פתח את הדלת אל גן-העדן,

תראה מה נימצא שם, מעבר לים.

שם יש מקום, בו נוכל לחיות,

בו יש חיים טובים יותר.

לי ולך.....

 

אותך אז ראיתי.

מלאכים לבנים,חייכו,לך.

ומהרקיע,באה,שמש.

 

מאז שהופעת.

אתה האוצר,של עולמי,

תחושה חמה ,ומרגשת..

 

לעד אזכור איך זה קרה,

כשבאת אליי פתאום.

לא,לא אשכח, זה בליבי......

 

פזמון :

 

פתח את הדלת, אל גן, העדן, תראה מה נימא שם מעבר לים.

שם יש מקום, בו נוכל לחיות, בו יש חיים טובים יותר.

 

מקום שבו נוכל לחיות בקסם,

חיינו יראו כמו סיפור אגדה,

תן לי הזדמנות,

תן לי סיכוי,

וכך נגשים את החלום,

באהבה.....

 

 

אני בחיפוש, של מקום רחוק נסתר.....

בו אוכל,

להיות, תמיד מאושרת.....

והמנגינה, ששמעתי בזריחה.....

מעלה, זיכרונות, מרגע יפה, יותר.

מהשחקים, הרחוקים....

מגיעה מנגינה, יפה.

זה, זמן בו נוכל מיד לשחרר, את כל האור.

הזריחה עולה לה אחרי סערה.

בין היבשטת ושבעת הימים.

גם אם זמנים חדשים באים, הם ישלחו לכולם אהבה.

הזריחה עולה לה אחרי סערה.

בין היבשות ושבעת הימים.

גם אם אולי אעלם מכאן...

יש בי תקווה.

לא אשכח אותך.....

 

כמו עמוד אחרון של סיפור אגדה שנכתב מחדש ושונה לטרגדיה

ואפילו לזה שליבו האמין בסיפור ועכשיו החלום כבר אבוד לעולם

אהבה, חלומות, הם רק ארמונות שבנות ילדים על החוף

הם עדינים וחולפים אפילו שלא תרצו שהם יהיו כאלו

ואפילו עכשיו אני לא יכולה להפטר מהשיר שאתה לי נתת

מנגינה מהדהדת בתוכי ואני מרגישה שחזרתי חזרה לאותו היום

וכל זה היה רק כמו כלוב שכלא

ואני מבטיחה שאני עוד אשתחרר מהכבלים שאתה עטפת,

וסגרת אותי עמוק בפנים!

ועכשיו, אנחנו ביחד, האהבה עוד תאיר את דרכינו

הגורל, כבר החליט מה יהיה על כולנו

ואם הכוכבים יעלמו זה כי אנשים כולם מפחדים מרגש

 

זריחה עולה היא כל כך יפה

היא מביאה דמעה לתוך עייני

רק מקווה שאתה רואה

רואה אותי, מתחת לאותם העננים

חלומות הם רק המשאלות

בתוך לבבנו

אבל הם יקחו אותי לשם

אשא על כנפי השמש רק כדי להגיע אליך

הולכת לראות אותך כי אני לא רוצה לחכות עוד

מתחת לכוכבים המציאות הופכת לקסם

וכוח המחשבה אשמור על חלומי לנצח!

 

אני יושבת לי כאן ומביטה למרומים

רואה את כל הגוונים משתנים וחושבת על האהבה

נזכרת בך ובוכה

הזיכרון הישן עולה פתאום בראשי

הקשיבו לו הוא נמצא  אי-שם באופק

האם אני שומעת ילד בוכה בכי מר לבד

ולב כבד צריך עזרה

אולי זה הגורל שמדריך אותי

רק הכוכבים הקטנים מובילים אותי בבטחה

בתוך הים בעומק הכחול

נמצא בייתי אותו אוהב מכול

אני אשמור על כוחי

אתמודד על העתיד שיבוא שלך וגם שלי

 

 

 דמעה אחת קטנה ומלוחה

היא נעלמת לה במים

ואף אחד כבר לא הבחין שנעלמה בשקט

עכשיו היא מתפוגגת

ולמרות ששוב עצוב בלב שלי

אני אמשיך תמיד לשיר

גם אם הגשם שוב ירד מעל בייתי

אני אמשיך להיות שם בישבילך!

לו היה עלי להוולד שוב מחדש

אני לא הייתי משנה כאן שום דבר

כי בזכות כל אלה שפגשתי בדרכי

הניסים הופכים עכשיו ליהלום

שזוהר באור

 

 

 

 

השיר מנגינה 

 

 

כוב, מאיר מעל.

 

 

השיר של אחיות היופי השחור-קול מהים