בדור של הפלגה באותו הזמן הטיל גורל עִם שִׁבעים מלאכים שׂרי הגוים שׁהִתגלה עִמם לִראות העיר ובאותו הזמן הקים גבולות האומות כסכום מִספר שִׁבעים נפשות של ישׂראל שירדו למִצרים: אם כך: בעצם עשה אלוהים שבעים אומות, מפני ששבעים נפשות ירדו למצריים? אם כך: מדוע יש בסנהדרין 70 "חכמים" מפני שיש שבעים אומות, או מפני היורדים מצרימה עם יעקב? הרי האומות מפני שבני ישראל ירדו למצרים בשבעים נפש? מסקנה, אם כך: אִם א = ב, וְ-ב = ג, הרי שְׁ-א = ג? לכן: הידד לקשקשנים, ולכל ממציאי התיאוריות למכביר, שהרי אם היה הכתר יונתן לומד מעט, לא היה כותב את כל השטות הזו, שמנין הסנהדרין שבעים מפני שבעים אומות, הרי היה יותר טוב אם היה כותב שמנין הסנהדרין מפני השבעים שירדו למצרים? מדוע אצל הריקאנטי(למטה בסוף המסמך) יש שבעים ושתיים לשונות, שזה שבעים ושתיים אומות, או שיש אומות שמדברות בכמה לשונות?
שבעים מלאכים? מלאך לכול עם?
אולי גם המלאכים נוצרו לאחר שכתב אלוהים את התורה? שהרי התורה נכתבה לפי התלמוד והזוהר לפני בריאת העולם,
תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים!
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה,
אם כך: האם היו המלאכים לפני בריאת העולם? והם לא ידעו שכתוב בתורה, שיהיו שבעים בנים ליעקב, ושבעים אומות יהיו? הרי מדוע שואלים המלאכים את השאלה הזו את האלוהים, "מה לילוד אישה ולתורה"?
ואם כך: האם כל מלאכי אלוהים שבעים? לפי כל הפרשנות לפס' הבאים?
כתר יונתן בראשית יא (ז) ויאמר יי לשבעים מלאכים שעומדים לפניו בואו עתה ונרד ונערבב שם שפתם שלא ישמעו איש לשון חברו:
כתר יונתן בראשית יא (ח) ונִתגלה מאמרו של יי על העיר ועִמו שבעים מלאכים כנגד שבעים עמים וכל אחד ואחד לשון עמו (נ"א ורושם כתבו) (ומשם כפת, קשר) בידו ויפזרם משם על פני כל הארץ לשִׁבעים לשונות ולא היה יודע אחד מה שיאמר חבִרו והיו הורגים זה לזה ויחדלו מלִבנות העיר: הרי אם לכל מלאך לשון עמו אז כבר היו שפות בארץ? אז מה פירוש בלבל שפתם?
כתר יונתן דברים לב (ח) בהנחיל עליון עולם לגוים אשר יצאו מִבניו של נח בהבדילו כתבים ולשונות לבני אדם בדור של הפלגה באותו הזמן הטיל גורל עִם שִׁבעים מלאכים שׂרי הגוים שׁהִתגלה עִמם לִראות העיר ובאותו הזמן הקים גבולות האומות כסכום מִספר שִׁבעים נפשות של ישׂראל שירדו למִצרים:
כתר יונתן בראשית כח (ג) ואל שדי יברך אותך בנכסים גדולים ויפרך וירבך לשנים עשר שבטים ותהי זכאי למשפחה של בני סנהדרין שמספרם שִׁבעים כמנין העמים: מדוע צריך בסנהדרין "חכמים" כמספר העמים?
רש"י דברים לב (ח) בהנחל עליון גוים - כשהנחיל הקדוש ברוך הוא למכעיסיו את חלק נחלתן הציפן ושטפם:בהפרידו בני אדם - כשהפיץ דור הפלגה היה בידו להעבירם מן העולם ולא עשה כן, אלא יצב גבולות עמים קיימם ולא אבדם: למספר בני ישראל - בשביל מספר בני ישראל שעתידים לצאת מבני שם, ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים, הציב גבולות עמים שבעים לשון:
----------------------------------------------בשבעים לשון? מדוע?
כתר יונתן דברים כז (ח) ותִכתבו על האבנים את כל דִברי התורה הזאת כתב חקוק ומפורש נִקרא בלשון אחד ומִתרגם בשִׁבעים לשונות: מה פירוש "מפורש נקרא בלשון אחת ומתורגם בשבעים"? מדוע בני ישראל צריכים תרגום בשבעים לשון? מדוע צריכים לדעת תורה בסינית או יפנית?
רש"י דברים א (ה) באר את התורה - בשבעים לשון פירשה להם: רש"י דברים כז (ח) באר היטב - בשבעים לשון: מעניין שבני ישראל שיצאו ממצרים קיבלו תורה בשבעים לשון, למרות שלא למדו כלום והיו עבדים במצרים, והיום שיש בתי ספר, אף "רב" "חכם" "תלמיד חכם" אינו מדבר בשבעים שפה? האם "עם ישראל" היום, יותר דיביל מיוצאי מצרים שקראו לעגל מזהב אלוהים? והשתחוו לו, והעלו לו קורבנות?
משנה מסכת סוטה פרק ז משנה ה [ג] ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה שנאמר (שם י"א) הלא המה בעבר הירדן וגו' ולהלן הוא אומר (בראשית י"ב) ויעבר אברהם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה מה אלון מורה האמור להלן שכם אף אלון מורה האמור כאן שכם ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע הכהנים מקיפין את הארון והלוים את הכהנים וכל ישראל מכאן ומכאן שנאמר (יהושע ח') וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו' הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה ואלו ואלו עונין אמן הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה (דברים כ"ז) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ואלו ואלו עונין אמן עד שגומרין ברכות וקללות ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר (שם) באר היטב ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן:
ריקאנטי בראשית מו (כז) ספר הבהיר [אות קיג] ישב רבי רחומאי ודרש, מאי שנים עשר שבטי ישראל, אלא מלמד ששנים עשר שבטים יש לו להקב"ה, ומאי ניהו, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו מעין נאה, ולכל אחיו אין להן מים אחרים אלא מאותו המעיין, ואינן יכולין לסבול צמא, מה עשה, עשה למעיין שנים עשר צנורות וקראם על שמות בני אחיו, אמר אם יהיו הבנים כאבותם יזכו ואמלא הצנורות וירוו אבותם וישתו בניהם אחריהם, ואם לא יזכו הבנים ולא יעשו דברים הגונים לפני, הרי הצנורות עומדות על ענין זה אתן להם מים שלא יתנו לבניהם הרבה אחר שאינם עושין רצוני. עוד שם ללמדך ששנים עשר מנהיגים יש לו להקדוש ברוך הוא, ובכל אחד ואחד ששה כחות, ומאי הם שבעים ושתים לשונות וכו': כמה לשונות יש? 70 או 72? האם הריקאנטי לא קיבל "מסורת" של שבעים לשונות?
אין צורך להמשיך להכביר מילים כי הפרשנויות האלה הן שטות בפני עצמן ועל זה אמרו הנביאים
לאחר קריאת מסמך זה אפשר להבין את דברי הנביאים ישעיהו, ירמיהו, והושע, ובמיוחד את הנביא ישעיהו בפרק ה פס' (כ), הרי טענתו של ישעיהו בפס' זה שהכול הפוך אצלם, אצל "חכמים" אלו, והם "חכמים" בעיני עצמם בלבד, או כלשונו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם",
ישעיהו ה (כ) הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר:(כא) הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים:(כב) הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר:(כג) מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ:
ישעיהו כט (ט) הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר:(י) כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהֹוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה:(יא) וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ הַסֵּפֶר סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא:(יב) וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר:(יג) וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה:(יד) לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:
ירמיהו ח (ח) אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהֹוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים:(ט) הֹבִישׁוּ חֲכָמִים חַתּוּ וַיִּלָּכֵדוּ הִנֵּה בִדְבַר יְהֹוָה מָאָסוּ וְחָכְמַת מֶה לָהֶם:
הושע ט (ז) בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלֻּם יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ עַל רֹב עֲוֹנְךָ וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה: (ח) צֹפֶה אֶפְרַיִם עִם אֱלֹהָי נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו: כי מי יכול לכתוב כל כך הרבה שטויות? ועוד שיבואו אחריו ויאמרו אמן? הרי חייב להיות כאן אלוהים, שיגרום לטיפשות הזו להתקבל אצל בני אדם, מלכים א יח (לו) וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְיך עָשִֹיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:(לז) עֲנֵנִי יְהֹוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהֹוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית:
