יובל הגיע במצב נפשי מאוד ירוד הוא הבין את חומרת המעשים אולם במקביל לא סר מדרכו - עדיין הילד שבוא ניצח  לאחר הכול . 

יובל החליט לקחת אחריות ולנסות ולטפל בבעיה , יובל ישב מולי וביחד בנינו תוכנית טיפול , אחת הבעיות העיקריות היתה התקשורת , יובל לא יכל לנהל שיחות על כך עם הוריו ולכן כאן נכנסתי לתמונה . 

יובל קיבל מטלות רבות שאותם היה צריך לעשות ,הוא קיבל על  עצמו אחריות והחל להוביל את עצמו בדרך הנכונה לטפל בבעיה , הוא למד משמעות עצמית מהי , הוא למד לדבר להיפתח להוציא את אשר על ליבו להתייעץ שנייה לפני ולא לאחר מעשה . אחת המחמאות הגדולות שקיבלתי ממנו היתה     " חיכיתי כל השבוע על מנת לספר לך את מה שעבר עליי " , באותו הרגע הבנתי שהוא איתי בתהליך . 

כמה שבועות קודם לכן ישב מולי "הילד" וסיפר לי סיפורים , עת הישרתי אליו מבט וביקשתי בלשונו כי יפסיק "לחנטרש" אותי , הסתכל עליי "הילד" במבט מחויך והודיע לי כי זאת הבעיה איתי , א"א לחנטרש אותי .  גם משפט זה נתן לי ולו להבין כי הוא איתי בתהליך וכי אנחנו  בדרך הנכונה להצלחה.  

אולי לא היתה זאת החתונה אלא מערכת יחסים ארוכה ומשמעותית שקיוויתם ורציתם שתתמסד במהרה , אולם כל זה נשאר בגדר הפנטזיה ...

ואז פתאום אתם מרגישים :

נעלבים , כועסים , מושפלים , מחליטים להיאטם לעולם  ,לעזוב הכול לשקוע במרה שחורה ולהרגיש מחנק נפשי וגופני כאחד .....

הכוחות אוזלים להתמודד על ההרגשה , עם המבטים ועם המשפחה והחברים ....

אם ההרגשה מוכרת ואם החוויה נשמעת לא מוזרה , אם עברת זאת בצורה אישית או הנך מכיר/ה מישהו/י שעברו את אותה החוויה 

אני מזמין  לתהליך משותף - באמצעותו ננסה להבין  ולראות את מה שמוסתר כעת מאור השמש,  ננסה לפתור את הדברים ולבנות מסלול  המורכב מאבני מדרך  אשר יוכלו להוביל אותנו קדימה .

מעבר לכלים מקצועיים מביא אני את  עצמי על מנת להוות חלק מהתהליך , אשר בו את/ה תבנו את עצמכם מההתחלה 

"הילדה" הקטנה שבה יצאה החוצה , לא אותה תדמית חיצונית של המוצלחת של הכיתה ,של המחלקה בצבא, באוניברסיטה או כמנהלת מחלקה , אלא אותה ילדה שצריכה בסופו של יום את המילה טובה את החיבוק .