להדבק בדרכי האלוהים? ללכת בדרכיו? להדמות בדרכיו? מה פירוש כל הדברים האלה? הרי אם? בדברים פרק לב (לט) רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל: ובשמואל א פרק ב (ו) יְהֹוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל:(ז) יְהֹוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם: אם כך: האלוהים הורג "צדיקים", והורג תינוקות? האם אני צריך להדמות לו גם בזה? אלוהים ברא את העולם ויצר לנו כתאורה את השמש כדור אש ענק, האם חובה עלי להשתמש כתאורה רק באור השמש, או שחייב אני להשתמש רק בתאורת אש, ואסור להשתמש בתאורת חשמל? הרי כביכול יש "צדיקים" עניים, האם אני צריך לגרום לאנשים להיות עניים, כדי שאוכל להדמות לאלוהים?
רש"י דברים פרק יג (ה) ובו תדבקון - הדבק בדרכיו. גמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב"ה:
אבן עזרא דברים פרק ל (טז) לאהבה - העיקר. ללכת בדרכיו - שלא תשנה מדרכי מעשיו ומצותיו שצוך. ואם לא תדע למה נתנו החוקים והמשפטים. והנה וחיית - פירוש החיים, ורבית - פירוש הטוב, כי הוא רבוי הגוף בבנים ובעושר:
רד"ק תהלים פרק קיב (ד) זרח בחושך, בעת שיש חושך בעולם, והוא צרה, לישרים יזרח האור. והאור הוא הָרְוָחָה. חנון ורחום וצדיק, כי הוא בדרכיו חנון וחונן הטובים. ורחום, ומרחם עליהם ומציל אותם מן הצרה בעת הצרה. וצדיק, כי צדיק וישר הוא, ונותן לטובים כפי דרכיהם ולרעים כפי מעשיהם, לפיכך יזרח אור לישרים. וזרח, פֹּעַל יוצא, ואפשר שהוא פֹּעַל עומד, ויהיה פירושו חנון ורחום על האדם הישר שלמד ממידת בוראו: אולי היינו צריכים ללמוד, שצריך להאיר עם מדורה, ולא עם מנורת "פלורוצנט/לד"?
רד"ק תהלים פרק קמה (ט) טוב ה' לכל. אפילו למיני החיות והבהמות והעופות הוא טוב ומרחם. וכן ראוי לאדם ללכת בדרכיו אלה ואין לו לאדם להשחית החיים, כי אם לצורך, או להשמר מנזקיהם. וכן מצאנו (ב"מ פה, א) כי רבינו הקדוש הזהיר שפחתו שלא לאסוף החולדות הקטנות עם דומן הבית אלא תניחם להיות דרים בעיקרי הבית. אמר לה: ורחמיו על כל מעשיו כתיב:
רלב"ג משלי פרק ג (לה) בני אל ילוזו - אל יסורו מעיניך החכמה והתבונה אך שמרם תמיד שמור הנימוס המושכל שהגיע לך בזה ושמור ג"כ המחשבה שהביאה אותך להשגתו כדי שתדע תמיד האמת בדרכיו ויהיו החכמה והתבונה חיים לנפשך כי הם בעצמם הם השכל הנקנה הנשאר מהאדם אחר המות,
קהלת רבה פרשה ד ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה לא להדבק בדרכיו שכל מי שאינו עושה כמותו גם זה הבל,
ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתלט והיו הדברים האלה למה נאמר, לפי שהוא אומר ואהבת את ה' אלהיך איני יודע כיצד לאהוב, ת"ל והיו הדברים האלה תן הדברים האלה על לבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו:
ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד
בן כסיל תוג"ת אמו (בא"ת ב"ש אפרא) אפרא בעיני אמיה אם מודבק אדם בדרכיו של הקב"ה משמח בוראו,
זוהר כרך א (בראשית) פרשת חיי שרה דף קלד עמוד א
(ישעיה מ"ב) מי נתן למשיסה יעקב וגו', ואנון אמרין הלא יי' זו חטאנו לו והיא אמרת ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו,
זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף נ עמוד א
כענין זה צריך להתנהג במידותיו של הקב"ה וללכת בדרכיו דכתיב והלכת בדרכיו (שהרי נשמתו פקדון בידו שהיא מתחת כסא הכבוד והוא נוצר מטפה סרוחה הרי פקדון נשמתו [בידו],
רש"י מסכת שבת דף קלג עמוד ב
הוי דומה לו - ולשון אנוהו: אני והוא, אעשה עצמי כמותו לדבק בדרכיו.
ספר מורה הנבוכים חלק ראשון פרק כד
אמר והלכת בדרכיו, אחר ה' תלכו, לכו ונלכה באור ה':
מנין המצוות לרמב"ם
ח להדמות בדרכיו הטובים והישרים שנ' והלכת בדרכיו.
רמב"ם הלכות דעות הקדמה
הלכות דעות. יש בכללן אחת עשרה מצות, חמש מצות עשה, ושש מצות לא תעשה. וזהו פרטן: (א) להדמות בדרכיו. (ב) להדבק ביודעיו. (ג) לאהוב את ריעים. (ד) לאהוב את הגרים. (ה) שלא לשנא אחים. (ו) להוכיח. (ז) שלא להלבין פנים. (ח) שלא לענות אמללים. (ט) שלא להלוך רכיל. (י) שלא לנקום. (יא) שלא לנטור. וביאור כל המצות האלו בפרקים אלו.
|