מדוע צריך שידברו ב-70 לשון?

כתר יונתן דברים כז (ח) ותִכתבו על האבנים את כל דִברי התורה הזאת כתב חקוק ומפורש נִקרא בלשון אחד ומִתרגם בשִׁבעים לשונות: מדוע צריכה תורה להיות מתורגמת לשבעים לשון? ובהנחה שהייתה תורה מתורגמת בשבעים לשון, אם כך: מי זה אונקלוס שהתרגום לארמית של התנ"ך נקרא על שמו? הרי משה כבר תרגם, או שלא תרגם משה לארמית כי לא ידע ארמית או שכח?

------------יוסף מדבר 70 שפות? מדוע צריך יוסף ללמוד שבעים לשון? והיכן למד יוסף 70 שפות? ----------

רש"י תהלים פא (ו) עדות ביהוסף שמו - בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים: שפת לא ידעתי אשמע - מפורש במס' סוטה שלמדו גבריאל שבעים לשון:

מצודת דוד תהלים פא (ו) עדות - ביום הזה שמו עדי הזהב על יוסף כמ"ש וישם רביד הזהב על צוארו (בראשית מא) כי ארז"ל בר"ה יצא יוסף מבית האסורים: בצאתו - בעת שיצא למשול על ארץ מצרים: שפת - אז היה יוסף משתבח לומר שפת לשון אשר לא ידעתי מעולם הנה עתה אשמע ואבין כי ארז"ל שבא גבריאל ולמדו שבעים לשון לפי שכתוב בנמוסי מצרים שאין למשול בהם כ"א המכיר בכולן:

מרדכי היהודי דיבר שבעים לשון? מדוע?

מצודת דוד עזרא פרק ב (ב) אשר באו - עתה באו למקומם עם זרובבל וכו': ישוע - הוא יהושע כ"ג: מרדכי בלשן - הוא שם אחד והוא דוד לאסתר המלכה ונקרא בלשן על שידע בשבעים לשון כן ארז"ל: מספר - הראשון הוא שם איש: מספר אנשי - זהו מספר של החשובי' וכן כל איש ואנשי' שבמקר': אם אדם המדבר בשבעים לשון נקרא בלשן? מדוע לא נקראו כל המדברים בשבעים לשון כך? תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז עמוד א אמר רבי יוחנן: אין מושיבין בסנהדרי אלא בעלי קומה, ובעלי חכמה, ובעלי מראה, ובעלי זקנה, ובעלי כשפים, ויודעים בשבעים לשון, שלא תהא סנהדרי שומעת מפי המתורגמן. אמר רב יהודה אמר רב: אין מושיבין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ מן התורה.  

משנה מסכת שקלים פרק ה משנה א [א] אלו הן הממונין שהיו במקדש יוחנן בן פינחס על החותמות אחיה על הנסכים מתתיה בן שמואל על הפייסות פתחיה על הקינין פתחיה זה מרדכי למה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח בדברים ודורשן ויודע שבעים לשון בן אחיה על חולי מעיים נחוניא חופר שיחין גביני כרוז בן גבר על נעילת שערים בן בבי על הפקיע בן ארזה על הצלצל הוגרס בן לוי על השיר בית גרמו על מעשה לחם הפנים בית אבטינס על מעשה הקטורת אלעזר על הפרוכת ופנחס על המלבוש: אם כך: איך קוראים למדבר שבעים שפות פתחיה או בלשן?

איך מסתדרת ההלכה הבאה? רמב"ם סדר תפילות (מא) ברכה אמצעית של מוסף ראש חודש שחל להיות בשבת: אתה יצרת עולמך מקדם, כילית מלאכתך ביום השביעי; ובחרת בנו מכל העמים ורצית בנו מכל הלשונות, אם כך: מה זה כל הארמית וכל הקדיש וכל התרגום? מדוע צריך שבעים לשון, אם בחר בנו מכל הלשונות? האם לא אמורים היינו לדבר רק ב"שפת הקודש"?

-----------------------------------רש"י על תרגום אונקלוס------------------------------------------------

שמות טו (יג) נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ: רש"י נהלת - לשון מנהל, ואונקלוס תרגם לשון נושא וסובל, ולא דקדק לפרש אחר לשון העברית: מה עניין לשון עברית, הרי אונקלוס תרגם ללשון ארמית? האם רש"י טוען שהאונקלוס לא פירש נכון את הטקסט, מעברית לארמית?

רש"י מסכת מגילה דף כא עמוד ב ובנביא אפילו אחד קורא ושנים מתרגמין - שהתרגום אינו אלא להשמיע לנשים ועמי הארץ שאינן מכירין בלשון הקודש, והתרגום הוא לעז הבבליים, ובתרגום של תורה צריכין אנו לחזור שיהו מבינין את המצות, אבל בשל נביאים לא קפדי עלייהו כולי האי. התרגום בשביל "עמי הארץ" ו"נשים"? האם דברי הנביאים לא חשובים כדברי תורה? איך זה מסתדר עם הגמרא הבאה, ופירושיו של רש"י עצמו לזה שדברי נביאים ניתנו גם בסיני מהאלוהים למשה? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב +שמות כ"ד+ ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לחות - אלו עשרת הדברות, תורה - זה מקרא, והמצוה - זו משנה, אשר כתבתי - אלו נביאים וכתובים, להורותם - זה תלמוד; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני. רש"י מסכת ברכות דף ה עמוד א זה מקרא - חומש, שמצוה לקרות בתורה. זו משנה - שיתעסקו במשנה. זה גמרא - סברת טעמי המשניות שממנו יוצאה הוראה, אבל המורים הוראה מן המשנה נקראו מבלי העולם במסכת סוטה (דף כ"ב א). רש"י ישעיהו נא (ד) כי תורה מאתי תצא - דברי נביאים תורה הוא והמשפטים סופן להיות מרגוע ומנוחה לעמי' אשר אהפוך להם שפה ברורה לעבדני: ויקרא כו (מו) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה: רש"י והתורת. אחת בכתב ואחת בעל פה מגיד שכולם נתנו למשה בסיני: פרקי אבות פרק א משנה (א) משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.