דינה:"רני היום הגדול הגיע ואני כבר מוכנה, התלבשתי והכל, איך אתה?"

רני:"מצויין, גמאני מוכן לחתונת השנה, כל שנותר עכשיו זה לחכות לרגע הזה."

דינה אומרת בלב:"אני לא מרגישה טוב מה אעשה? אם אספר לו אז אאכזב אותו ואם לא אספר לו אז לא אוכל לשמוח לרקוד כו', טוב אאסוף אומץ ואספר לו"

דינה אומרת לרני:"אני לא חושבת שאוכל לרקוד ולהנות היום."

רני:"מה?למה?מה קרה?מה זאת אומרת? אי אפשר עכשיו לבטל הכל."

דינה:"אני לא יודעת מה קרה לי, אני לא מרגישה טוב. כואבת לי הבטן, הראש וגם בזמן שהתאפרת הקאתי."

רני:"חייבים ללכת לבית חולים, עכשיו! הרי כל המרפאות סגורות! ונמהר כדי לחזור לחתונת השנה."

דינה:"לא!!!!!!!!!!!!!! לא רוצה!"

רני:"אין לא, נצא עכשיו!"

 

כעבור חצי שעה

 

רני:"יופי, הגענו!"

רני:"דוקטור, רק תזדרזי, טוב?"

 רונית:"כן בוודאי ננסה לזרז תהליכים. רק אתה תחכה בחוץ, את בואי תיכנסי."

 

 

כעבור 10 דקות

 

רונית:" וואי אני פשוט לא מאמינה את בהריון ולא סתם כבר בחודש תשיעי, לא הרגשת? טוב, גם לא השמנת. מצטערת תתיצטרכו לבטל את החתונה.את צריכה ללדת כל רגע."

דינה:"מה???? לא יכול להיות. זה פשוט לא הגיוני.איך לא הרגשתי כלום כשתשעה חודשים טני בהריון?"

רונית:"אני ממש מתנצלת..אבל שלא הרגשת זו בעיה נדירה שיש לך ואת לא מרגישה כלום בתוך גופך."

 

דינה יצאה לספר לרני...

 

דינה:"רני... איך אני אגיד לך? צריך לבטל את החתונה..."

רני:"מה?????? למה מה קרה?"

דינה:"רני.. אני לא יודעת איך זה קרה, לא הרגשתי מלכתחילה, לא השמנתי ולא כלום, אבל אני בהריון בחודש תשיעי,ליתר דיוק בסיומו והרופאה אמרה שאני אמורה ללדת כל רגע. סליחה."

רני:"טוב.. לא נורא אתקשר לבטל את החתונה.."

רונית:"תחליפי בגדים ובואי איתי. את צריכה לעבור כמה בדיקות ולאחר מכן ניתוח."

דינה:"החלפתי, אבל רק לא ניתוח."

רונית:"סורי, אבל חייבים לעשות לך ניתוח.יאללה בואי ואתה תחכה בחוץ, בעוד מס' שעות יוולד לך בן או בת"

 

כשהם הגיעו לחדר הניתוחים...

 

רונית:"בואי נעשה לך הרדמה."

דינה:"לא רק זה,בבקשה, לא!!!!!!!."

רונית:"סורי אבל חייב!!!!!!!!!!"

 

דינה התעוררה מההרדמה...

 

רונית:"מזל טוב נולדו לך תאומים,בן ובת. רגע מה קרה לו? טוב הבנתי יש לי חדשות שמחות ועצובות לבשר לך."

דינה:"מה?מה קרה?"

רונית:"טוב אז ככה. החדשות השמחות הן שהולדת בת, והחדשות העצובות הן שהיו לך תאומים והבן לא שרד את הלידה."

דינה:"מה????????????????? לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לא יכול להיות!!!!!!!"

רונית:"הנה הבת תיראי איזו מתוקה.. ולידה זה הבן שלא שרד."

דינה:"אני לא מאמינה שדבר כזה קרה לי!!!!!"

רונית:"אני מצטערת באמת לא יכלתי לעשות למענו דבר."

 

דינה הסתכלה על התינוקות שלה ולהפתעתה...

 

דינה:"מה זה? מה קרה שם?"

 

המשך יבוא.. בפרק הבא....

 

מה באמת קרה ואיזו הפתעה התגלתה? הישארו עמנו... 

 

 

דינה:"יואו רונית תסתכל התינוק זז, הוא עדיין נושם וחי."

רונית:"צודקת!!! זה נס אמיתי!!"

 

כעבור 3 שעות

 

דינה:"רני יש לנו תאומים תינוק ותינוקת, כמעט מהבן מת וקרה נס והוא עדיין שורד הייתה מאמין?"

רני:"מה באמת? אבל יש לי משהו לומר לך. אני לא יודע איך להגיד לך כי זה יהרוס לך את השמחה אבל אני רוצה להיפרד ממך."

דינה:"מה???????? למה????????????? מה קרה??????????? אנחנו הורים!!!!!!!! אתה לא שמח??????"

רני:"אני מצטער, אני מרגיש שאני עדיין לא מספיק בשל להיות אבא, סליחה"

 

כעבור 2 דקות רני לקח את רגליו, הלך ומעולם לא שמעו ממנו עוד..

 

דינה החלה לבכות ולא ידעה מה לעשות...

 

כעבור 5 שנים כשהילדים גדלו הם החלו ללכת לגן חובה...

 

  

2 ילדיה של דינה הזכירו לה את רני למרות שנורא רצתה לשכוח ממנו לא יכלה.

 

כעבור חודשיים יום המשפחה והילדים למדו על זה בגן.

 

קרן:"אמא! מי זה אבא שלי?"

גיא:"כן אמא מי זה אבא שלנו?ולמה הוא לא כאן?"

 

לפתע דינה יצאה למרפסת והחלה לבכות

 

דינה:"אבא שלכם בשמיים."

דינה אומרת לעצמה בלב:"לא במובן הממשי אבל מבחינתי הוא מת מזמן ולא קיים".

 

גיא:"מה????? מה זאת אומרת?"

 

 

 דינה:"לא משנה חמודי."

גיא וקרן פה אחד:"כן משנה."

דינה:"שתיהיו גדולים אספר לכם."

גיא וקרן:"לא עכשיו."

דינה:"לא, קדימה לכו לישון."

 

כעבור 8 שנים...

 

הילדים עלו לכיתה ז' ולכל הבנות היה חבר\חברה והם לא ידעו אף פעם מה זאת אהבה כי לא היה זאת להוריהם ולהם בחיים לא היה חבר\חברה של ממש.

 

 

 

 

לאחר יום הלימודים...

 

קרן:"אמאאאאא את לא מבינה מה ראינו היום"

דינה:"מה ראיתם?"

גיא:"לכל הילדים בבית ספר יש משהו שנקרא אהבה"

קרן:"כן אמא לכולם יש חבר או חברה"

דינה:"מה????? לכולם יש את ה"זהו" לאאאאאאאאאא"

קרן:"אמא למה לא?"

דינה:"בגלל שאני לא רוצה שתסבלו"

גיא:"מה זאת אומרת?"

דינה:"טוב נראה לי שאספר לכם מה קרה,אז ככה,הכרתי גבר בשם רני וידעתי מהרגע הראשון שראיתי אותו שאיתו אני רוצה להתחתן,כעבור כחצי שנה הוא הציעה לי נישואים ומאוד התרגשתי. אני הסכמתי ובמיד התארגנו כעבור חודשיים הגיע הרגע הגדול של הנישואים, אך באותו היום לא הרגשתי טוב כל כך ורני לקח אותי לבית חוולים ושם אמרו לי שאני צריכה ללדת בכל יום וזאת למרות שלא הרגשתי כלום וגם לא השמנתי. מיד כשהגענו שלחו אותי לבדיקות ולאחר מכן לחדר לידה, זה היה נורא"

קרן:"למה? זה דבר שמח, לא?"

דינה:"כן מותק, אבל תני לי לסיים לדבר טוב? אז אחר כך הודיעו לי שהבן לא שרד את הלידה והבת כן, באמירה זאת לא ידעתי מה לעשות, הייתי חסרת אונים ולפתע ראיתי שהוא זז והרופאה אמרה לי שזה נס. אחר כך רצתי לספר לרני והוא אמרה לי שהוא לא בשל מספיק להיות אבא וככה נותרתי עם  שני ילדים מקסימים כמוכם לבד."

גיא:"מה????? באמת?????? בגלל זה את לא רוצה שתיהי לנו אהבה?"

דינה:"תיקראו לזה ה"זה" טוב?"

קרן:"אמא אבל לא כולם אותו הדבר"

דינה:"נכון צודקת מותק פשוט לי יש עדיין את החששות"

 

כעבור חצי שנה....

 

קרן וגיא הגיעו לבית ספר ופתאום...

 

ניגש לקרן דור...

 

דור"היי קרן, יש לי משהו בשבילך, הנה קחי"

קרן:"מה זה?"

דור:"תפתחי ותראי בעצמך"

קרן:"טוב... וואו איזו שרשרת יפה! תראה גיא ורשום בפנים "קרן היפה, אני אוהב אותך. רוצה להיות חברה שלי?"

גיא:מה?????? קרן אמא לא מרשה חבר"

 

 

 

קרן:"דור אני מסכימה ואתה גיא לא תגיד חצי מילה על זה לאמא, ברור???????"

גיא:"אההה ברור!!!!!!!"

קרן:"ישששששששש יש לי חבר וגם אהבה"

 

לאחר 5 דקות...