נבראו בערב שבת?

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נד עמוד א תנו רבנן: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: באר, ומן, וקשת, הכתב, והמכתב, והלוחות, קברו של משה, ומערה שעמד בה משה ואליהו, פתיחת פי האתון, ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים. ויש אומרים: אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, ויש אומרים אף המזיקין, ויש אומרים: אף עמוד ב בגדו של אדם הראשון. אם כך: כמה נבראו בסופה של גמרא זו?

תנו רבנן: שבעה דברים מכוסים מבני אדם, אלו הן: יום המיתה, ויום הנחמה, ועומק הדין, ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו, ואין אדם יודע במה משתכר, ומלכות בית דוד מתי תחזור, ומלכות חייבת מתי תכלה.

תנו רבנן: שלושה דברים עלו במחשבה ליבראות, ואם לא עלו - דין הוא שיעלו: על המת שיסריח, ועל המת שישתכח מן הלב, ועל התבואה שתרקב. ויש אומרים: על המטבע שיצא.

אם כך: כמה "נבראו בערב שבת"? מפני שיש מלא "ויש אומרים"? איך מסתדרת גמרא זו עם הגמרא הבאה? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. בהנחה שגמרא זו ש"הכול נמסר מסיני" נכונה, ו"הכול" "נמסר" ממשה ל"חכמים", ועבר מפה לאוזן, אם כך: נשאלת השאלה: כיצד יש כל כך הרבה גרסאות לפרשנות התנ"ך ע"י "חכמים"? הרי לא סביר שמשה "מסר" כמה גרסאות? ובהנחה שמשה "מסר" את הכול בסיני, הרי "מסר" רק גרסה אחת, הרי משה קיבל משמים ומהאלוהים, ולא יכול להיות שהאלוהים אמר למשה ש"או או" וש"אולי" ו"דבר אחר" ו"יש אומרים ויש אומרים" ו"יש מפרשים ויש מפרשים",

לכן: נראה שפרשנות "חכמים" לא נמסרה מאב לבן, ובטח לא ממשה, אלא כל "חכם" בדה ממוחו רעיונות לפרשנות. ואולי לגיטימי שכל "חכם" ינסה לנחש מה היה? אבל לטעון שזו "תורה משמים", ש"נמסרה" ב"מסורת" הדורות? על זה אמר שלמה המלך החכם באדם במשלי יד (טו) פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ: 

רד"ק ישעיהו כב (יא) ומקוה - בקמץ בשקל משרת, עוד עשיתם הכנה למים בין שתי החומות סמוך למי הברכה הישנה עשיתם שם חריץ שיקוו בו מי גשמים כל אלה ההכנות עשיתם מפני האויב כדי להציל ירושלם מידו: ולא הבטתם אל עושיה - ולא הבטתם אל הבורא אשר עשה אותה ותקנה עד הנה ושמר מיד האויב לא הבטתם לשוב אליו וללכת בדרכיו כי הוא היה מציל אתכם אם שבתם אליו יותר מכל ההכנות שעשיתם: ויוצרה מרחוק לא ראיתם - מי שיצר לירושלם זמן רב ורחוק להשרות שכינתו בה ובחר אותה מכל הארצות לא ראיתם אותו לשוב אליו, ובדרש ויוצרם מרחוק לא ראיתם מי שברא אותה קודם שנברא העולם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל ז'(7) דברים נבראו קוד'ם שנברא העולם ואלו הן גן עדן ותורה וצדיקים וישראל וכסא הכבוד וירושלם ומשיח בן דוד, ואין משמעות הדרש הזה כמו שמבינים אותו המון התלמידים, אלא פירוש שעמדו בכח להבראות קודם שנברא העולם לפי שהדברים האלה הם תכלית בריאת העולם: האם כוונת רד"ק שהם לא נבראו ממש, הם רק תוכננו להבראות? הרי את זה אפשר לומר על כל דבר? הרי אם יש משהו שלא היה בתוכנית להבראות לפני, או מאז ומעולם, הרי שהאלוהים אינו מושלם, ויש בו פגם, של אי ידיעת אחרית כראשית? מדוע בגמרא נבראו דברים אחרים? תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נד עמוד א והא תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח. תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לט עמוד ב והא תניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן: תורה, ותשובה, גן עדן, וגיהנם, כסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח;

מה פירוש אלוהים ברא את "כסא הכבוד"? האם עד שברא האלוהים את "כסא הכבוד", האלוהים "ישב על הרצפה"?