דרך ארץ קדמה את התורה, 26 דורות?

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה,

אם תורה גנוזה 974 דורות לפני בריאת העולם, ודרך ארץ קדמה לתורה 26 דורות, אם כך:  26 + 974 = 1000 דורות לפני בריאת העולם קדמה "דרך ארץ" לבריאת העולם, איך בדיוק יש "דרך ארץ" אם אין ארץ? הרי הארץ נבראה ביום הראשון של בריאת העולם?  בראשית פרק א (א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:

ויקרא רבה פרשה ט ד"ה ג 

דא"ר(דאמר רבי) ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה הה"ד (בראשית ג) לשמור את דרך עץ החיים דרך זו דרך ארץ ואח"כ עץ החיים זו תורה,

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית רמז לד

ויגרש את האדם יצא אדם וישב לו חוץ לגן עדן בהר המוריה ששערי גן עדן סמוך להר המוריה ומשם לקחו ולשם החזירו שנא' לעבוד את האדמה אשר לוקח משם כ"ו(26) דורות קדמה דרך ארץ את התורה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים דרך זה דרך ארץ ואחר כך עץ החיים זה תורה:

משנה מסכת קידושין פרק א משנה י

[י] כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא שנאמר (קהלת ד') והחוט המשולש לא במהרה ינתק וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן הישוב:

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יז

[יז] רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ אם אין דרך ארץ אין תורה אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה אם אין בינה אין דעת אם אין דעת אין בינה אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח,  איך בדיוק מסתדר הנאמר במשנה שניתנה כביכול מהאלוהים, שהרי היא תושב"ע,  עם הנאמר באליהו רבה (איש שלום) פרשה יב שנאמר ויקראו פלשתים לכהנים ולקוסמים (שם /שמואל א' ו'/ ב'), כהנים אף על פי שעובדי עבודה זרה היו, היתה בהן דרך ארץ, ומה היא דרך ארץ שהיתה בהן, אמרו להן, אם משלחים אתם את ארון ברית ה' אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם (שם /שמואל א' ו'/ ג'). אליהו רבה (איש שלום) פרשה טו אמר לי, רבי שני פעמים גלו ישראל, אחד בבית ראשון ואחד בבית אחרון, מפני מה [ראשון] ניתן (זיין) [זמן] ובא, אחרון לא ניתן להן (זיין) [זמן], אמרתי לו, בני יושבי (בבית) [בית] ראשון אף על פי שהיו עובדי עבודה זרה היה בהן דרך ארץ, ומה היא דרך ארץ שהיתה בהן, צדקה וגמילות חסדים, הם עובדי אלילים, אם כך: אין להם תורה, איך יש להם דרך ארץ? הרי אם "אין תורה אין דרך ארץ"? (והשאלה הבאה צינית) או שאולי לא חשוב איזה "תורה" יש לך, ואפילו "תורת" אלילים היא "תורה"?

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק א

הלכה א: דרכן של תלמידי חכמים, עניו, ושפל רוח, זריז, וממולח, עלוב, ואהוב לכל, ושפל רוח לאנשי ביתו, ירא חטא, ודורש את האדם לפי מעשיו, ואומר כל מה שיש לי בעולם הזה אין לי חפץ בו לפי שאין העולם הזה שלי, יושב ומתעטף בכסותו לפני רגלי חכמים, ואין איש רואה בו דבר רע, שואל כעניין, ומשיב כהלכה.

הלכה ט: אהוב את התורה וכבדה. תורה אחת? הרי יש תורות, אחת בכתב ואחת בע"פ?

הלכה יא: אהוב את השמא ושנא את הכי מה. ר' חידקא אומרה בלשון אחרת, אהוב את השמא ושנא את המה בכך. מה פירוש? "אהוב את ה"שמא"(האולי/הטל ספק)"? "ושנא את ה"כי(כך) מה" ו"ה"מה בכך"? האם ההלכה כאן מחייבת, או מציעה, לשאול שאלות, לברר, לא לקבל כמובן מאליו, אלא להטיל ספק?

תורה מלפני בריאת העולם?

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד ב ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! איך סופרים דורות אם אין מתים? הרי לא יכול להיות שספרו בשמים דורות כאשר אין תמותה בשמים? ואם ספרו דורות, או כל ספירה אחרת, אז האם יש לאלוהים גם זמן ראשית/תחילה? שהרי היה זמן בשמיים לפי הגמרא לפני בריאת העולם? ובהנחה שדבר ההבל הזה בגמרא נכון, מה עשה האלוהים עד אז, אלוהים התבטל? ולאלה אשר יאמרו שברא עולמות והחריבן, הרי זו טיפשות חמורה יותר, שהרי לא הצליח לו עד אז, אחרת מדוע החריבן אם בראם? ולזה שיאמר שזה האלוהים, בורא ומחריב, ללא קשר להצליח לו או לא, יש רק לומר שזו שטות חמורה יותר שהרי אלוהים אינו איזה תינוק שבונה ארמונות בחול והורס אותם,

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה, איך מסתדר הזוהר אם הנאמר בגמרא? שהרי שם מדובר על דורות ובזוהר מדובר על שנים? בהנחה שהזוהר צודק האם דור בשמיים נחשב שנתיים עד שלוש? שהרי לפי הגמרא יש בערך אלף דורות אם כך כל דור נמשך שנתיים עד שלוש בשמיים? מפני ש2000 שנה לחלק ל974 דורות שווה בערך 2.05338

זהרה של תורה פרשת בראשית פרק א (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה"  "הנפש אשר באדם" עמ' ז')

"בראשית ברא אלוהים" "אמר רבי שמעון  בא וראה הקב"ה ראה בתורה וברא את העולם שכתוב ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום והוא יתברך הסתכל בה פעם ושתים ושלוש וארבע פעמים ואחר כך אמר את התורה ועשה ממנה מלאכה כדי שלא יבואו בני אדם לטעות מהתורה הקדושה שהוכנה בדיקנות מפליאה ככתוב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה למען האדם וכנגד ארבע פעמים ברא הקב"ה את כל מה שברא בעולמו רבי אליעזר אמר לפני שברא הקב"ה את העולם באו ונכנסו האותיות לפני הקב"ה וכל אות ביקשה שממנה תתחיל התורה עד שנתקיים הכל באות ב שהיא תחילתה של המילה ברכה ובא נתייסד העולם,

ויקרא רבה (וילנא) פרשה ט א"ר(אמר רבי) ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה הה"ד (בראשית ג) לשמור את דרך עץ החיים דרך זו דרך ארץ ואח"כ עץ החיים זו תורה, אראנו בישע אלהים א"ר אבהו זה אחד מן המקראות שישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל (תהלים פ) ולכה לישועתה לנו. אם התורה נבראה קודם לעולם, לפי הגמרא "תשע מאות ושבעים וארבעה דורות" ולפי הזוהר "אלפים שנה", ואלוהים ראה בתורה וברא את הארץ, מדוע היה צריך אלוהים להקדים את "דרך ארץ" לתורה 26 דורות? ולמי היה צריך את "דרך ארץ" בשמיים? האם "דרך ארץ" אינו או אינה משהו שרק בני אדם יכולים לבצע או להתנהג? ובהנחה שדבר ההבל הזה של ויקרא רבה נכון, מדוע רק 26 דורות לפני התורה ולא מאז ומעולם, האלוהים נזכר פתאום שצריך "דרך ארץ" בשמיים? ומה משמעות המושג "דרך ארץ", האם לא צריכה להיות ארץ כדי שתהיה "דרך ארץ"?  בראשית פרק א (א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: אם הארץ עוד לא נבראה איך יש "דרך ארץ"?  ומה פירוש "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"? איך "בְּרֵאשִׁית" אם לפני נבראה תורה ולפני תורה "דרך ארץ"?  ואיך אם אין שמים וארץ, קדמה "דרך ארץ"?  האם כל דברי ההבל האלה לא גורמים להאמין שהתורה היא איזה ספר אגדות לילדים? אוי לשוטים שכתבו את דברי ההבל האלה, ולא הקפידו על דברי עצמם כביכול, מסכת אבות פרק א משנה (יא) אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל: מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יא אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תורו דבר שלא כתלמוד תורה ותחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים ואף התלמידים הבאים אחריכם שמא יורו דבר משמכם שלא כתלמוד תורה ויחובו חובת גלות ויגלו למקום מים הרעים: איזהו מים הרעים הוי אומר ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם (תהלים ק"ו ל"ה): דבר אחר מים הרעים כמשמעו: וי"א(יש אומרים) שמא יגלו לעבודה קשה: ככל הידוע לי לפחות עד לפני שנים לא מעטות או לפחות באלפיים שנה האחרונות עם ישראל היה בגלות, האם בגלל "חכמים" אלה, שכתבו את דברי הבל אלה? כי האלוהים הבטיח בדברים פרק ל (א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:(ב) וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:(ג) וְשָׁב יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:(ה) וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: ואם לא שבנו הרי שיש טעות, ואותה הובילו "חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם",

במדבר פרק לא (יד) וַיִּקְצֹף משֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה: רש"י ויקצף משה על פקודי החיל - ממונים על החיל ללמדך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים שיש כח בידם למחות: האם רש"י ו"חכמים" מבינים את פירושם כאן? הרי אם עם ישראל סובל לפחות כאלפיים שנה בגלות, הרי זה תלוי "בגדולים"? תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיב/ב אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים: