דרך ארץ, וכבוד חבר,

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק יט כשחלה רבי אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו וישבו לפניו אמרו לו רבינו למדנו דבר אחד (ממה שלמדתנו). אמר להם אלמד אתכם צאו והזהרו איש בכבוד חבירו ובשעה שאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל שמתוך דבר זה תזכו לחיי העולם הבא: מדוע הקדים רבי אליעזר את "הזהרו איש בכבוד חבירו" ל"דעו לפני מי אתם עומדים להתפלל"?  

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ה בשעת פטירתו של ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לפניו ואמרו לו רבינו למדנו דבר אחד. אמ'ר להם בניי הזהרו איש בכבוד חבירו וכשאתם עומדים להתפלל היו יודעים לפני מי אתם מתפללים:

אליהו רבה (איש שלום) פרשה א ויגרש את האדם (בראשית ג' כ"ד), מלמד שנתן לו הקב"ה גירושין כאשה. וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים (שם שם /בראשית ג'/), מלמד שהכרובין קודמין למעשה בראשית. ואת להט החרב המתהפכת (שם /בראשית ג'/), זו גהינם. לשמור את דרך (שם /בראשית ג'/), זו דרך ארץ, מלמד שדרך ארץ קדמה לכל. עץ החיים (שם /בראשית ג'/), אין עץ חיים אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' (משלי ג' י"ח).

משנה מסכת אבות פרק ג משנה יז [יז] רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ אם אין דרך ארץ אין תורה אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה אם אין בינה אין דעת אם אין דעת אין בינה אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח,

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לב רבן גמליאל אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תלמוד שאין עמו מלאכה סוף הבטלה לעורר עון:

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף מ עמוד ב מתני'. כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ - לא במהרה הוא חוטא, שנאמר: +קהלת ד+ והחוט המשולש לא במהרה ינתק; וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ - אינו מן היישוב.

רש"י שמות פרק יז (ט) בחר לנו - לי ולך, השוהו לו, מכאן אמרו יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך כמורא רבך, מנין שנאמר (במדבר יב יא) ויאמר אהרן אל משה בי אדני והלא אהרן גדול מאחיו היה ועושה את חבירו כרבו. ומורא רבך כמורא שמים מנין, שנאמר (שם יא כח) אדוני משה כלאם, כלם מן העולם, חייבין הם כלייה, המורדים בך, כאלו מרדו בהקב"ה: משנה מסכת אבות פרק ד משנה (יב) רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים:

אם א = ב, ו-ב = ג, הרי ש-א = ג, אם "כבוד חבירך כמורא רבך", ו"מורא רבך כמורא שמים" הרי ש"כבוד חבירך כמורא שמים",

דרך ארץ קדמה לתורה?

ויקרא רבה (וילנא) פרשה ט א"ר(אמר רבי) ישמעאל בר רב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה הה"ד (בראשית ג) לשמור את דרך עץ החיים דרך זו דרך ארץ ואח"כ עץ החיים זו תורה, אראנו בישע אלהים א"ר אבהו זה אחד מן המקראות שישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל (תהלים פ) ולכה לישועתה לנו.

ותורה מלפני בריאת העולם?

תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד (ב) ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? +תהלים ח+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו +תהלים ח+ ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים!

זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בראשית דף ט עמוד ב בראשית. כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז [משלי ח] הפסוק הזה חוזר על כל התורה שהיא היתה ראשית דרכי אל שהתורה נבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם דא"ר אלעזר שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם ואלו הם התורה וג"ע וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח והתשובה,

זהרה של תורה בראשית פרק א (הועתק מספרו של יצחק שוקרון "זהרה של תורה"  "הנפש אשר באדם" עמ' ז')

"בראשית ברא אלוהים" אמר רבי שמעון  בא וראה הקב"ה ראה בתורה וברא את העולם שכתוב ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום והוא יתברך הסתכל בה פעם ושתים ושלוש וארבע פעמים ואחר כך אמר את התורה ועשה ממנה מלאכה כדי שלא יבואו בני אדם לטעות מהתורה הקדושה שהוכנה בדיקנות מפליאה ככתוב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה למען האדם וכנגד ארבע פעמים ברא הקב"ה את כל מה שברא בעולמו רבי אליעזר אמר לפני שברא הקב"ה את העולם באו ונכנסו האותיות לפני הקב"ה וכל אות ביקשה שממנה תתחיל התורה עד שנתקיים הכל באות ב שהיא תחילתה של המילה ברכה ובא נתייסד העולם,

ריקאנטי בראשית פרק א (ג) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור [שם ג]. כבר פירשנו כי אלהים הנזכר במעשה בראשית הוא רמז לתשובה, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה [בראשית רבה א, ב] היה מסתכל בתורה ובונה עולמות, התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא. יש מפרשים על התשובה שהיה מסתכל בחכמה ובורא העולם, וההסתכלות הוא האצילות,

מוסר השכל:

ויקרא רבה (וילנא) פרשה ט מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע ביותר א"ל(אמר לו) משגח(ישגיח) רבי מתקבלא(להתקבל) גבן(אצלנו)? אמר לו אין(כן) הכניסו לביתו האכילו והשקהו בדקו(שאל אותו) במקרא(בתורה) ולא מצאו(ראה שאינו יודע) במשנה ולא מצאו, באגדה ולא מצאו, בתלמוד ולא מצאו, א"ל סב(טול) בריך(ותברך) א"ל יברך ינאי בביתיה(בביתו) א"ל אית בך(אתה יכול לחזור אחרי)?  אמור מה דאנא(שאני) אומר לך א"ל אין(כן)  א"ל אמור אכול(אכל) כלבא(כלב) פיסתיא(מהפת= לחם) דינאי(של ינאי) קם(האורח) תפסיה(תפס את ינאי) א"ל ירותתי(ירושתי)  גבך(אצלך) דאת(ואתה) מונע לי(ממני) א"ל ומה ירתותך(ירושתך גבי(אצלי)? א"ל חד(פעם) זמן(אחת) הוינא(הייתי) עובר קמי(ליד) בית ספרא(ספר) ושמעית(ושמעתי) קלהון(קול) דמניקיא(תינוקות) אמרין(אומרים) (דברים לג) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, מורשה קהלת ינאי אין(לא) כתיב(כתוב) כאן אלא קהלת יעקב א"ל למה זכיתה למיכלא(לאכול) על פתורי(שולחני) אמר לו מיומי(מימי) לא שמעית(שמעתי) מילא(מילה) בישא(מביישת)  וחזרתי(והחזרתי) למרה(לבעליה), ולא חמית(ראיתי) תרין(שניים) דמתכתשין(רבים) דין(זה)  עם דין(זה) ולא יהבית(עשיתי)  שלמא(שלום) ביניהון(בניהם) א"ל(ינאי) כל הדא(כך) דרך ארץ גבך(אצלך) וקריתך(וקראתי לך) כלבא(כלב)?