האתר של הפסיכים!!, הסיפור פרק 27

ניקולס:*אני לא מאמין אני פשוט לא מאמין!זה הכל באשמתי איך בכלל יכולתי לחשוב על ואלרי ולא על ברנדה,קורה שרבים אבל אני לא מאמין על עצמי שבגלל ריב אני ישר רץ לאחרת..ברנדה שלי אני כל כך אוהב אותך אני כל כך מצטער*

ונסה התחילה לבכות...וזאק הסתכל על ברנדה בחוסר אונים ובהיסטריה.

ונסה:ברנדה..ברנ..ד..ה..בבקשה ת..עוררי בבקשה...

ונסה התחילה לגמגם מהבכי.

זאק:ברנדה..בבקשה אל תעשי לי את זה קומי!

דמי:האמבולנס יגיע תוך 2 דקות.

*בינתיים אצל חוסה לוקאס ג'ו וברונו*

חוסה:אופ..איזה ערב מעפן..

לוקאס:כן הלכה כל המסיבה.

ג'ו:ואפילו לא הספקנו לראות את ההופעה של סיימון.

טוק טוק דפיקות בדלת.

ג'ו:כן יבוא.

מר:היי חברה זאת אני.

ברנו:ואני.

לוקאס וחוסה:היי.

ג'ו:ראיתים את ההופעה ?

מר:לא ביטלו אותה בגלל המכות.

לוקאס:אהה..

הטלפון של מאר התחיל להוציא מנגינות של צליל אהוב שלה היה לה טלפון ועל צג היה רשום 'זאקוש'

מר:הלו

זאק:מר..זה זאק.

מר:היי,אתה בוכה?

זאק:כן אני אני בבית קרתה תאונה לברנדה רק רציתי להודיע לך.

מר:מה?!,אני כבר באה.

והיא ניתקה ועמדה בעצבנות.

ברונו:מה קרה?

מר:לברנדה קרתה תאונה.

חוסה:מה?

מר:מה ששמעת ..טוב אני הולכת לשם.

ברונו:בואי אני אסיע אותך..

ג'ו:גם אני בא.

לוקאס:טוב אנחנו ניסע באוטו שלנו.

*בבית של זאק וברנדה*

דמי:האמבולנס הגיע.

ונכנסו 2 אחיות ושמו את ברנדה באלונקה.

אחות:אני יכולה ל'קחת איתי רק אחד באמבולנס מי מכם בא?

ניקולס:אני אני.

ולפני שמישהו הספיק לומר משהו הם כבר היו בתוך האמבולנס.

ואז היו דפיקות בדלת.

אלו היו ברונו מר וג'ו.

ג'ו רץ לחבק את דמי וברונו רץ לחבק את ונסה ומאר לזאק.

ג'ו:דמי יפה שלי את בסדר?

דמי:כן,קצת מופתעת אבל בסדר.

ברנו:ונסה..דיי מאמי את לא צריכה לבכות.

ונסה:אני לא יכולה אני כלכך מפחדת שיקרה לה משהו.

מר:חיבקה את זאק חזק חזק..

מר:דיי זאק די הכל יהיה בסדר.

זאק:אני לא יודע מה עשה אם יקרה לה משהו.

מר:היי, הכל יהיה בסדר אני לא מוכנה לאבד אותך אתה האח היחיד שיש לי..

זאק:תודה מאמי את גם כמו אחותי.

ברונו:טוב בואו ניסע לבית חולים כולם באוטו שלי..

זאE:לא לא אני רוצה לנסוע באוטו שלי בשקט שלי זה בסדר סעו אתם ביחד.

ונסה:אני באה איתך זאק..

זאת הפעם הראשונה הערב שגרמה לזאק לחייך.

ברונו שהרגיש קצת מאוכזב אמר:טוב איך שתרצו.

והם הלכו למכונית..

*בינתיים אצל ניקולס וברנדה*

ניקולס:ברנדה ברנדה..אהובתי תתעוררי.

ניקולס:למה היא לא מתעוררת?

אחות:אני לא יודעת עוד מעט נגיע לבית החולים ונדע.

ניקולס ניזכר ברגעים היפים שלךו ושלה והוא החזיק בידה

ניקולס ליטף את פניה של ברנדה ושם לב שהם רטובות מהדמעות שהיא בכתה בגללו.

ניקולס:*אני כל כך מצטער כל כך מצטער.*

והדמעה שזלגה לו העין זלגה על ידה של ברנדה שבאותו הרגע לחצה על ידו בזמן זה..כסימן לכך שהיא שמעה אותו וידה נרטבה בדמעה.

המשך יבוא:]

5 תגובות ואמשיך!

היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה

בניית אתרים בחינם