|
הסיפור של עדי חלק 2
עדי הבינה למה הנער הזה מפחד מימנה
אבל הנער הזה הבין שהיא עצובה וזאת לא אשמתה והנער שאל אותה
"איך קוראים לך??
עדי ענתה" שמי עדי כן כן אני יודעת אתה פוחד מינמי לא פוגשים כול יום
ילדה שאבא שלה רוצח ולך איך קוראים?"
לי קוראים דני יותר נכון "דניאל"
אני גר גם בחיפה אבל בוילה אני יודעת שאת חושבת שאולי אני ילד מפונק
אבל לא ההורים שלי כול הזמן רבים אבא שלי מרביץ לי עם חגורה
אבל אמא שלי בסוף צריכה לסבול את הכאב כי היא תמיד מגנה עלי"!
עדי בהתה בנער הזה והיא חיכה אליו, דניאל חייך אלייה בחזרה, ואז עדי אמרה " לפחות אבא שלך לא בכלא והוא רוצח את אמא שלך
תאמין לי אני לא רוצה בית יתומים ראיתי בטלוויזיה שמתעללים שם בילדם!! "
דניאל גיחך ועדי לא הבינה למה היא חשבה שהוא צוחק עלייה
אבל דניאל אמר לה "מה פיתאום!!! בבית יתומים לא שמים אותך במרטף אפילו אין כזה
זה רק בטלוויזה אבל מה שכן מרביצים שם
, ובימכומך אני הייתי שמח ללכת לבית יתוומים נימאס לי מהורים שלי
עכשיו ברחתי מהבית שלי בגלל עוד ריב!!"
עדי הציעה לו לשבת על ספסל
והיתה דממה ולא ציוץ של ציפור עדי לא ידעה מה להגיד היה לה משהו שהיא רצתה לספר
לו אבל היא התביישה, היא שקעה במחשבותיה והתחילה לספר לו בגמגום
לפני.ני שאבא שלי רצח את אמי .י.. אז היה לי דוד שקראו לו
דור הוא לא סבל אותי אני הייתי אחיינית בישבילו
וגם היה לו חבר שקראו לו דני והיא בלעה את הרוק נשמה ואמרה את החצי של השם " אל"
הוא הו.... רצח אותו את החבר שלו על כלום!!!
כי תמיד דניאל היה מגן עלי אחרי שהיו מרביצים לי
וגם אמא שלי הייתה חייה עדיין
בגלל זה הוא לא האיים עליי!
דניאל גם היתאב בעדי מאוד
הוא רצה להזמין אותה אבל עדי לא הסכימה
היא לא רצתה שהמשפחה שלא תריב בגללה!
עדי חשבה לעצמה מה לעשות היא הלכה לשכנה שלה
השכנה של תמיד אהבה אותה
היא ידעה הכול היא שמעה את הצרחות ואת כול האיומים שאבא שלה עשה!!
היא בלי בושה ביקשה שאם היא יכולה להישאר שם לישון עד שתמצה לה משהו.
וכמובן היא הסכימה לה
לעדי היה יומולדת 15
בתאריך : 9.8
היא לא ממש חגגה
היא הכלה ליקרוא לדניאל אבל הוא לא היה בבית
הוא בעצם ברח, עדי חיפשה בפארק ,
בשדות , בחניות , היא הלכה למקום שגם היא ברחה אליו המקום שקרתאה לו הבית שלה
וצאה אותו שם בוכה עם פנים אדומות
הוא שאל אותה בקול צרוד ששומעים רק את הבכי " מאיפו את יודעת שאני פה "??
עדי ענתה לו "גם אני הייתי בורחת לפה שהייתי בוכה
זה המקום האוהב עלי ביות שאבא שלי היה צועק עלי ללכת לחדר הייתי ברוחת.
ו.. רציתי להזמין אותך ליומולדת שלי כימעט שחכתי". ועדי צחקיקה לעצמה.,
בימולדת הם אכלו עוגה צחקו ודיברו אחד עם השני
עדי אמרה לדניאל שנלך למקום שלנו?"
הם הלכו דניאל חיבק אותה חזק שהם ישנו
עדי ודניאל דיברו זה עם זה
ולפתע היה שקט הם היסתכלו אחד על השני
דניאל היתקרב לפנים שלה ונישק אותה מייד !!
עדי הסמיקה והייתה בשוק היא לא ידעה מה לעשות באותו הרגע
אז היא היסתובבה בחייוך לצד השני,
דניאל הצטער על זה והיסתובב בבושה לצד השני
וככה הם ישנו עד הבוקר.
דניאל עיתורר ולא ראה את עדי
עדי התחילה ליצעוק " הצילו הצילו תעזרו לי " בבכי מצמרר,
דניאל מצאה אותה קשורה על העץ שהיה ליד המיזרון
ואם דם שיורד לה מהיד
היא בכתה כולה הייתה אדומה הבכי הציף אותה היא לא הייתה יכולה לינשום
דניאל לקח תסכין חתח את החבל מסביב לגוף שלה ומסביב לפה
הוא שאל מה קרה
היא אמרה מישהו בא ועשה לי את זה ומי שעשה לי את זה הוא.....
רוצים חקל שלישי תגידו בפורום דיבור!!...
|
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
