האתר הרשמי של החתולים, סוגי חתולים אחרים

נמר מין של חתולים בסוג פנתר. הנמר הוא הפנתר הקטן בסוגו. הנמר ניזון בעיקר מיונקים בגודל בינוני, מעופות ומזוחלים. תוחלת חייו היא כ-20 שנה, והוא נפוץ באפריקה ובאסיה. הנמר הזכר גדול מן הנקבה. בעת מרדף אחרי טרפו, יכול הנמר להגיע למהירות של כ-60 קילומטרים לשעה

גופו של הנמר מכוסה פרווה. הוא מנומר בגבו ומשני צידי גופו. הגב וצידי הגוף בגוון צהוב ועליהם כתמים שחורים טבעתיים רבים, ואילו הבטן והחזה בהירים. גווני פרוותו אלו מסווים את הנמר וקשה לגלותו בעודו מסתתר בסבך הצמחייה. גופו שרירי וזנבו ארוך.

הנמר שוכן ביערות, בערבות, בהרים ובשטחים סלעיים. הוא מיטיב לטפס על עצים, כושר קפיצתו מרשים למדי, תגובותיו זריזות וריצתו מהירה. הנמר משחר לטרפו לקראת הליל. בעת הציד חונק את טרפו על ידי נשיכתו בצווארו. יש שיאכל מן הטרף במקום הציד ואחר יסתיר את השיירים לארוחה נוספת ויש שיחוש אי ביטחון ויעלה את טרפו למרומי עץ, מפני שיריביו העיקריים, האריה, הצבוע וזאב טלוא אינם מטפסים על עצים. הנמר הינו בעל יצר קטילה חזק ביותר והוא צד בעלי חיים גם כאשר איננו רעב. מפאת היותם בעלי-חיים לא חברותיים, אין הם לומדים האחד מהשני להיזהר מפני רדיפות האדם. הם גם אינם יודעים להיזהר מטורפים אחרים או ממלכודות, ולכן קל יחסית להשמידם.

הנמרים הם בעלי חיים טריטוריאליים (בעלי נחלה) וסוליטאריים(יחידאים). הטריטוריה של הזכר גדולה משל הנקבה ולעתים חופפת בחלקה לטריטוריות של נקבות אחדות ושטחה עשוי להגיע לעשרות קמ"ר. הנמרים מסמנים את תחום מחייתם בשתן, בגללים, בשאגות ועוד. מלבד מפגשים אקראיים נדירים בין פרטים, נוצר קשר קצרצר בן יומיים-שלושה בין הזכר לנקבה וזאת בעונת הרבייה בלבד. בתום פרק זמן זה ואחר ההזדווגות, נפרד הזכר מן הנקבה וזו תטפל לבדה בצאצאים מבלי שהזכר ישתתף בגידולם.

עונת ההמלטה של הנמר היא בקיץ. ההריון נמשך כשלושה חודשים והנקבה ממליטה 6-2 גורים במאורת מסתור. הגורים פוקחים עיניהם כעבור שבוע ובכל אותם ימים נשארת עימם האם. כעבור מספר ימים היא מחדשת את פעילות הציד. הנמרה תקפיד להעביר את הגורים ממקום מסתור אחד למשנהו בתכיפות גבוהה בחודשי חייהם הראשונים וזאת כדי לגונן עליהם מפני אויבים אשר עקבו אחר אמם ועלולים להתנכל אליהם. תקופת ההנקה היא כשלושה חודשים וזמן מה לאחר מכן, מתלווים הגורים אל האם בעת יציאתה לציד. שיטת הציד וידיעת יכולותיו של הנמר מושגות על ידי לימוד ותפקידה של האם להכשיר את צאצאיה לפעילות זו. בתחילה צופים הנמרים הצעירים באמם, אחר מקבלים ממנה חיה שפצעה בעבורם ותפקידם בפעם הזו מסתכם בהריגתה ולבסוף מורשים הם לרדוף בעצמם אחר הטרף. בגיל 15-20 חודש כבר גדולים הם דיו והנמרים נעזבים על ידי אמם לקראת דרכם החדשה כעצמאיים בשטח. בעונה לאחר מכן, כבר יהיו בוגרים מינית ויוכלו גם להקים דור חדש של צאצאים.