"הממ ... מרשים מאוד כיתה" כעסה המורה .

"אתם חושבים שהיום הראשון ללימודים הוא בדיחה הא ??!!" .

"אממ ... סליחה שאיחרתי" פתאום נכנסה ילדה לכיתה .

"או ! מירי ! סוף סוף הגעת ! מזמן כבר התחיל השיעור שתדעי לך ..." צעקה עליה המורה .

"סליחה ... פשוט אח שלי ..." .

"אח שלך לא מעניין אותי , הלימודים מעניינים אותי ! עכשיו שבי במקום הפנוי" .

"איפה אני אשב ?" שאלה מירי ונראה שהיא מתחילה לבכות .

"טוב תשבי ליד ולנטינה , ממילא אין לה אחים שיעכבו אותה ..." .

מירי התחילה לבכות ויצאה מהכיתה .

"מירי !" לא יודעת למה צעקתי לה .

"השתגעת שיר ?! מה את עושה ?? אם תברחי אחריה המורה תתן לנו ריתוק" .

"טוב אני אמצא משהו אחר" לחשתי לשיר .

"אממ המורה ... אני צריכה לשירותים" אמרתי .

"טוב ולנטינה , אבל מהר" .

רצתי אל הדלת ויצאתי לראות מה שלומה .

"מירי ! הכל בסדר ? למה את בוכה ?" שאלתי אותה .

"כי אח שלי ..." היא בכתה .

"אח שלך ?" .

"חולה בסרטן ..." ענתה לי מירי ביאוש .

"סליחה , לא ידעתי ..." גמגמתי .

"זה בסדר , אסור לי לבכות כל הזמן" אמרה מירי .

"אז נחזור לכיתה מירוש ? אני אעזור לך" .

"אם את אומרת" אמרה מירי ועזרתי לה לקום .

---------------------------------------------

בהפסקה ישבתי עם מירי ליד מגרש הספורט .

"רוצה נבוא אני , שיר , דן וטל לבאולינג היום ?" שאלתי .

דן וטל הם ידידים טובים שלי .

בדיוק דן וטל עברו , ועל הפנים שלהם הייתה הבעת פנים חמוצה .

"בטח , למה לא ? רגע , את מתכוונת להזמין את ג'ק ? ראיתי שאת נועצת בו עיניים ..." אמרה מירי .

הסמקתי . "אממ ... יש לו חברה סיוון ... והיא יריבה שלי ..." ניסיתי לענות לה .

"נו מה הבעיה להזמין פעם את סיוון ? אולי תהיו חברות" אמרה מירי .

"צודקת , אני אלך להזמין אותם" אמרתי .