עכשיו הבנתי שמהגן טעיתי... ילדה מהכיתה שלי היום גרמה לחברה שלי
להיות ברוגז איתי ...
אבל חברתי הטובה איתי זה כבר משתפר !
אבל זה רק מתחיל....
כל הסיפור התחיל בהפסקה , חברתי מהגן אמרה לחברה שלי שאמרתי לה סתומה
וטיפשה והיא המשיכה לשקר שקרים , והיא בסך הכל רצתה להפריד ביננו...
באתי אליה והייתי מאוד עצבנית ופתאום היד שלי התעופפה לעבר הפנים שלה...
עשיתי את זה ! אני פשוט לא מאמינה !
ורצתי במדרגות כדי שהיא לא תתפוס אותי ואז....
בום...נפלתי , שברתי את הרגל ואף אחד לא חיפש ולא התייחס אליי
ואני הרגשתי בודדה , רגלי כאבה ופשוט הייתי משותקת מלזוז...
אחר כך , הראשונה ששמה לב אליי זאת חברתי מכיתה א' ...
חברתי הטובה הלכה לפני הנפילה , שהיינו בגינה ...
שחברתי באה אליי מכיתה א' ואז היא ניסתה להרים אותי
ודמעות הציפו את עיניי , היא לא הצליחה להרים אותי
אני נסיתי לצחוק אבל פשוט לא הצלחתי מתוך כאב..
אחר כך בקשתי ממנה לרדת למטה ולראות מה "חברותיי" עושות...
אבל הם רק צחקו על בדיחות מטופשות ולא שמו לב למה שחברתי אומרת להם.
חברתי רצה להוריי סיפרה להם על המקרה ואני נסיתי לרדת את הקומה היחידה שנשארה
והתגלגלתי וכנראה...נפצעתי קשה...
הוריי רצו עם חברתי והם הזמינו אמבולנס...
האמבולנס בא ופתאום כל הילדים מתאספים חוץ מחברה שלי מהגן שרבתי איתה..
ירדו לי עוד יותר דמעות...פשוט לא הצלחתי לעמוד בזה...
הרופאים הרימו אותי לאלונקה ונסענו לבית החולים....
הרגשתי שאני לא שייכת לשמה וממש פחדתי....
הבשורות הרעות הם ש...
אולי אצטרך לעשות ניתוח...
לפתע אמא אמרה משהו אבל לא יכולתי לשמוע...

השארו במתח כי
ההמשך יבוא !


לחצו כאן כדי להמשיך ל-
סיפור חיי - פרק 4